אוקלהומה סיטי:
ארבעה צעירים מופלאים, שנולדו כולם בין ספטמבר 1988 לספטמבר 1989 והיו כולם בגיל 24 ומטה התייצבו על הפרקט בגמר ה-NBA של 2012.
מול הסופר טים של מיאמי האימתנית ולברון ג'יימס, שסופסוף השיג את תואר האליפות הראשון בקריירה שלו, לא באמת היה להם צ'אנס ריאלי לעשות משהו, אבל עצם ההגעה שלהם לגמר הדהימה רבים, אחרי שנפנפו בסוויפ את דאלאס, קרעו את הלייקרס ועשו קאמבק ענק מול הספרס המנוסים.
על קווין דוראנט, כשעזב בקיץ 2016, לא קיבלה אוקלהומה סיטי שום דבר, כי הוא הלך כמובן כשחקן חופשי וחתם בגולדן סטייט.
על ג'יימס הארדן, שהפך בדיעבד לשחקן השני הכי איכותי מאותה רביעייה, הת'אנדר קיבלו באותו טרייד מפוקפק מיד לאחר ההעפלה לגמר את קווין מרטין, ג'רמי לאמב וחבילת דראפט שהפכה לסטיבן אדאמס, מיץ' מקגריי ואלכס אברינס. לא יותר מדי, למעט אדאמס, אחד השחקנים המובילים של הקבוצה בשנים האחרונות.
איבקה היה הפחות מוכשר מבין הרביעייה והיחיד שלא הפך ל-MVP בהמשך הדרך. הוא כן הפך לעומת זאת לוויקטור אולדיפו, דומנטאס סאבוניס וארסן איליאסובה, שבתורו הפך לג'רמי גרנט אחרי טרייד עם פילדלפיה. אולדיפו וסאבוניס הוחלפו בפול ג'ורג' ובסוף השבוע הקודם, ג'ורג' ייצר עבור אוקלהומה סיטי את אחת מחבילות הטרייד הגדולות אי פעם, כאשר נשלח לקליפרס תמורת שיי גילגס אלכסנדר הנהדר, דנילו גלינארי האיכותי ולא פחות מחמש בחירות דראפט ועוד זכות לשתי החלפות בחירות. יומיים קודם לכן גרנט עבר לדנבר תמורת עוד בחירת סיבוב ראשון.
כעת הגיע תורו של ווסטברוק, האחרון מבין ארבעת הפרשים, שמעולם לא חזרו לעוד גמר ומעולם לא הפכו לקבוצת העתיד או השושלת הבאה כמו שכולם חשבו שיקרה באותו קיץ מרגש ב-2012. אלא שיחד עם הטרייד על ווסטברוק, שנותן לאוקלהומה יטי עוד שתי בחירות סיבוב ראשון ושתי החלפות, הרביעייה הזו, או ליתר דיוק שחקנים מספר 3 ו-4 באיכות (אבל 1 ו-2 בקירבה לקבוצה ובעיניי האוהדים שלה), הפכו ליכולת בנייה לעתיד שלא נראתה כמוה מעולם בתולדות הליגה.
And then there were none. ️ pic.twitter.com/u3Se91Nqz4
— NBA on TNT (@NBAonTNT) July 12, 2019
נכון לרגע זה, יולי 2019, אוקלהומה סיטי מחזיקה, מלבד החוזה המגוחך של כריס פול, ב-15 בחירות סיבוב ראשון וארבע אפשרויות להחלפת בחירה בין דראפט 2020 לדראפט 2026. קראתם נכון. 15!
לת'אנדר, כמי שמשחקים בשוק קטן, אין כמעט אפשרות להתחרות על השחקנים החופשיים הבולטים. ההחלטה של פול ג'ורג' לחתום בקיץ שעבר על חוזה חדש וארוך טווח הייתה הלם עבור כולם והדרך בה הוא הוציא את עצמו מהמצב הזה בכוח לפני שבוע כדי לעבור לקליפרס התקבלה בצורה הרבה יותר מובנת. סופרסטארים אחרים בכלל לא סופרים את אוקלהומה סיטי כאופציה, עם או בלי קשר לדומיננטיות של ווסטברוק, שגרמה גם לדוראנט וגם לפול ג'ורג' לברוח ממנו בסופו של דבר.
