גולדן סטייט הכריזה מלחמה. אולי קצת מוזר לומר על השליטה הבלתי מעורערת של הליגה שזכתה בשלוש מארבע האליפויות האחרונות, אבל ככה הווריירס נלחמים. ללא פשרות, בדורסנות. האלופה נתנה ללברון ג׳יימס יום אחד באור הזרקורים לפני שחטפה אותו בחזרה עם צירופו של דמרקוס קאזינס.
הלייקרס בילו את היממה הראשונה בעידן ל.א. ברון בשורה של החתמות מבית המשוגעים הקרוב לביתכם. ג׳בייל מגי, לאנס סטיבנסון, ראז׳ון רונדו. השם הבא כמעט מתגלגל מהלשון באופן מיידי - בוגי. מכל השמות הללו, הוא גם הד קייס שהיה אולסטאר בעונה שעברה. משום מקום, גולדן סטייט קטפה אותו והזכירה לכולם שגם בכל הקשור לקיץ, אין לה אח ורע.
הלייקרס אוטומטית זכו ב״אליפות האופסיזן״ בעצם החתמתו של לברון, אבל המהלכים שבאו אחריו מבשילים לכדי עוד פרק באופרת הסבון המצליחה ביותר בהיסטוריה, ״ג׳יימס והתעויוט מחפשים נס״. ההחלטה של ג׳יימס אמנם שוב הייתה האירוע הגדול של יולי, אבל האפקט הגלי ממנה שונה בתכלית מבשנים קודמות. ברור שמג׳יק ג׳ונסון ורוב פלינקה עושים כל מה שהם יכולים כדי להשאיר מקסימום מרחב תמרון בעוד שנה, ולהחתים את קוואי לנארד ואולי את קליי תומפסון.
ועדיין, באותו סכום פחות או יותר הם היו יכולים לקבל את בוגי במקום, למשל, סטיבנסון (29% לשלוש בעונה שעברה. סה״כ נשמע כמו ציוות מושלם ללברון). ובמקום זה הם העדיפו לכלות את רוב המשאבים שנותרו להם אחרי לברון על רכז (פותח? מחליף? מה זה עושה ללונזו, ״הפנים החדשות של הלייקרס״?) שמביא אפס תועלת בלי הכדור בידיים, סנטר שהצטיין לפרקים עם הווריירס, וקנטביוס קולדוול-פופ, הבחירה היחידה שבאמת אפשר לגבות מבין הארבע שהגיעו אחרי ג׳יימס.
חזרה לקאזינס. הווריירס למעשה החליפו את מגי בסנטר שהיה אולסטאר בעונה שעברה, ואמנם רחוק מלחזור אחרי הפציעה הכי קשה שיש בכדורסל, אבל המהלך טומן בחובו אפס סיכונים. האלופה יכולה להמתין בסבלנות שבוגי יתאושש בקצב שלו, ובמובן מסוים שובו המאוחר יותר ייתן ליריבות מינימום זמן לבחון איך בכלל, אם ניתן, לעצור את הדבר הזה. אם קאזינס לא יזכיר במאום את השחקן שהיה? נו טוב, כנראה ש-4 כוכבים שוב יספיקו, בוודאי כשיוסטון כבר נחלשה מעט עם עזיבתו של טרבור אריזה.
אם בוגי יהיה אפילו חצי ממה שהיה, זה לא הרכב מוות, זה הרכב רצח עם. חמישייה שבה אי אפשר להביא עזרה על אף אחד, כולם יודעים למסור, ולמסור נהדר, ועכשיו גם יש (בהנחה שקאזינס יחזור לרמה גבוהה) את אחד משחקני הפוסט הטובים בליגה. שגם יודע לקלוע שלשות. אם זה לא היה הוגן עד כה, זה ועוד איך ככה עכשיו.
לבוגי זה מהלך מתבקש. לדבריו לא היו לו הצעות ביומיים הראשונים של הפרי אייג׳נסי, שזה קצת תמוה, בעיקר בהקשר של הלייקרס וניו אורלינס, כל אחת צריכה להראות לסופרסטאר שלה שהיא עובדת. אבל למי שחשב שגם עם גיד אכילס קרוע קאזינס יצליח להשיג את חוזה המקסימום שהגיע לו לפני הפציעה, המציאות הכלכלית ב-NBA רחוקה מלהזכיר את זו של 2016. הכסף, ברובו, לא משתחרר בקלות, בוודאי לשחקן עם כזה סימן שאלה.
אם יבריא בהצלחה, קאזינס סוף סוף יזכה לשחק בפלייאוף (עומרי כספי ימשיך לבדו בפסגת השחקנים הפעילים) ואולי גם להוכיח שהוא כן מסוגל להיות חלק מסיטואציה מנצחת. מצד שני, ייתכן שלא יקבל קרדיט בשום תרחיש - או שייחשב כבונוס במקרה של אליפות נוספת לווריירס, או שיקצור ״שבחים״ על היותו הסוס הטרויאני שפירק את האימפריה מבפנים. התרחיש האחרון הגיוני בהתחשב בהיסטוריה של קאזינס כדרמה קווין, שחקן שנוטה למצבי רוח ומתקשה כשהפוקוס לא עליו.
All-Star starting 5
יותר סביר שהוא יתגלה כחתיכה הנוספת בפאזל שמעלה את גולדן סטייט עוד רמה, כפי שאנשיה מאמינים. הכימיה של הווריירס כל כך חזקה, והמנהיגים שלה כבר הצליחו לשלב בסגל כמה וכמה פסיכים ולרתום אותם למאמץ הקולקטיבי. מנגד, כל כך הרבה מונח על הכף מבחינת בוגי, והוא בהחלט הרשים ברמת המאמץ שלו בניו אורלינס עד לפציעה, שקשה להאמין שייכשל באופן טוטאלי. במקרה הכי גרוע, הוא לא ימצא את מקומו ולא ישפיע יותר מדי.
קשה לדמיין מהלך שכולל אפסייד כל כך עצום וסיכון כזה נמוך. בראשון לפנות בוקר מג׳יק ג׳ונסון כבר הוכתר למלך של קיץ 2018 אחרי שהביא את לברון ללוס אנג׳לס. מאז, הלייקרס נראים כמו הקרקס הגדול של העונה, הכי רחוק מ״צ׳מפיונשיפ מוד״ שבדרך כלל מאפיין קבוצה של ג׳יימס.
החוזה עליו יחתום ל-4 שנים משאיר זמן לתקן, אבל שם את כל הז׳יטונים על קוואי, בין אם בטרייד לקראת הדדליין או בקיץ הבא. גולדן סטייט שוב הראתה שגם במוד הזה אין לה מתחרים, ושבעידן הזהב שהיא בנתה לעצמה, כל אופציה מונחת על השולחן. בדיוק כשהיה נדמה לנו שהפער בינה לבין יתר הליגה תפח לממדי שיא, אתמול הוא גדל עוד קצת. מפחיד לחשוב לאן הוא עוד יכול להגיע. הכדור עובר אליך, דריל מורי.
