sportFive1186277 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

בפעם הראשונה שנכנסתי לוולס פרגו סנטר בפילדלפיה הייתה הרגשה שהעתיד בא לבקר את ההווה. זה היה אוקטובר 2017, ג'ואל אמביד היה כשיר לפתיחת עונת ה-NBA בפעם הראשונה בחייו, שתי הבחירות הראשונות של השנתיים האחרונות בן סימונס ומרקל פולץ היו בתחילת עונת הרוקי שלהם, דריו סאריץ' אמור היה לעשות עוד קפיצת מדרגה, ג'אליל אוקפור עוד לא נחשב פלופ והסיסמא שחזרה על עצמה שוב ושוב הייתה "Trust The Process".

כל הנוכחים באולם קיוו לעונה בסגנון של אוקלהומה סיטי מודל 2012 שתסתיים עם ריצה של החבורה הצעירה (פלוס ג'יי ג'יי רדיק/מרקו בלינלי/ארסן איליאסובה) עד השלבים האחרונים של העונה, אבל לא היה לחץ באוויר. ידעו שהתהליך ארוך, הכוכבים הצעירים היו רק בתחילת דרכם והסגל הסופי של ה"פרוסס" בכלל לא הושלם. מה זה אומר הסגל הסופי? כששאלתי את מאמן הסיקסרס דאז ברט בראון האם שחקנה של מכבי תל אביב ג'ונה בולדן (היה שייך לפילי) הוא חלק מהתוכניות העתידיות של המועדון - הוא אמר לי שחד משמעית כן.

ארבע שנים וחצי חלפו ואפשר לומר שדבר או שניים השתנו. בולדן כבר לא משחק כדורסל, גם סימונס לא הדוגמא הכי טובה לשחקן פעיל, פולץ מנסה להתאושש מהפציעות ולהחיות את ה"הייפ" סביבו באורלנדו, ומכל הסגל המבטיח ההוא נשארו שני שחקנים בלב פנסילבניה - אמביד ופורקאן קורקמאז.

סבלנות אף פעם לא הייתה הצד החזק של פילדלפיה, כי כבר אחרי אותה עונה שהסתיימה בהדחה בסיבוב השני ראשי המועדון החליטו להנחית את ג'ימי באטלר ולהפוך לקבוצה תחרותית יותר בהווה. ב-2019 פילי שוב הודחה בסיבוב השני, הפעם בגלל הסל המפורסם של קוואי לנארד במשחק 7 בטורונטו ושנתיים אחר כך הגיעה הדחה נוספת במשחק 7 של הסיבוב השני - אבל במקום בו נכתב טקסט זה לא מדברים על מה שקרה באותו ערב.

ואז לדריל מורי נמאס. האיש שהצטרף לסיקסרס על מנת להוביל את הקבוצה מאחורי הקלעים טרף את הקלפים כשצירף את ג'יימס הארדן בטרייד דדליין האחרון והצהיר כוונות. אמביד מתבגר ומתבזבז לנו לנגד עינינו, שעון החול הולך ואוזל, אין זמן לעתיד, הגיעה השעה להחזיר את האליפות לפילדלפיה לראשונה מאז 1983.

כל השנים בהן אוהדי פילי סמכו על התהליך הובילו לרגע בו הארדן הגיע לוולס פרגו סנטר, אבל במזרח הפרוע של העונה כל קבוצה צריכה "אס", כזה שיוכל להיות השובר שוויון. בסיקסרס לשחקן הזה לא קוראים הארדן, לא אמביד וגם לא טוביאס האריס, אלא טייריס מקסי - התקווה (אולי) האחרונה של ה"פרוסס".

אם מישהו שלא עוקב אחרי ה-NBA הגיע הלילה (בין שבת לראשון) לוולס פרגו סנטר למשחק מספר 1 נגד טורונטו, הוא בטוח היה משוכנע שלקבוצה המארחת יש כוכב אחד מעל כולם - ושמו מקסי.

בזמן שאמביד והארדן עמדו על 11 מ-32 מהשדה במצטבר, הגארד בן ה-21 שנבחר במקום ה-21 בדראפט 2020 הפגיז 21 נקודות ברבע השלישי בדרך לערב ענק של 38 נקודות (נקודה פחות משיא הקריירה שלו בעונה הסדירה) ב-67% מהשדה שהובילו את פילדלפיה לניצחון 111:131 ו-0:1 בסדרה.

מקסי הפך לשחקן הכי צעיר של פילי שמגיע ל-30 נקודות בפלייאוף ולשחקן השלישי הכי צעיר אי פעם שקולע 38+ נקודות בפלייאוף - אחרי... לברון ג'יימס ומג'יק ג'ונסון. היה לו 36 אחרי שלושה רבעים, ואם המשחק היה קצת יותר צמוד, היינו שומעים על הרבה יותר שיאים נוצצים.

