קווין דוראנט כעס על ג'ייסון טייטום.
הפורוורד של בוסטון סלטיקס, ביום הראשון למחנה האימון של נבחרת ארה"ב בווגאס, קיבל כדור על קו השלוש. הוא לא היה מספיק פנוי לטעמו, והעדיף למסור ימינה לחברו לנבחרת ויריבו בברוקלין נטס. דוראנט לא אהב את זה. "בבוסטון היית זורק עכשיו. אני צריך שתבוא להרוג'", אמר לו KD, לדברי טייטום, בפודקאסט של דריימונד גרין. "זו היתה הפעם הראשונה שבה חשבתי לעצמי - גם הוא רוצה שאהיה שחקן".
שבועות ספורים לאחר מכן, עם מדליות זהב מטוקיו על הצוואר, העצה הזו השתלמה לשניהם.
תשעה חודשים לאחר מכן, ייתכן שדוראנט עוד יצטער עליה.
***
אם האל תיכנן אי פעם לברוא פורוורד מושלם - יש סיכוי שהוא בחר את קווין דוראנט כאבטיפוס. כנראה שמעולם לא היה כישרון התקפי כזה בליגה. "במונחים של כדורסל, אני 2.06 מטר", אמר פעם דוראנט בכתבה בוול סטריט ג'ורנל, "כשאני מדבר עם נשים, אני 2.13". בדרך כלל זה לא מאוד משנה - פשוט בלתי אפשרי לשמור עליו אם אתם נשים, גברים או טף. חברו את הגוף הארוך למוטת ידיים של 2.25 מטר, והגובה ממנו הוא משחרר את הזריקה הוערך בעבר בכ-3.35 מטר מהקרקע - מה שהופך אותה לזריקה שכמעט בלתי אפשרי לחסום.
אם זה לא מספיק, בשנת 2018 הודה דוראנט שהוא מנסה "לגנוב" את ארסנל הזריקות של אחד הקלעים הגדולים בכל הזמנים ואחד משני השחקנים החביבים עליו בליגה, דירק נוביצקי. התוצאה? העונה, למשל, כשדוראנט משחק יותר מרבע מהדקות שלו בעמדת הסנטר, הכי הרבה בקריירה, ועומד מול השחקנים הגבוהים ביותר בליגה, רק 38 מתוך 1,115 הזריקות שלו נחסמו. 3.4 אחוז.
כאשר טייטום יצא לדראפט 2017, ההשוואות דיברו על שמות צנועים יותר מדוראנט - אלן יוסטון, הקלע המצוין של הניקס משנות ה-90, דני גריינג'ר שכיכב כמה שנים באינדיאנה, או האריסון בארנס. רק שכיום טייטום, שבין היתר לקח שיעורים בדרך אצל קובי בראיינט, הפך לאחד הסקוררים הקטלניים בליגה. הכוכב של בוסטון התחיל את העונה בצורה בינונית, אבל מאז האולסטאר המספרים שלו קרובים מאוד למספרים של דוראנט לאורך העונה: 30.4 נקודות ב-50.6% שדה, 41% שלוש ו-87% מהעונשין לטייטום, מול 29.9 נקודות ב-51.8% שדה, 38.3% שלוש ו-91% מהעונשין ל-KD.
שלום לתמימות
אבל קריירה של שחקן בנויה על כמה דברים, כאשר המספרים הם רק חלק מהעניין. יש גם את הנראטיב. ובנראטיב, דוראנט בינתיים מחוץ להר ראשמור של הדירוגים ההיסטוריים. עד עכשיו יש לו "רק" שתי אליפויות ואת שתיהן השיג כשהוא והווריורס ניצלו נסיקה חד פעמית בתקרת השכר כדי ליצור את הקבוצה המוכשרת ביותר מאז תחילת המילניום. נכון שדוראנט לקח את תארי ה-MVP בסדרות הגמר ותיסכל פעם אחרי פעם את לברון ג'יימס, אבל השם הראשון שיעלה תמיד כשמדברים על שושלת הווריורס יהיה זה של סטף.
פרט לאותן שנים מופלאות, כולל גמר 2019 בו שיחק 11:57 דקות לפני הפציעה ההיא באכילס, לדוראנט יש רק הופעה אחת בגמר לספר עליה לנכדים - ב-2012, כאשר הת'נדר הצעירים הקדימו את זמנם, הגיעו לגמר נגד מיאמי ואז סירבו לשלם לג'יימס הארדן את מה שרצה מחשש להיכנס עמוק מדי למס המותרות, והעדיפו לשלוח אותו ליוסטון. אז אם פעם היה אפשר להאשים את ראסל ווסטברוק, הרי שהחל מקיץ 2019 דוראנט בחר בעצמו לכתוב את הפרק הבא בקריירה שלו, ויחד עם קיירי אירווינג הצטרף לנטס. עונה אחת החמיץ בגלל פציעה באכילס, בעונה שעברה נפל בקרב גדול נגד מילווקי והעונה, כבר בן 33, הוא שוב אנדרדוג.
