לא קל לקלוע 40 נקודות במשחק כדורסל. זה נכון גם ב-NBA, ונכון בכל משחק: גם במשחקים האחרונים של העונה, בהם קבוצות מרבות לשחק עם שחקנים משניים. זה הסיפור של קנת' לופטון ג'וניור, השחקן הפיזי של ממפיס שקלע אמש (ראשון) 42 נקודות עם 14 ריבאונדים בהפסד 115:110 לאוקלהומה סיטי.
לופטון, בעונת הרוקי, עבר בין קבוצת הג'י ליג לגריזליס לכל אורך העונה ומיעט לשחק. עכשיו, רגע אחרי פציעתו של סטיבן אדאמס, הוא קיבל מקום קבוע בסגל ויכול להיות משמעותי בפלייאוף בו הקבוצה ככל הנראה תפגוש את הלייקרס. אז מי אתה, קנת' לופטון ג'וניור?
אחד הדברים הראשונים שקופצים לראש במקרה של קנת' לופטון ג'וניור, באופן כמעט טבעי, הוא המשקל. בגובה 2.01 מ' ובמשקל 125 ק"ג לופטון אחד השחקנים הפיזיים ביותר באן.בי.איי, והרשים גם במכללות בהן נבחר לחמישיית האול-קונפרנס הראשונה. הוא קלע 16.5 נקודות עם 10.5 ריבאונדים למשחק, אבל הרבה קבוצות הורתעו ממנו ערב הדראפט.
"הוא שור מתחת לסל ומשתמש בגודלו בשביל להעניש שחקני הגנה, במקביל ריבאונדר אגרסיבי", כתבו עליו בזמנו ב-NBA Draftroom, "אבל הוא יתקשה לשחק נגד שחקנים במימדים של NBA. הוא לא השחקן הכי יעיל בעולם ולשחק נגד פורוורדים וסנטרים יכול להיות קשה בהתחשב בגודלו. יש לו ידיים טובות והוא הרשים בגילאים נמוכים, אבל פיזיות של שחקני NBA שונה לגמרי". בסופו של דבר הוא לא נבחר בדראפט והגיע לממפיס גריזליס, קבוצה בה פרח בעבר שחקן עם סגנון משחק דומה בדמות זאק רנדולף.
זי-בו היה חלק מה"גריט-נ'-גרינד" של ממפיס בתחילת העשור הקודם, שיחק בקבוצהה בין 2009 ל-2017 והמשיך לעוד שנה בסקרמנטו לפני שפרש מהליגה הטובה בעולם. באותה שנה קבוצות שיחקו 96 מהלכים במשחק לעומת 99 היום, וההתקפות היו פחות טובות: כמות הנקודות ל-100 פוזשנים עלתה מ-109 ל-115.
המשחק השתנה, וקבוצות שמות דגש על שחקנים מהירים יותר או כאלה שנחשבים "Switchable" ויכולים לשמור על כמה עמדות. הליגה מעדיפה גבוהים כמו רוברט וויליאמס או אוון מובלי, כאלה שיכולים לשמור בכמה עמדות.
ויש בזה הרבה מאוד היגיון. ברגע שיש סנטרים שיכולים להחליף גם על גארדים הרבה יותר קל להם להסתדר בליגה שמשחקת פיק-נ'-רול בלי סוף, והם מתעייפים פחות בהתקפה. מפלצות פוסט מהסגנון של פעם כבר פחות רלוונטיות בעידן שבו פוסט פחות רלוונטי, ולכן ממפיס רצתה את קנת' לופטון ג'וניור במנות קטנות.
לכן היא שלחה אותו לליגת ההתפתחות. הוא שיחק כ-6 דקות למשחק ב-NBA עד למשחק האחרון של העונה ונראה טוב רק בגארבג' טיים, להוציא משחק מול סן אנטוניו בו קלע 11 נקודות ב-14 דקות. הוא נבחר לרוקי העונה של ליגת ההתפתחות עם 20.2 נקודות ו-10.5 ריבאונדים (2.8 בהתקפה). הפיזיות הזאת הייתה חסרת תשובה מול הגבוהים החלשים של הג'י ליג, והוא קיבל הזדמנות משמעותית ראשונה ב-NBA מול הת'אנדר.
אמנם זה היה מול הקו הקדמי האפור של אוליבייה סאר וג'ארד באטלר, אבל לופטון ג'וניור נראה כמו סופרסטאר. 42 נקודות (17 מ-25 מהשדה) ו-14 ריבאונדים, כולל 6 בהתקפה, גרמו לו להראות כמו סופרסטאר ללילה אחד. הקטע המעניין הוא שזה כנראה לא היה המשחק האחרון של לופטון ג'וניור העונה.
ממפיס איבדה את סטיבן אדאמס ואת ברנדון קלארק וצפויה לקבל בפלייאוף את הלייקרס, הקבוצה עם אחד הקווים הקדמיים הכי טובים בעולם. לברון ג'יימס ואנתוני דיוייס יפגשו בג'ארן ג'קסון ג'וניור, כשלצידו דילון ברוקס (שקטן משמעותית מג'יימס) ואקסבייר טילמן, 2.03 מ' על 111 ק"ג שצפוי לפתוח כסנטר ומזכיר את לופטון.
לופטון לא באמת יכול לשמור את ג'יימס או את דיוייס, אבל הוא יכול להיות מטרד משמעותי בפלייאוף. בהתחשב בכך שלברון בן 38 ושדיוייס עשוי מקלקר, היכולת של שחקן פוסט שחופר ומשיג נקודות יכולה לתת הופעה אחת שמשנה מומנטום מהספסל, כמו דיוויד לי בגמר 2015.
לאורך כל הקריירה קברו את לופטון. המשקל והניתוק בין מה שהוא מייצג לבין "המשחק המודרני" מסבירים את זה, אבל אין ואקום בכדורסל. ברגע שקבוצה אחת מנסה להחליף את עצמה ולשחק כדורסל גמיש יותר, הנוכחות הפיזית בצבע יכולה להיות גיים צ'יינג'ר. זאת ההזדמנות הגדולה של לופטון, ואולי קו עלילה נוסף לפלייאוף 2023.
