דמיאן לילארד הוא יחיד סגולה בתוך עולם של ספורטאים שרודפים אחרי כסף ומחפשים את התהילה בכל מחיר. בזמן שחלק נכבד מכוכבי ה-NBA נדדו ממקום למקום במטרה ליצור "סופר-טים" שתשתלט על הליגה, לילארד נשאר בפורטלנד הצנועה והפך לסמל הכי גדול של המועדון מאז קלייד דרקסלר.
אם הקריירה של לילארד הייתה סרט הוליוודי, בסצנת הסיום הוא היה צולף שלשת ניצחון פסיכית שהייתה מעניקה אליפות ראשונה לטריילבלייזרס מאז 1977, אבל לילארד, שפנטז על הרגע הזה מאז שנבחר שישי בדראפט 2012, מתחיל להסתכל על המציאות בעיניים, ובמציאות האהבה לא תמיד מנצחת.
וגם פורטלנד לא בדיוק מנצחת. הטריילבלייזרס ממוקמים במקום השביעי במערב, ולפתע גם הכרטיס לפלייאוף נמצא בסימן שאלה. חיכינו, קיווינו, אבל זה לא קורה. הקבוצה מאורגון לא מצליחה להגיע לגבהים שציפו ממנה בשלב הזה, ולצער כל מי שעוד מאמין בסמלים, הזמן של לילארד הולך ואוזל.
Damian Lillard this year: pic.twitter.com/VOF7SHLCVV
— (@Warriors_Season) April 26, 2021
איפה דיים טיים?
לילארד ידוע כשחקן שמרים את הרמה שלו לקראת המאני טיים של העונה. פורטלנד לא פספסה את הפלייאוף בשבע העונות האחרונות, ובאותן שבע עונות - רק פעמיים ללילארד היה ממוצע נקודות גבוה יותר בחלק הראשון של העונה (לפני האולסטאר) מאשר השני. לפני שנה בבועה לילארד הקפיץ את הממוצעים שלו מ-29.5 לפני האולסטאר ל-32 אחרי, ובשלושת המשחקים האחרונים של העונה הסדירה הפגיז 51, 61 ו-42. אך דווקא השנה, המגמה הפוכה.
עד לפני כמה שבועות לילארד סומן כמועמד רציני ל-MVP, ובעצמו הצהיר: "מגיע לי את התואר הזה, זאת האמת". עד האולסטאר הכוכב קלע 30 נקודות למשחק, אבל מאז ירד ל-26 ואם נצטרך לשאול את עצמנו למה, התשובה העיקרית תהיה צירופו של נורמן פאוול (שחקן חופשי בקיץ) תמורת גארי טרנט ג'וניור ורודני הוד.
ב-14 משחקיו האחרונים מאז שפאוול הצטרף בטרייד מטורונטו, לילארד נעצר על 23 נקודות בממוצע למשחק ב-38% מהשדה, לעומת 30 נק' למשחק ב-45% מהשדה עד הטרייד. פאוול גם לא כל כך השפיע לחיוב על פורטלנד, שמחזיקה במאזן 10:8 איתו ולאחרונה רשמה רצף של תשעה הפסדים ב-11 משחקים. בנוסף, הממוצעים של הגארד ירדו מ-26 נק' למשחק בחודש מארס ל-17 נק' באפריל.
כשנותרו 10 משחקים (לא פשוטים בכלל) לעונה הסדירה, לילארד יצטרך להוציא את השעון שלו ולהימנע מהדחה מוקדמת שיכולה לטלטל את הספינה.
10 המשחקים שנשארו לפורטלנד: ברוקלין (ח), בוסטון (ח), אטלנטה (ח), קליבלנד (ח), לייקרס (ב), סן אנטוניו (ב), יוסטון (ב), יוטה (ח), פיניקס (ח) ודנבר (ב). כך נראה המירוץ לפליי-אין:
5. לוס אנג'לס לייקרס. מאזן 26:36 (58.1%), 9 משחקים מאחורי המקום הראשון
6. דאלאס. מאזן 27:35 (56.5%), 10 משחקים מאחורי המקום הראשון
7. פורטלנד. מאזן 28:34 (54.8%), 11 משחקים מאחורי המקום הראשון
8. ממפיס. מאזן 30:31 (50.8%), 13.5 משחקים מאחורי המקום הראשון
9. סן אנטוניו. מאזן 30:31 (50.8%), 13.5 משחקים מאחורי המקום הראשון
10. גולדן סטייט. מאזן 32:31 (49.2%), 14.5 משחקים מאחורי המקום הראשון
11. ניו אורלינס. מאזן 35:28 (44%), 17.5 משחקים מאחורי המקום הראשון
עכשיו או לעולם
בואו נחזור לאותו חלום שמסתיים בטבעת אליפות של לילארד בפורטלנד. על פניו הסיכויים נמוכים, אבל אם הסופרסטאר של הטריילבלייזרס רוצה לעשות רעש אמיתי בפלייאוף שירעיד את העיר, גם הוא יודע שהעונה יש לו הזדמנות מיוחדת להיות הסוס השחור של הליגה. הזדמנות שאולי לא תחזור.