על הדרך, דוראנט איבד את ה"תמימות" איתה החל את הקריירה. קשה להאשים אותו: בשלב מסוים הוא הבין שאידיאלים זה חשוב ולייצג קבוצה משוק קטן זה מקסים, אבל אליפויות כנראה לא ייצאו לו מזה, והוא עשה את הצעד הציני - וכנראה המתבקש - כדי לדאוג גם לעצמו. גם בברוקלין כיום הוא כבר עסוק בגיוסים, מייעץ להנהלה את מי להביא ועל מי אפשר לוותר, כמו שעשה בשתי עסקאות הענק האחרונות של הנטס - זו שהביאה לקבוצה את הארדן וזו ששלחה את אותו הארדן לפילדלפיה על בן סימונס. בסופו של דבר גם העיסקה הזו תיבחן על פי התוצאות - אבל בהתחשב בזמן הקצר שלקח לכל התמהיל הזה להתגבש, יכול להיות שלעונה הנוכחית זה יהיה כבר מאוחר מדי.
לא נעלב, הפנים
טייטום אולי ניצל מבעיות נראטיב כאלה. הוא נבחר על ידי מועדון ששחקנים חולמים להגיע אליו, לא לברוח ממנו. כאשר נבחר על ידי דני איינג' לקבוצה של בראד סטיבנס, הסלטיקס בנו קבוצה צעירה שאמורה לשלוט בליגה להרבה שנים. כאשר ראו שם הזדמנות למכור לקליבלנד אייזיה תומאס מקולקל ולהשיג תמורתו את קיירי אירווינג, איינג' הריח דם והלך על זה - רק כדי להיות הנכווה התורן מהאמן ומדליק הקטורת, ולאבד את אירווינג לברוקלין תמורת כלום.
הדור הצעיר של דראפט 2017 ומעלה רק נכנס להארכת החוזה המקסימלית הראשונה. קשה לומר אם גם נציגי הדור הזה, כשיסיימו את החוזה הגדול הנוכחי ואולי עוד קודם, יטיילו או יוסיפו לרזומה בלינקדאין גם "Recruiting Specialist". כרגע, כשרואים שחקנים כמו יאניס, ניקולה יוקיץ' או דווין בוקר מחליטים להישאר בקבוצות משווקים קטנים ובינוניים, נראה שהמגמה הנוכחית היא פחות התקבצויות כוכבים ויותר נאמנות למי שבחר בך בדראפט, נתן בך אמון מהרגע הראשון וגם, מן הסתם, ידע לבנות סביבך קבוצה מנצחת. טייטום כרגע נראה יותר כמו שחקן שאם בכלל, כוכבים יבואו לשחק איתו כדי לקחת אליפות.
רק שעד לפני מספר חודשים זה לא היה ברור מאליו, ורבים התחילו לתהות האם טייטום וג'יילן בראון פשוט דורכים אחד לשני על האצבעות והופכים את הסלטיקס לצפויים מדי. ומילא הפרשנים, הביקורת באה אפילו מהלב והנשמה של הקבוצה, מרקוס סמארט. "כל קבוצה יודעת שאנחנו מנסים ללכת לג'ייסון וג'יילן, כל קבוצה מתוכנתת ולומדת איך לעצור את שניהם", אמר אחרי הפסד שלישי ברציפות בנובמבר, "לפי דוח הסקאוטינג, צריך להכריח את שניהם למסור. רק שהם לא רוצים למסור".
טייטום יכול היה להיעלב ולהתחיל עם פרצופים. במקום זה, סיפר סמארט, הוא ישב איתו לשיחה פתוחה כדי לאוורר הכל. וגם הפנים. כישוריו של טייטום כעושה משחק ממש השתפרו ועם הביטחון בקליעה ושכלול הארסנל ההתקפי, גם כמות האסיסטים של טייטום עלתה - כרוקי היו לו רק כאסיסט וחצי למשחק, אחרי האולסטאר כבר יותר מ-5 ובארבעה משחקים באפריל היו לו 24 אסיסטים לעומת 10 איבודים בלבד. התוצאה? הנעת הכדור של בוסטון הפכה לתענוג של ממש, ומול אחת ההגנות הפחות מרשימות בליגה, נראה שזה מה שיכול לתת לסלטיקס את היתרון במצ'-אפ הצמוד הזה.
