ג'ימי באטלר נראה מותש.
מיאמי היט שלו עמדה בפני הדחה, נגד בוסטון סלטיקס, ובאטלר, כמו שעשה כל כך הרבה פעמים בפלייאוף בעיקר בשנים האחרונות, השאיר הכל על המגרש. הוא קלע 47 נקודות באותו ערב בסוף מאי 2022. "אני לא יודע כמה דקות הוא שיחק", אמר אריק ספולסטרה, מאמן ההיט, "כנראה משהו באיזור הדקות שלו משיקאגו". באטלר שיחק 46 מתוך 48 דקות במשחק ההוא - לא רחוק ממה שקרה לו בימים היפים ההם, בבולס, אצל טום ת'יבודו. אותו ת'יבודו שיפגוש אותו החל מהערב (20:00), כמאמן ניו יורק ניקס, בסדרת חצי גמר המזרח.
זו היתה משרת המאמן הראשי הראשונה של המאמן, שעד אז שימש בעיקר כעוזר מאמן, ובמהלך התקופה הפנטסטית שעשה עם הבולס - כולל מקום ראשון בעונה הסדירה ב-2011 (נעצר מול מיאמי ולברון) וב-2012, לפני שדריק רוז קרע את הרצועה נגד פילדלפיה והבולס הודחו בסיבוב הראשון - הוא פיתח לעצמו כמה הרגלים. אחד מהם היה לתת המון דקות משחק לכוכבים שלו. הרגל אחר היה לבטוח בשחקנים מנוסים יותר מאשר ברוקיז.
באטלר הגיע לבולס ממעמקי המקום ה-30 בדראפט 2011, לאחר שבהנהלה התייעצו עם מאמנו באוניברסיטת מארקט, באז וויליאמס - דמות אב עבור באטלר - ושמעו ממנו שג'ימי יכול לעמוד במשטר האימונים הקשוח של ת'יבודו. "שחקן מגוון מאוד, עם איכויות נהדרות עבור רול-פלייר עתידי", כתב עליו טיילר אינגל באתר nbadraft.net, ובקטגוריית "פוטנציאל" הוענק לו ציון צנוע של 6 מתוך 10. "הוא ילד חכם ושומר קשוח שהראש שלו במקום הנכון. עם זאת, הוא לא אתלט יוצא דופן, לא הוכיח שהוא יכול ליצור לעצמו מצבים בהתקפה, ואי אפשר לתת לו בידודים. כמו ווסלי מתיוז שהגיע ממארקט לפניו, באטלר יכול להיות שחקן נחמד אם ייפול לסיטואציה הנכונה". אגב, בשבוע שעבר, כשמילווקי באקס ניסו את מתיוז על ג'ימי, הם גילו שבאטלר באמת התפתח לשחקן נחמד.
לפחות בעונה הראשונה, ת'יבודו וקבוצה שרצה לאליפות לא בדיוק נראו כמו "הסיטואציה הנכונה". באטלר רשם כ-2.5 נקודות למשחק כרוקי והעביר את רוב המשחקים על הספסל. ואז קייל קורבר עבר בטרייד, באטלר הרשים בליגת הקיץ, והאמון החל להיבנות. "הבולס יקחו שחקן ממעמד הפועלים בכל יום בשבוע, ובאטלר הוא כנראה הבא ברשימה", התרשם סטיבן באב בבליצ'ר ריפורט לאחר ליגת הקיץ של 2012, "את הזוהר והנצנצים תשאירו למיאמי היט".
הריינג' רובר השחור כבר שם
ג'ימי באטלר נשמע מיואש.
"הייתי מאתגר את עצמי להגיע לאימון לפני המאמן", סיפר באטלר לספורטס אילוסטרייטד על ימיו הראשונים בשיקאגו, "הייתי קם ב-6 בבוקר - 'היום אני מנצח אותו!' - ואני מגיע והריינג' רובר השחור המזורגג שלו כבר חונה שם. יום אחר כך קמתי ב-5:45 - 'היום אני מנצח אותו!!' - והאוטו שוב שם. אני מגיע בלילה לזרוק עם לואל, והאוטו שם. ואז הבנתי. 'אוקיי, שכח מזה, אני לא יכול לנצח אותו. אני הולך לרוץ עבורו דרך קיר".
