קצת יותר מחצי שנה עברה מאז משחק האולסטאר האחרון בניו אורלינס. מתוך 22 הכוכבים שנבחרו למשחק, שבעה עזבו את הקבוצה אותה ייצגו במשחק הכוכבים. הנתון הזה לא כולל את כריס פול, שלא נבחר למשחק האחרון בגלל פציעה. בנוסף, אסור לשכוח גם את כרמלו אנתוני, שבהחלט עשוי לעזוב את הניקס לפני תחילת העונה.
הטרייד ששלח את קיירי אירווינג לבוסטון ואת אייזיאה תומאס לקליבלנד נותן בעיקר הרבה נחת. לא עוד שמועות, לא עוד הדלפות ממקורבים של שחקנים. זה לא היה מצב בריא לליגה, לכלל הקבוצות שמעורבות בשיחות הטרייד ובעיקר ללברון ג'יימס ואירווינג.
קיירי צריך להיות מרוצה. הסיטואציה בסלטיקס עבורו היא אידיאלית. בוסטון היא עיר גדולה בעלת תרבות ספורט מפוארת, אולי המפוארת באמריקה. הוא מגיע למועדון שמנוהל בשנים האחרונות בצורה מרשימה ביותר, כזה שבעונה האחרונה סיים במקום הראשון במזרח, עם מאמן מצוין בעל פילוסופיה ברורה ולצדו ישחק בחמישייה פורוורד שנבחר לאולסטאר (גורדון היוורד) בעונה האחרונה.
השיטה של בראד סטיבנס אמנם כוללת הרבה הנעת כדור וחיתוכים ולא דומה למה שטיירון לו עשה בקליבלנד, אבל בסופו של יום, ברגעים המכריעים הכדור נמצא בידיים של הכוכב וההצגות של תומאס ברבעים האחרונים בעונה שעברה היו עדות לכך. אירווינג כעת הוא הגו-טו-גאי של הקבוצה ואין ספק אצל מי הכדור יהיה במאני טיים בבוסטון. הוא הוכיח בעבר פעם או פעמיים שהוא שחקן קלאץ' נהדר, ועל כך יעידו שחקני ואוהדי גולדן סטייט.
דני איינג', הג'נרל מנג'ר של הסלטיקס, ממשיך להרשים ולהראות שהוא תמיד חושב צעד אחד קדימה. הוויתור על מרקל פולץ בדראפט האחרון בשביל בחירת סיבוב ראשון עתידית (2018 או 2019) של פילדלפיה וג'ייסון טייטום נתן לו ביטחון בכל הנוגע לבחירות הדראפט שיש לו ביד ולגבי הוויתור על בחירת הסיבוב הראשון של ברוקלין בעונה הבאה, כשגם העונה הנטס יהיו ככל הנראה הקבוצה החלשה בליגה. פילדלפיה אמנם תהיה חזקה יותר מברוקלין וככל הנראה תסיים עם מאזן טוב יותר, אבל הבחירה שקיבלה בבוסטון בטרייד תהיה טובה בכל מקרה (מסיבות שלא נכנס אליהן עכשיו).
הטרייד הנוכחי הוא עוד החלטה מחושבת ובעיקר קרת רוח של איינג'. לא קל לוותר על תומאס, שחקן עם יכולות נהדרות, אבל יותר מכך סיפור מרגש בפני עצמו, שנגע בכל אוהד כדורסל בעולם לאחר המחויבות שהוכיח כלפי הסלטיקס בפלייאוף האחרון (תומאס המשיך לשחק למרות מותה הטראגי של אחותו בתאונת דרכים). אבל הוא בן 28 וקיירי בן 25. החוזה שלו נגמר בעונה הקרובה ולקיירי יש לפחות עוד שנתיים בחוזה הנוכחי. סביר להניח ששניהם ידרשו חוזה מקסימום, וההיגיון אומר שעדיף לתת אותו לאירווינג.
בוסטון תגיע לעונה הבאה כמעט חדשה לגמרי. מהסגל שהוביל לגמר המזרח (אך הובס על ידי הקאבס) בעונה החולפת, נשארו רק ארבעה שחקנים – אל הורפורד, טרי רוזיר, מרקוס סמארט וג'יילן בראון. נדמה שבסופו של דבר, העזיבה המשמעותית של הקיץ הייתה של אייברי בראדלי לדטרויט. השוטינג גארד הפותח השאיר בור בעמדה מספר 2, בתור שומר נהדר וקלע יעיל. הסיבות לעזיבתו היו בעיקר כלכליות, אבל איינג' הוכיח שלרוב מהלכיו יש סיבה, וניתן להאמין שגם לבעיה הזו הוא ימצא פתרון. מעבר של גורדון היוורד לעמדת השוטינג גארד יכולה להיות אופציה מעניינת, שיאפשר לשלב את טייטום בחמישייה. גם בראון, רוזיר וסמארט יקבלו הזדמנויות להוכיח את עצמם בעונה הקרובה, בעיקר בכל הנוגע למשחק ההתקפה ולאחוזי הקליעה בפרט.