הכוכב המשתפר של העונה?
השיפור אצל טייטום כעושה משחק מקרב אותו גם במובן הזה לדוראנט. אצל הסקורר של הנטס, רבות מהמסירות מגיעות כשהוא מזהה דאבל טים מתקרב או כשהשומר השני או השלישי כבר יושב לו על הצוואר. בגובה שלו אין הרבה שחקנים עם יכולת מסירה כזו, והחזרה של הסקורר אירווינג, בנוסף להתחמשות בצלף כמו סת' קארי, איפשרה לו להפוך גם למוסר החשוב ביותר של הקבוצה. כרוקי היו לו 2.4 אסיסטים למשחק בלבד; מאז פגרת האולסטאר דוראנט עומד על 7.6 אסיסטים לערב, מקום 11 בליגה והלא-גארד השני בטיבו (אחרי יוקיץ'), כולל שיא קריירה של 16 במשחק האחרון בעונה הרגילה נגד אינדיאנה.
לכך אפשר להוסיף גם את היכולת ההגנתית המשופרת של טייטום. דו"ח הסקאוטינג על הרוקי טייטום ציין את הנטייה שלו להיעלם בהגנה. העונה, כאשר המאמן אימיי יודוקה הלך על פילוסופיית "חילופים בכל מהלך", האתלטיות והבנת המשחק של טייטום קירבו אותו לטופ של הליגה. "במשך 4 שנים עשינו הכל אותו דבר, כך שהיה קשה להסתגל לשיטות ההגנתיות של אימיי, ואני הראשון להודות שהייתי הססן", סיפר לאתר boston.com, "אבל הגנה זה קודם כל אימון, וכשאתה מסתכל על הקבוצות עם ההגנה הטובה ביותר, יש שם חבר'ה שאכפת להם בהגנה. כולם כאן למדו לקבל אחריות, מהשחקן הראשון עד האחרון. היינו צריכים את זה. וכך גם אם לא נהיה הקבוצה ההתקפית הטובה ביותר, נוכל תמיד להסתמך על ההגנה שלנו".
וויל ביארנר מ"סלטיקס בלוג" אף טען כי טייטום, למרות שלא יזכה בתואר, יכול להיות מועמד גם לשחקן המשתפר של השנה. "המספרים זניחים, אבל הזינוק שעשה טייטום הוא מסוג אחר. מ'השחקן הטוב בקבוצה שלו' הוא הפך לסופרסטאר לכל דבר, שגורם לכל יריבה להידרך בחשש בניסיון למצוא פתרונות מולו, לרוב ללא הצלחה. בעונה שעברה, כשהוא היה מהסס ומוותר על זריקות חופשיות למרות שקיבל המון כסף כדי לסדר לעצמו זריקה, תהיתי אם הוא מספיק בטוח ביכולות שלו כפליימייקר וסקורר. העונה, טייטום ענה על השאלה הזו ב'כן' מהדהד - ומצא בית באיזור האפור שבין אנוכיות לביטחון עצמי. במקום לכפות זריקות רעות, הוא כל כך טוב שכבר אין אצלו דבר כזה".
אז על מה עברנו? קליעה, יש. מסירה, יש. הגנה, יש. עכשיו נשאר לטייטום רק לבוא לאיש שנחשב כיום לסטנדרט העליון עבור שחקן כנף ורסטילי, ולתת לו את הזבנג בסיבוב הראשון, נקמה על העונה שעברה. זו לא תהיה משימה קלה, אבל האיש שנולד 10 שנים אחרי דוראנט, ונבחר בדראפט 10 שנים אחרי דוראנט, רוצה להגיע גם לגמר הראשון שלו 10 שנים אחרי דוראנט. בדיוק כמו שעשה דוראנט לאלילו דירק נוביצקי לפני 10 שנים, בסיבוב הראשון, בדרך לגמר. "ג'ייסון הפך לקלע מהעלית של הליגה", אמר דוראנט אחרי שספג 54 נקודות מטייטום במארס, וכאשר נשאל לאחרונה איך אפשר לעצור את טייטום, ענה: "זו שאלה קשה. הוא כל כך מוכשר, מיומן ויעיל, שמול שחקנים כמוהו, פשוט צריך לשחק חזק ולקוות לטוב".
במחנה האימון ההוא בווגאס, קווין דוראנט ביקש מג'ייסון טייטום לבוא להרוג. בעוד שבועיים, אם חלום האליפות השלישית של דוראנט ימות, כנראה שהסיבה תהיה ג'ייסון טייטום.