בעוד ת'יבודו ממלא את הצד שלו במשוואה, בדרך היחידה שבאטלר מכיר - עבודה קשה - גם הפורוורד הצעיר עשה את מה שהיה יכול. "ההזדמנות הראשונה שלו להרשים היתה בגארדן. לואל דנג נעדר, והוא היה צריך לשמור על כרמלו אנתוני", שיחזר המאמן. "התחלנו להתייעץ בצוות לפני המשחק, אמרתי 'אנחנו באמת רוצים שזה יהיה המשחק הראשון שלו?', והוא היה נהדר. זה העיד עליו המון".
בעונתו השנייה אצל ת'יבס, באטלר קפץ מ-8.5 דקות ל-26. בשלישית וברביעית כבר שיחק 38.7 דקות לערב. ברביעית הוביל את הליגה בקטגוריה הזו, וגם קפץ מ-13.1 נקודות ל-20, שיפר את האחוזים, רשם הופעת אולסטאר ראשונה ונבחר לשחקן המשתפר של העונה. אבל בפלייאוף, למרות עבודה מרשימה של באטלר על לברון ג'יימס, הבולס הודחו מול קליבלנד של דייויד בלאט, ובהנהלה החליטו שמספיק ופיטרו את ת'יבודו.
"בעלי הבולס מכרו לאוהדים נראטיב לפיו ת'יבודו לא נתן דקות לצעירים, ובאטלר לא היה חבר טוב לקבוצה", טען בשבוע שעבר ג'ו קאולי, כתב השיקאגו סאן-טיימס, בפוד CHGO. "למעשה ת'יבס השתמש המון בצעירים; גם באטלר עבד איתם רבות ואפילו הזמין אותם למחנה שלו, 'קמפ ג'ימי'. אלה היו שבועיים של גיהנום, אבל מבחינת ג'ימי זה היה העניין - 'אם אתם לא באים, בבקשה לא להיות רכרוכיים במהלך העונה'".
מאז אותה פרידה, הבולס לא עברו סיבוב בפלייאוף. באטלר נשאר קצת, אבל הבולס החליטו לעבור למאמן רך יותר, פרד הויברג, וכשבאטלר הופך למנהיג של הקבוצה הפיצוץ היה בלתי נמנע, והבולס העדיפו ללכת עם המאמן ולא עם הכוכב. לשני הפליטים לקח זמן למצוא את הסיטואציה האידיאלית עבורם, אבל זה בדיוק מה שקרה: ת'יבודו מצא בית וחבורת צעירים שמוכנה לקבל את עולו בניו יורק, באטלר מצא תרבות ומאמן שירוץ איתו במיאמי. שתיהן סיימו את הסיבוב הראשון ב-1:4 מוחץ ללא יתרון ביתיות, בדרך לעימות החזיתי.
אני אדם שמחפש עימותים
ג'ימי באטלר קפא מקור.
גם ככה מיניאפוליס היא אחת הערים הפחות אטרקטיביות בליגה, והמים של אגמי מינסוטה לא היו חמימים אליו במיוחד, כשנפל אליהם מהקאנו בו חתר במהלך ראיון עם סם אליפור. השחקן, שנזרק מהבית כנער וגדל כהומלס, לא קיבל מהמשפחה שלו סביבה חמה ותומכת במיוחד. המנטליות שלו התחילה להקרין על המועדונים בהם שיחק, ולא תמיד במובן החיובי. "כנראה התייחסתי להמון דברים בדרך הלא נכונה", אמר באותו ראיון. "אנשים לא עובדים קשה כמוני ואין להם אותן ציפיות מהמשחק כמוני. אני אדם שמחפש עימותים, זה חלק מהזהות שלי. זו הטעות שלי ולמדתי ממנה. אמרתי מראש שזו היתה הדרך שלי או הדרך של הויברג".
