כראוי לשחקן עם הפה הכי רועש והפיוז הכי קצר ב-NBA, טבעי שהרגע הכי זכור מהביקור של דריימונד גרין בישראל הוא כשהציג את כישורי הקליעה שלו במטווח של הימ"מ. מאותן הסיבות, זה גם לא מפתיע שמלך הטראש טוק התחבר במיוחד למקום הנמוך בעולם.
"אני חושב שהייתי די טוב עם אקדח בבסיס הצבאי, זה היה כיף מאוד. אני חושב שהדבר שבלט בעיניי יותר מכול היה לצוף בים המלח", כוכב הווריירס סיפר על החיבור לארץ הקודש, "אתה תמיד שומע כמה זה נפלא ואתה פשוט צף. שוכב על המים וצף. זה היה אחד הדברים המדהימים שעשיתי בחיי".
בתוך מועדון הכדורסל המצליח בעולם בשנים האחרונות, דריימונד גרין בולט למרחוק. אין לו את אלמנט ה"וואו" של קווין דוראנט, הקלאסה של סטף קרי, או הקליעה המושלמת של קליי תומפסון, אבל אם תשאלו את היריבים שלו הוא אולי השחקן החשוב ביותר - הדבק, המנהיג האמוציונלי - זה שמלכלך את הידיים בשביל כולם.
"אני חושב שכולנו חשובים בדרך שלנו. מה שהופך אותנו למוצלחים כל כך הוא שסטף עושה את העבודה שלו, קווין עושה את העבודה שלו וכן הלאה", גרין מסביר, "אני לא נכנס לשטח שלהם ומנסה לעשות מה שהם עושים. לכולנו יש תפקידים ויש תפקידים גדולים מאחרים. אבל אין אדם אחד בקבוצה הזאת, אין אדם אחד בארגון שחשוב יותר מאדם אחר".
דריימונד הוא מהשחקנים שקל לאהוב כשהוא בצד שלך ועוד יותר קל לשנוא כשהוא נגדך. כמי שלא נרתע מלהסתכל לאף אחד בעיניים, הוא לקח על עצמו להעמיד את שאר הכוכבים במקום, ולשמור על דריכות במועדון שיכול להדרדר לשאננות.
"מעולם לא הייתי זה שחושב שהוא יכול להגיד מה שבא לו לאחרים ולידו צריך לשתוק", גרין התייחס לחלק שלו בשושלת, "זאת לא התנהגות של מנהיג". מי שמכיר מצוין את סט היכולות הייחודיות של גרין הוא עמרי כספי, מהחברים הקרובים שלו בווריירס. אבל באופן סמלי כמו שגרין פיספס את עומרי בביקור בארץ, כך הישראלי פיספס הזדמנות לדקות ראשונות בקריירה בפלייאוף.
"זה מבאס. אני אוהב את עמרי ונהניתי איתו בקבוצה", גרין הסביר, "הוא בחור נפלא שעובד קשה. זה היה מבאס לראות שעומרי, שלא שיחק 9-10 שנים בפלייאוף ולפתע קיבל הזדמנות, עזב בדיוק במאני טיים. כולנו מבינים מה הוא הוסיף לקבוצה שלנו כשהוא שיחק שם והוא עדיין יקבל טבעת אליפות".
בחודש שעבר גולדן סטייט השלימה אליפות שלישית בארבע שנים. ואם לא היה מדובר בקבוצה חזקה מספיק, הצטרף גם דמארקוס קאזינס, אחד הביגמנים המוכשרים בליגה, שהסתפק בחוזה נמוך כדי להגיע למקום בו יחזור בהדרגתיות מפציעה וייאבק על תואר, צעד שעורר המון זעם וקנאה ברחבי הליגה.
"הרבה אנשים רוצים להאשים אותנו ולשאול: 'איך הם השיגו את דמרקוס?'", גרין התייחס לביקורות נגד קבוצתו, "אבל לקבוצות אחרות יש חלק גדול בזה. אני חושב שאף אחד לא רוצה להודות בצד הזה, שגם לקבוצות אחרות הייתה הזדמנות להחתים אותו והן לא עשו את זה".
גרין סיפר על הקשר בינו לבין הסנטר החדש של הווריירס: "אני מכיר את דמרקוס, הוא בחור נהדר. אני חושב שהרבה פעמים אנשים רואים מישהו על המגרש ורוצים לשפוט את האדם הזה. אי אפשר לשפוט מישהו על פי מה שאתם רואים שהוא עושה ב..., זה כמו לשפוט חייל על מה שהוא עושה בשדה הקרב. הוא מגן על המדינה שלו. הוא אמור להיות אדם אחר בשדה הקרב מאשר האדם שתראו כשהוא ילך מחר מולכם ברחוב. זה נכון גם לגבי כדורסל".
על רקע מירוץ החימוש הזה המעבר של ללייקרס אחרי 15 עונות במזרח מתקבל כמעט באדישות אצל גרין, שמכיר מצוין את קינג ג'יימס אחרי ארבעה מפגשים רצופים בגמר. "לברון הוא אחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים. אני חושב שהוא יכול להתמודד עם הרבה דברים, עם כל דבר. המעבר של לברון ל"לייקרס" הוא נפלא", גרין הפתיע, "זה מדהים, אבל אנחנו לא מתכננים לא לזכות עכשיו. אני תמיד בעד הלייקרס. לוק וולטון הוא כמו אח בשבילי. אני תמיד אהיה בעדו. כל עוד הוא המאמן שם, אני אהיה בעד ה"לייקרס", חוץ מאשר במשחקים נגדנו".
הדלק שמניע את הקריירה של גרין זה העילבון מכך שנבחר רק במקום ה-35 בדראפט של 2012. גם היום, כשמעמדו כאולסטאר קבוע, אלוף ואחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, מבוסס היטב, הוא עדיין מצליח לשמור על אותו רעב, וזה, מה שהופך אותו למי שהוא.
"שלוש הופעות באולסטאר זה נפלא, אבל יש כאלה שיש להם מעל ל-15. אז איך אגיע לשם? שלוש אליפויות הן דבר נפלא. אבל יש אנשים שזכו בהרבה יותר אליפויות. אז איך אני אגיע לזה? זה נפלא שאומרים שבעתיד תיבחר להיכל התהילה עד שמפסיקים לדבר עליך", גרין הסביר, "אתה צריך להמשיך לשחק ברמה הזאת כדי לוודא שבעתיד תיבחר להיכל התהילה. עליי לעשות עוד הרבה מאוד עבודה כדי להגשים זאת, וזה מה שדוחק בי לעבוד מדי יום".