אלא שכעת סם פרסטי, הג'נרל מנג'ר של הת'אנדר, יכול לעשות פחות או יותר את מה שבא לו, את מה שהצליח כל כך טוב עם פול ג'ורג', שהגיע בטרייד ליעד שהוא לא ממש רצה ולפני שחתך, בכל זאת התאהב בעיר ובמועדון ובחר להישאר. כעת, פרסטי יכול גם לבחור המון כישרונות צעירים (וכבר ראינו עם ווסטברוק והארדן בעבר שיש לו עין טובה), בטח ובטח כשהליגה מתקרבת ליום בו שחקני תיכונים יורשו לחזור לדראפט ובמקביל, לפתות קבוצות עם כמה בחירות סיבוב ראשון ולמשוך אליו ברגע הנכון איזשהו כוכב גדול שלא יהיה מרוצה מהסיטואציה שלו, שנתיים בערך לפני סוף החוזה שלו. כרגע זה אולי נראה תלוש, אבל מי אומר שזה לא יכול להיות קליי תומפסון למשל, בעוד כמה שנים?
בינתיים, הוא יצטרך להתמודד עם כריס פול, שאומנם חוזר "הביתה", שכן בשנתיים הראשונות שלו בליגה, בעקבות הוריקן קתרינה שחירב את ניו אורלינס, הקבוצה קיימה את רוב משחקי הבית שלה באוקלהומה סיטי, אך בוודאי לא יהיה מרוצה לעבור מקבוצה עם שאיפות אליפות לכזו שנראית כאילו היא מנסה לבחור את כל הלוטרי בדראפט הקרוב.
פול, בתור יו"ר ארגון השחקנים, הינדס לעצמו את האפשרות לחתום בקיץ שעבר על החוזה הענק האחרון שלו, 160 מיליון לארבע שנים. אלא שהחוזה הזה, בגלל הגיל והאופי והפציעות, הפך לכזה שמעט מאוד קבוצות רצו לגעת בו ברגע שהיחסים בין הרכז להארדן עלו על שרטון והוא רצה לעזוב. עכשיו הוא די תקוע באוקלהומה סיטי (אלא אם מיאמי תחלץ אותו בטרייד נוסף וגם אז, ההיט הם לא באמת קונטנדר למרות ג'ימי באטלר).
בקיץ 2021, הקיץ המטורף הבא של ה-NBA, הוא יצטרך לקבל החלטה גדולה: האם לממש את אופציית השחקן שלו ולהרוויח בגיל 36 לא פחות מ-44 מיליון דולר או לחלופין, לוותר על הכסף ולצאת לשוק החופשי, בתקווה להפוך לשחקן ותיק שרודף אחרי טבעת רגע לפני הפרישה. יש לו הרבה זמן לחשוב על זה עכשיו.
OKC 1sts:
— Albert Nahmad (@AlbertNahmad) July 12, 2019
2020 Own (1-20)
2020 DEN (11-30)
2021 Own (HOU 5-30 swap right)
2021 MIA (HOU 5-30 swap right)
2022 Own (1-14)
2022 LAC
2023 Own (LAC swap right)
2023 MIA (15-30)
2024 Own
2024 LAC
2024 HOU (5-30)
2025 Own (LAC and HOU 21-30 swap right)
2026 Own
2026 LAC
2026 HOU (5-30)
יוסטון:
לטרייד הזה יש צד מסעיר בעתיד, הת'אנדר, אבל כמובן שיש לו גם צד מסעיר בהווה.
לפני כמה שנים התפרסם סרטון של שינג'י קגאווה וקיושי קיוטקה משחקים כדורגל בתכנית בידור יפנית מול 55 ילדים, שהקיפו אותם מכל עבר בידיעה שהם לא יכולים, או מתכוונים, להוציא את הכדור מהרגל יותר מדי.