התסריט האופטימי: למה פורטלנד כן יכולה להגיע רחוק? כי לילארד בעונת שיא, סי ג'יי מקולום בעונת שיא (עד הפציעה) ועל הנייר לפורטלנד יש את הסגל הכי טוב שהיה לה מזה שנים. יממה אחרי צירופו של פאוול בטרייד דדליין, בסוכנויות ההימורים עדכנו את היחסים של הטריילבלייזרס להעפיל לגמר מ-3000+ ל-2200+, והיחסים לזכייה ירדו גם כן מ-6000+ ל-4500+. אם פאוול ייכנס לעניינים בזמן, הוא עשוי להיות האס של טרי סטוטס.
בעונה שעברה לא מעט אנשים תיארו את פורטלנד כ"קבוצה במקום השמיני הטובה אי פעם", ואחרי הניצחון במשחק הראשון על הלייקרס נדמה היה שאנחנו בדרך לסנסציה. אבל LA התעוררה, לילארד נפצע וזה נגמר בהפסד 4:1. זאת הייתה הפעם החמישית בשבע השנים האחרונות שפורטלנד הודחה על ידי אלופת המערב (והפעם השלישית ע"י האלופה).
השנה הטריילבלייזרס רוצים חוויה מתקנת. בהנחה שהם יסיימו במקומות 7-8 היריבה צפויה להיות יוטה/פיניקס ובסדרת פלייאוף עם לילארד ב"זון" יחסי הכוחות יכולים להתקזז. אף אחד לא יודע איך לברון ג'יימס יחזור, אף אחד לא יודע אם הג'אז והסאנס ידעו לתרגם את היכולת מהעונה הסדירה גם לפלייאוף ואף אחד לא יהמר בכל כך קלות על דנבר בלי ג'מאל מארי/לוס אנג'לס קליפרס/דאלאס. אם יש סיכוי "לעקוץ", רגע לפני שהקבוצה תאבד כמה מנכסיה לפרי אייג'נסי, זה השנה.
CJ McCollum and MVP candidate Damian Lillard were on fire tonight, scoring 35 points and 22 points respectively, in the Trailblazers’ win over the Heat! With Norman Powell on the way, the Trailblazers have their most talented team and their best chance to win this year.
— Earvin Magic Johnson (@MagicJohnson) March 26, 2021
התסריט הפסימי (והיותר ריאלי): למה פורטלנד לא יכולה להגיע רחוק? כי כרגע, היא קבוצת כדורסל לא מספיק טובה. ייתכן שהיוצרות יתהפכו, אולי עוד השנה ואולי בעתיד רק לאחר שייפרדו מסטוטס, אבל עם היכולת הנוכחית שלה פורטלנד לא תוכל להגיע לרחוק, ובמקרה שלה הבעיה המרכזית נמצאת בהגנה.
נכון להיום, פורטלנד מחזיקה בהגנה השלישית הכי גרועה בהיסטוריה. היא סופגת 116 נקודות כל 100 פוזשנים (רק סקרמנטו 20/21 וקליבלנד 18/19 ספגו יותר) והיא מאפשרת ליריבות שלה לקלוע ב-48% (מקום 27 בליגה). גם בהתקפה הקבוצה של לילארד ראתה ימים יפים יותר, כי היא ממוקמת במקום האחרון ב-NBA באסיסטים למשחק (20.8).
בנוסף, הטריילבלייזרס פשוט לא מצליחים להתמודד מול הגדולות. במשחקים נגד שש הקבוצות שמקדימות אותם בטבלת המערב, הם מחזיקים במאזן עגום של שלושה ניצחונות מול 11 הפסדים. כמו כן, כל תשעת המפגשים שלהם העונה מול יוטה, פיניקס, הקליפרס ודנבר (הקבוצות שפורטלנד צפויה לפגוש בסיבוב הראשון במידה ותעפיל), הסתיימו בהפסד.
חוץ מזה, קיים סיכוי לא רע בכלל שפורטלנד תצטרך להשיג את הכרטיס שלה לפלייאוף דרך הפליי-אין, ואם היא שוב תפגוש את גולדן סטייט וסטף קרי לדו-קרב מכריע, ההיסטוריה לימדה אותנו שהסיכויים לרעתה (1:12 לקרי על לילארד במשחקי פלייאוף).