בינתיים, בסגנית האלופה, אפשר להגיד שקובי אלטמן, הג'נרל מנג'ר החדש, סימן וי על מהלך משמעותי ראשון בתפקיד, והוא עשה זאת בצורה לא רעה. מבין כל האפשרויות שהוזכרו לגבי היעדים אליהם יגיע אירווינג, הטרייד עם בוסטון הייתה החבילה הטובה ביותר עבורו. תומאס אמנם סיים את העונה פצוע, אך הוא ווינר גדול וסקורר נהדר, בדומה לקיירי אותו איבד. ב-CBSSORTS פרסמו השוואה בין הנתונים של השניים ל-100 פוזשנים בעונה החולפת, והמספרים היו כמעט זהים. כל עוד לברון ג'יימס (עדיין) בקבוצה, לקליבלנד לא היה שום זמן לחפש טרייד עמוס בשחקנים צעירים בעלי פוטנציאל. תומאס הוא סופרסטאר כבר היום, אחד שאתה יודע מה תקבל ממנו, וגם מה לא.
שתי בעיות עיקריות בנוגע לצירופו של תומאס היא היכולת שלו ללא הכדור וההגנה. בעונה שעברה הוא בנה את עצמו כסופרסטאר בליגה והיה המנהל העיקרי של ההצגה בבוסטון. ליד ג'יימס זה לא המצב. אחוזי הקליעה שלו בקאץ'-אנד-שוט הם טובים (1.5 שלשות למשחק ב-40 אחוזים), אבל בעונה שעברה יותר מחצי מהזריקות שלו לסל היו לאחר לפחות שלושה כדרורים (24.7 אחוזים לאחר שבעה כדרורים ומעלה). תומאס יצטרך ללמוד לדעת לפעול מהר יותר עם הכדור ולנצל את מה שג'יימס ייצור עבורו. בהגנה תומאס ממש לא הצטיין בעונה החולפת. בהנחה שהוא ישחק יחד עם רוז במצבים מסוימים, קליבלנד תקבל הגנה בינונית ומטה משני הגארדים שלה. טיירון לו יצטרך למצוא התאמות בשביל לשלב את השניים על המגרש.
בכל זאת, אלטמן כן הצליח להשיג משהו עבור העתיד המעורפל של המועדון. הסנטר אנטה זיזיץ' (20, 2.13 מ') הראה העונה יכולות מגוונות מאוד בהתקפה במדי דרושפאקה ונראה כמו אירופאי שיכול להישאר ב-NBA שנים רבות. בנוסף לזיזיץ', ואף חשוב מכך, הגיעה גם בחירת הסיבוב הראשון של ברוקלין, שהיא בעלת פוטנציאל גדול להפוך לבחירה הראשונה בדראפט 2018. בהנחה שלברון יעזוב את אוהיו בסיום העונה וגם תומאס יהפוך לשחקן חופשי, הדראפט הוא הדרך הטובה ביותר של הקאבס לבנייה מחדש. אלטמן קיבל בירושה מה-GM הקודם, דייויד גריפין, חוסר גמישות בתקרת השכר, גם במקרה שג'יימס יעזוב. בכל מקרה, קליבלנד מעולם לא הייתה יעד פופולרי מדי עבור שחקנים חופשיים, בטח ללא לברון. העונה לאוהדי הקאבלירס יהיו כמה קבוצות לעודד – הקאבס, וכל קבוצה שתשחק נגד הנטס.
בשקט בשקט, הסגל של הקאבס נראה פתאום עם עומק. ג'יי קראודר הוא שחקן משלים טוב מאוד שהיה שומר על לברון כששיחק בבוסטון וכעת יעשה זאת רק באימונים. ג'ף גרין ורוז הגיעו בחוזים נמוכים ויחזקו את הספסל שלא תרם יותר מדי בעונה החולפת וחוסה קלדרון יוסיף ניסיון בניהול המשחק. זה עדיין רחוק מלהספיק מול הווריירס, אבל זה עדיין שיפור ביחס לאנמיות של הצוות המסייע בעונה שעברה.
בסופו של דבר, מהלך בין שתי קבוצות שמתחרות זו בזו על השליטה באזור הוא די נדיר. הסלטיקס ביצעו את המהלך באמונה שזה מה שיעשה את ההבדל מהעונה שעברה, אז לא היוו כמעט יריב לקאבלירס בגמר המזרח. בסופו של דבר אירווינג ספג המון ניסיון בשלוש השנים האחרונות בקאבס, וזה משהו שאסור לזלזל בו. מצד שני, תומאס מוכיח לכל העולם במשך כל הקריירה שבדרך כלל מי שמוותר עליו, מפסיד. המפגשים בין שתי הקבוצות הללו יהיו מרתקים מאוד מבחינת כדורסל, אבל כעת הם קיבלו עוד עניין. רק שיתחיל כבר.