ככה בערך יראו ההתקפות של יוסטון בעונה הקרובה. בחמש השנים האחרונות, ווסטברוק והארדן מדורגים במקומות 1 ו-2 ב-NBA בנתון ה-Usage שלהם. גם כשהם שיחקו לצד כוכבים אחרים דוגמת פול ג'ורג' וכריס פול, השניים הללו היו הכל עבור הקבוצות שלהם. הכל עבר דרכם.
ההבדל: הארדן שיכלל את עצמו ואת הסגנון שלו על מנת לעשות דברים ביעילות היסטורית, עד כמה שהסגנון הזה יכול להיות מעצבן לעיתים קרובות. ווסטברוק לעומת זאת, הוא מכונה של כדורסל לא נכון, עם אחוזי קליעה ברצפה וקבלת החלטות מזעזעת לעיתים.
יחד עם זאת, הוא גם מכונה של כדורסל. בחמש השנים האחרונות השניים הללו הם גם היחידים ב-NBA שקלעו יותר מ-10,000 נקודות. גם אם ישחקו ביוסטון בשיטת "תורי-תורך" וכל אחד מהם ייקח את הכדור חצי מהפעמים בעוד שאר השחקנים על הפרקט בעיקר בוהים בהם, הם עדיין ייצרו נקודות בכמות מופרעת.
Blockbuster summer reunion No. 1:
— B/R Football (@brfootball) July 12, 2019
Blockbuster summer reunion No. 2: ? pic.twitter.com/sLjAZ37Vfk
כמעט בכל התקפה אחד מהם יכול להגיע לסל ודריל מורי ומייק ד'אנטוני (שיהיה בהצלחה עם זה, אה מייק) מקבלים את מה שקיוו ולא הצליחו לגמרי להפיק מהשילוב של הארדן את כריס פול - 48 דקות בהן לפחות גארד אחד עם שליטה אבסולוטית על המשחק יהיה על הפרקט, ושניים כאלה יהיו במאני טיים.
האם זה יספיק למאבק על האליפות? לא בטוח. עדיין מדובר בווסטברוק והארדן, עם כל הבעיות המרובות שכל אחד מהם מביא לשולחן. אבל הרוקטס היו חייבים לנקות את האוויר אחרי הפיצוץ בין הארדן לכריס פול ובכל מקרה, מדובר בשדרוג גדול בנקודת הזמן הנוכחית.
מורי מצדו, ממשיך להוכיח את הייחודיות שלו כג'נרל מנג'ר. הוא ישב בשקט בזמן שכל הקבוצות רדפו אחרי הסופרסטארים הפנויים והוא הרים את ראשו רק כדי לייצר קצת סערה בגזרת ג'ימי באטלר, שבסופו של דבר אכן עבר בסיין אנד טרייד, אבל למיאמי.
אחרי שנדמה היה שהעניינים סופסוף נרגעו מעט, עם הבחירה של קוואי בקליפרס והמעבר של פול ג'ורג' לשם, מורי הריח את ההזדמנות שלו מגיעה והגיב. היה ברור שהוא לא יישב בשקט. בכל פעם שיש כוכב גדול שמתפנה בשוק, מורי ויוסטון נמצאים בתמונה, לעיתים ברצינות, לעיתים פחות, אבל השם שלהם תמיד שם וכמו שהם היממו את כולם עם הטרייד על כריס פול לפני שנתיים, כך עשו כעת עם ווסטברוק.
בשבועות האחרונים עלו שמותיהם של קלינט קאפלה, אריק גורדון ופי ג'יי טאקר כמועמדים נוספים להישלח בטריידים וכעת נראה שלפחות בשלב הראשון של העונה זה לא יקרה. אבל בפעם הבאה שיהיה כוכב לא מרוצה, אולי כבר באמצע העונה הנוכחית, תהיו בטוחים שמורי ויוסטון יהיו שם, מוכנים לפעולה.