כשהבולס התייאשו, הם שלחו את באטלר למינסוטה. הוולבס, נואשים משנים של חוסר רלוונטיות, נתנו לת'יבודו בקיץ 2016 חוזה לחמש שנים כמאמן ומנג'ר. המאמן ת'יבודו ידע שהוא צריך שחקן כמו באטלר אצלו בקבוצה, והמנג'ר ת'יבודו הקשיב לעצמו. זאק לאווין, לאורי מארקנן וקריס דאן עברו תמורת הכוכב של הבולס, ות'יבס התאחד עם השחקן האהוב עליו. באטלר סיפר איך ת'יבודו השתנה כאדם והתחיל להפגין יותר אכפתיות. ירח הדבש הוביל את הוולבס לפלייאוף 2018 כשהם מנצחים את דנבר במשחק האחרון של העונה - שהכריע את זהות העולה האחרונה, ובדיעבד נתן את ההשראה לטורניר הפליי-אין. באטלר החמיץ 23 משחקים בשל פציעות, אבל כשהיה על המגרש - הוולבס נראו מעולה. גם מחוץ למגרש, סיפרו עיתונאים המסקרים את הקבוצה, באטלר היה הגו-טו גאי של ת'יבודו, לכל התייעצות ורעיון.
עם זאת, מי שחשב שבאטלר ילמד מה"טעות" שלו, גילה שזו לא טעות - זו מדיניות. באטלר פשוט לא מסוגל לשחק עם אנשים שהפער בין הכישרון למוסר העבודה שלהם גדול מדי. בוולבס היו לידו שניים כאלה, אנדרו וויגינס וקרל אנתוני טאונס, שנבחרו 1 בדראפט ונחשבו למפונקים, רכים מדי, ולא הקשיבו לבאטלר (או לת'יבודו). העונה שאחרי כבר התחילה בפיצוץ. באטלר לא רצה להמשיך לצד וויגינס וטאונס. ת'יבודו ניסה להתעלם וקיווה שהכל יסתדר. זה לא.
באטלר הגיע בשלב מסוים לאחד האימונים, לקח את שחקני החמישייה השלישית, נתן בראש לטאונס ולוויגינס ועל פי הדיווחים, התפרץ על ת'יבודו ובעלי הקבוצה: "אתם #%$%@# צריכים אותי. אתם לא יכולים לנצח בלעדיי". ברקע, המו"מ על הארכת החוזה לא התקדם לשביעות רצונו של השחקן, והוא צעק את דרכו החוצה ודרש טרייד. ניק וויגינס, אחיו של אנדרו, צייץ בתגובה "הללויה!". סטיבן ג'קסון, שחקן העבר, התערב והעיר: "ניק לא היה צריך לצייץ את זה. ג'ימי משחק עם המון לב; אנדרו משחק בלי לב בכלל".
"אלן אייברסון תמיד היה אומר לי, 'אתה מתאים לפילי'", יספר באטלר בהמשך. עשרה משחקים לתוך העונה, הסיקסרס לקחו אותו. ההגנה שלא הבריקה גם איתו, המשיכה להיות חלשה. הקבוצה דישדשה במרכז הטבלה. ת'יבודו פוטר כעבור מספר שבועות. באטלר הפך לאלפא-דוג בפילדלפיה לצד ג'ואל אמביד ובן סימונס, והקבוצה נכנעה רק לטורונטו 4:3 בסדרה מטורפת שנגמרה עם הבאזר-ביטר ההוא של קוואי.
למרות ההצלחה המקצועית בפילי, גם הפעם הרעשנות והמנטליות של ג'ימי לא באה טוב לאחד מכוכבי הקבוצה. הסיקסרס היו צריכים לבחור בין באטלר לסימונס, שנראה אז - נשבע לכם - כמו סופרסטאר צעיר בהתהוות, ופחות התחבר לדרכו התובענית של ג'ימי. המאמן ברט בראון והנהלת פילי ויתרו עליו ובעיסקה מרובעת, בה קיבלו את ג'וש ריצ'רדסון, שלחו אותו דרומה למיאמי.
להתחתן עם ספולסטרה, לראות עם ת'יבודו נטפליקס
ג'ימי באטלר חווה גלי חום מטורפים.
מדד הסקוביל (חריפות) הלך ועלה. כל כנף עוף היתה כואבת יותר מהקודמת. בתוכנית "Hot Wings", בין השתנקות להאדמה, נשאל באטלר על ידי המנחה שון אבאנס על היחס של ת'יבודו אליו. "באז וויליאמס מזכיר מאוד את ת'יבס בכך שהוא הולך לצעוק עליך, להיכנס באמ-אמא שלך, להגיד הכל. זו הדרך שלהם. אני חושב שב-NBA אתה כבר לא יכול לדבר לאנשים בצורה הזו. קשה לצרוח על אנשים בוגרים שכנראה מרוויחים יותר ממך. אני לא אומר שלא צריך להקשיב לאנשים, אבל זו רמה אחרת".