השעון מתקתק
במהלך עונת 1994/95 קלייד דרקסלר בן ה-32 הרים דגל לבן אחרי למעלה מעשור בפורטלנד. הפנים של הטריילבלייזרס, שסחף את הקבוצה לשני גמרים בתחילת שנות התשעים, הבין שהגיע הזמן להמשיך הלאה. 26 שנה חלפו ולילארד, שיחגוג 31 בסיום העונה, צריך להגיע לאותה מסקנה: הישועה כנראה כבר לא תגיע מפורטלנד.
דרקסלר עבר בטרייד ליוסטון בפברואר 1995 וכבר בעונתו הראשונה זכה באליפות לצד האקים אולג'ואן. מה שלילארד צריך לקחת מהסיפור של השחקן היחיד בתולדות פורטלנד שקלע יותר נקודות ממנו, זה שכן אפשר ליהנות מכל העולמות: גם להישאר סמל וגם לזכות בטבעת. ואם כבר השוונו בין השניים, הלחץ על "דיים" אפילו יותר גדול משום שהוא אפילו לא הגיע לגמר בקריירה.
לאור היכרותנו עם הנפשות הפועלות, לילארד לא כל כך מהר יבקש לעזוב את הבית. רק לפני שבועיים בראיון לרשת ESPN לילארד אמר: "אני ממש רוצה לזכות באליפות, אבל אני לא מוכן ללכת למקומות מסוימים שהתקשורת ממליצה לי". בהמשך הגארד הוסיף משפט שדווקא משאיר פתח קטן למעבר בעתיד: "אם אני כן אלך למקום מסוים, זה לא יהיה בגלל התקשורת".
אי העפלה לפלייאוף עלולה להיות נקודת המפנה ברומן של לילארד ופורטלנד, כי זאת תהיה החותמת הסופית לכך שהמועדון הולך אחורה מאז גמר המערב ב-2019, שככל הנראה היה נקודת השיא בעידן הזה. אם לילארד לא ישיג את הכרטיס המיוחל לשמינייה, הוא יחתום תשע עונות בפורטלנד עם ארבע סדרות בלבד שהסתיימו בניצחון ומאזן 35:20 בפלייאוף בסה"כ.
גם הנהלת הטריילבלייזרס יכולה למצוא את עצמה בפני המון לחץ. כל עוד הסמל שלה ירצה להישאר היא לא תעביר אותו בטרייד, וזה מובן, אבל אם שני הצדדים ימשיכו לצעוד יחדיו עד סיום החוזה (2025), גם פורטלנד תפסיד שנים יקרות. במקום להעביר את לילארד ומקולום (מסיים חוזה ב-2024) בקרוב ולקבל בחירות דראפט שיסדרו לה את העתיד, היא תתחיל לבנות את עצמה מחדש רק לקראת 2025, מה שיהפוך אותה ללא רלוונטית שנים קדימה.
יש שיגידו שהזמן הכי נכון לבנייה מחדש הוא כבר בקיץ הזה עם הדראפט החזק שמחכה לנו. מינסוטה/גולדן סטייט שיבחרו במקומות הראשונים בוודאי ישמחו לשחקנים כמו לילארד או מקולום תמורת הבחירה שלהם + אפילו אנתוני אדוורדס, אבל שום צעד לא יינקט עד שהגיבור הכי גדול של אורגון יגיע לאותה מסקנה של דרקסלר לפני כחצי יובל.
וכך, שוב, הכדור המכריע בידיים של דמיאן לילארד. בעיצומן של השנים הכי יפות שלו, שבינתיים מתבזבזות, השען הראשי של ה-NBA יוצא למירוץ נגד הזמן ונגד האידיאולוגיה של עצמו - להתקרב עוד יותר לאוהדים ולהתרחק מהטבעת, או להתקרב לטבעת ולהתרחק מהאוהדים.
כשהמורשת שלו מונחת על כף המאזניים והלחץ בשיאו, לילארד רוצה להוכיח לכולם שהוא בכל זאת סופרסטאר מהשורה הראשונה שיכול להישאר נאמן ולסחוב קבוצה עד הסוף. האם זה יצליח לו כמו לדירק נוביצקי לפני עשור בדיוק? הלב מנסה להאמין אך הראש מטיל ספק. כך או אחרת, לילארד ינופף לשלום לפחות עוד פעם אחת, אבל הפעם יכול להיות שהשלום יהיה מיועד לפורטלנד.