נקודה קטנה: שום כוכב לא נולד הלילה בוולס פרגו סנטר. הכוכב הצעיר של הסיקסרס נולד מזמן, פשוט הלילה הייתה לו הזדמנות מספיק טובה לפקוח את העיניים למי שלא שם לב אליו. מקסי הקפיץ את הממוצעים שלו מ-8 נקודות בשנה שעברה ל-17.5 העונה, ומאז שהארדן הגיע הוא עומד על 19 נקודות למשחק ב-52% מהשדה, 48% משלוש ו-85% מהעונשין.

אחד הדברים היפים בספורט זה לראות איך קהל מצליח להתחבר באופן כל כך מיוחד לשחקן, ולהפך. "מקסי הוא כמו האח הקטן של כל אוהדי פילדלפיה", אמר אחד הכתבים שישב לידי במהלך המשחק. וככה זה באמת הרגיש, מהפתיחה ועד הסיום.

במהלך הרבע השלישי הסוחף בו מקסי קלע 7 מ-8 מהשדה (2 מ-2 משלוש) ו-5 מ-5 מהעונשין, הקהל פצח בקריאות "מקסי! מקסי! מקסי!" שהרעידו את האולם. אחרי כל פעם שהכדור צלל לרשת חבריו לקבוצה חיפשו אותו יותר ויותר, האוהדים רצו לראות עוד סל, והם קיבלו.

ברבע האחרון הגארד ניסה לקבוע שיא קריירה של 40 נקודות, אבל זה לא צלח משום שהתרחק מהזהות שלו על הפרקט וכפה את עצמו על המשחק יותר מדי. מקסי הוא מסוג השחקנים שיחכו למבטים הפנויים, למתפרצות ולטעויות של ההגנה. הוא רוצה שלא יספרו אותו כדי להזכיר ליריבה שהיא טעתה.

"טייריס פשוט לא מפחד מכלום", טען מאמנו דוק ריברס בסיום, מה שאי אפשר לומר על בן סימונס. בשיחות עם האוהדים המקומיים הם השוו בין השניים וכמובן לא שכחו לעקוץ: "בעונה אחת מקסי השתפר יותר ממה שסימונס השתפר בכל קריירת ה-NBA שלו".

אחת הסיבות שכל כך אוהבים את מקסי זה האופי שלו. הוא אמוציונלי על המגרש, החיוך לא יורד לו מהפנים והוא תמיד צוחק. באחד מהמשחקים העונה הוא פתח את מסיבת העיתונאים עם שירת "Here come the Sixers" (השיר המפורסם של פילדלפיה) ושאל את הכתבים האם גם הם רוצים לשיר. אחרי שאף אחד לא שר, כפי שיכולתם לתאר, הוא תהה: "למה אתם תמיד כל כך רציניים?".

גם העובדה שהוא ממש נראה כמו ילד שאוהד את הסיקסרס עוזרת לסיפור האהבה הזה. למשחק הלילה למשל הוא הגיע עם גופייה של אלן אייברסון, שבעצמו מעריץ את הגארד הצעיר של המועדון בו הפך לאגדה. מקסי ואייברסון, אגב, הם השחקנים היחידים של פילי עם 21+ נקודות ברבע של משחק פלייאוף.

כשהשעה הראתה 00:15 בערך, נשארנו בחדר העיתונאים כתב ESPN טים בונטמפס ואני, אז דיברנו על גיבור היום בפילדלפיה. "מקסי הוא השחקן השני הכי אהוב בפילי אחרי אמביד, כולם משוגעים עליו", אמר בונטמפס. "בחצי השני הקהל התבאס בכל פעם שמקסי מסר. לאורך העונה לא האמנתי בו כמו הרבה אנשים אחרים, אבל הלילה הוא הוכיח לי שמדובר בכוכב אמיתי עם פוטנציאל גדול להיות אולסטאר בעתיד. הוא הגניבה של דראפט 2020".

בונטמפס התייחס גם לשיפור המטורף של מקסי מחוץ לקשת: "בעונה שעברה הוא לקח 1.7 שלשות למשחק וקלע ב-30%, בעוד שהעונה הוא לוקח 4.1 שלשות למשחק וקולע ב-43%. ההגנה חייבת לצאת אליו והוא פשוט חולף על פני כולם בקלות. אי אפשר לשמור על הבחור הזה, וככל שהבמה יותר גדולה ככה הוא טוב יותר".

גם בעונה שעברה וגם העונה הסיקסרס לא היו מוכנים לשמוע הצעות טרייד על מקסי, ונראה שהם ידעו היטב למה. פילי הסכימה לוותר על כל העתיד שלה, חוץ מעל נכס אחד. ועכשיו - ייתכן שהנכס העתידי הזה יביא לה את מה שהיא כל כך רצתה כאן בהווה.