במיאמי באטלר פגש מאמן מזן קצת אחר. אריק ספולסטרה, הסביר ג'ימי, 'נראה ממש ממש רגוע - ואז הוא יכול לקלל אותך בלי להניד עפעף. ת'יבודו פשוט נראה כמו אחד שיקלל אותך בלי להניד עפעף. ספו נראה כמו בחור ממש נחמד". בהזדמנות אחרת, בימי הקורונה, התבקש לשחק 'Fuck, marry, kill' עם שלושת מאמניו - את מי היה בוחר כשותף לחיים, במי הכי חושק ועל מי היה מוותר. "את ספולסטרה הייתי לוקח כשותף, הוא האחד עבורי. עם ת'יבס הייתי רואה נטפליקס ונרגע על הספה. לבראון הייתי עושה גוסטינג".
ההיט מצאו את האיש המושלם עבורם. אם היו עושים לג'ימי בדיקת DNA כנראה שהיו מגלים שהוא נצר ל-Heat Culture. מועדון בו קורעים לך את הישבן, בודקים לך את המשקל ואחוזי השומן, וחלק משמעותי מהסגל בכלל לא נבחר בדראפט והגיע דרך ליגת הפיתוח. מה שכן, נראה שבעוד האסטרטגיה הזו מייצרת המון שחקני משנה טובים, כוכבים מעדיפים לחתום במקומות אחרים. לא לכולם הגישה הזו מתאימה. כנראה שלא במקרה, ההיט הגיעו לגמר 2020 בבועה ומשכו את הלייקרס לששה משחקים. ההסתגרות בדיסניוורלד שברה מנטלית הרבה קבוצות, ולגמר הגיעו שתי הקבוצות לא רק הטובות ביותר, אלא גם המלוכדות וממוקדות המשימה ביותר.
ת'יבודו, בינתיים, ישב בבית וחיכה להזדמנות. הדרך בה הסתיימה כהונתו במינסוטה היתה צורמת, וברוב ההנהלות בליגה לא רצו מאמן שמזוהה עם צעקות ושחיקת כוכבים. גם הוא, אחרי שנכווה עם הילדים המפונקים בוולבס, החליט שאת הג'וב הבא שלו יבחר בקפידה. לשמחתו, ליאון רוז - שהיה הסוכן של ת'יבודו בעבר - קיבל את תפקיד נשיא הניקס. בתום 8 שבועות של חיפושים, המאמן הצטרף ביולי 2020. "הוא אחד המאמנים הכי טובים בליגה", אמר עליו רוז, דווקא בתום העונה הפחות טובה מבין השלוש של ת'יבס בגארדן. "אין אחד שמכין את הקבוצה טוב יותר".
"הוא יהיה נהדר. הוא יהפוך את החבר'ה הצעירים לשחקנים אמיתיים - חלקם לסופרסטארים, חלקם לאולסטארס", אמר באטלר על השידוך בין ת'יבודו לניקס. "אני יודע שהוא חיכה להזדמנות הזו, התכונן אליה. כשמדברים על ת'יבס ועל הבמה הגדולה, הם הולכים מצוין ביחד. שנינו אשמים במה שקרה במינסוטה, אבל הוא חלק גדול ממה שהפך אותי לשחקן שאני. הוא ראה בי משהו - ונתן לי את ההזדמנות לפרוץ קדימה".
ת'יבודו מוצא ג'ימי משלו
ג'ימי באטלר נשמע עוין במיוחד.
"אף אחד לא מודאג מת'יבודו", אמר כוכב מיאמי אחרי שהדיח את מילווקי, כשנשאל על המפגש מול מאמנו לשעבר. "אני מבין שאתם מנסים ליצור הייפ, אבל זו דעתי. לא אכפת לי איפה אנחנו משחקים ונגד מי - בגארדן, במיאמי או בראקר פארק, אנחנו רק צריכים לנצח אותם 4 פעמים. אנחנו נהיה החבורה הטובה יותר, ונעבור גם את הרגעים הרעים, כמו שעשינו בסדרה הזו". המאמן שלו, מצד שני, חשף כי מעולם לא חשב שבאטלר יהפוך לכזה עילוי. "להגיד שראינו אותו כסופרסטאר בשיקאגו? ממש לא", אמר עליו לפני כשנתיים, "זו הסיבה שאתה לא יכול למדוד מה יש בתוך לבו של אדם, בראש שלו, או כמה הדרייב שלו להצליח חזק". לאחרונה הוסיף: "כשמסתכלים מה הופך שחקנים לווינרים, אחד הדברים הראשונים זו תחרותיות, היכולת להתאמץ לאורך זמן רב. זה מה שאנחנו מנסים לזהות בשחקנים".
ת'יבודו מגיע למפגש נגד האקס עם יתרון ביתיות, ועם חבורה קשוחה, שנראה שגם לה לא אכפת אם משחקים בגארדן או בראקר פארק. צעירים שאוהבים לעבוד קשה, להרביץ בהגנה, ולא אכפת להם לשחק הרבה דקות אם צריך. הניקס התחילו טוב את העונה, אבל את השדרוג האמיתי לסגל מצא ת'יבודו בדדליין האחרון לפני כחודשיים. שחקן ששיחק באוניברסיטה גדולה, נבחר במקום ה-30 בדראפט וידוע בזכות הפייטריות, הפיזיות ומוסר העבודה הבלתי מתפשר שלו: ג'וש הארט שהגיע מפורטלנד. האם ת'יבודו מצא לעצמו ג'ימי באטלר חדש? המאמן מזהה בהארט את אותן התכונות: "הקשיחות, התחרותיות, יכולת להוביל כדור ולעשות מה שהמשחק דורש ממך. במובן הזה הם מאוד דומים". במשחק האחרון מול קליבלנד, כשהסגל קצר בגלל פציעות, הארט שיחק 46:46 דקות מתוך 48. ת'יבודו קלאסי.
הניקס וההיט בחרו בדרך שרוב קבוצות הליגה מתרחקות ממנה. בעולם של מילניאלס וכוכבים שצריכים שיתחשבו בהם, אלה שתי קבוצות של My way or the highway. בעולם של ניהול עומסים, לניקס היו בשלב מסוים הכי הרבה שחקנים ששותפו בכל המשחקים בליגה, וג'וליוס רנדל דורג שני בליגה בדקות משחק לפני שנפצע. בעולם שבו אין נכס חשוב יותר מבחירת דראפט גבוהה, ההיט ממשיכים למצוא יהלומים בבחירות נמוכות או מחוץ לדראפט וללטש אותם בעצמם. בסקר שחקנים אנונימי שנערך לאחרונה על ידי The Athletic, נבחר ת'יבודו למאמן ששחקנים הכי פחות רוצים לשחק עבורו בליגה. כנראה שאם היו עושים סקר דומה לגבי כוכבים שלא רוצים לשחק לידם, באטלר היה אחד האנשים הפחות פופולריים.
וזו כנראה הסיבה שהסדרה הזו הולכת להיות כל כך מרתקת: היא תפגיש מאמן וכוכב שכולנו נהנים לראות את הקבוצות שלהם, ושאף אחד מאיתנו לא היה מוכן אפילו לנסות לשרוד 5 דקות לצדם באימון. המאמן גידל מפלצת, השחקן עזר למאמן לצמוח ולהתקדם. הארט, קווינטן גריימס ורנדל כנראה יעשו תורות מול האיש שמאמנו כיום, אריק ספולסטרה, כינה את הדרייב שלו "פסיכוטי". באטלר כבר סגר ב-2023 את החשבון הפתוח עם שיקאגו, כשהדיח אותה בפליי-אין. עכשיו נשאר לו להסתכל למאמן שגידל אותו בעיניים, ולבשר לו בקור רוח: אתה הבא בתור.
"I know what he's about, he knows what we're about, so let's go."
— Knicks Videos (@sny_knicks) April 28, 2023
Tom Thibodeau on facing Jimmy Butler in the playoffs: pic.twitter.com/DLDCz2ix2N
