"דבר אחד יש לי להגיד, ואני אומר את זה מג'רי ריינסדורף ועד ג'ו לי, האפסנאי שעובד אצלנו כבר למעלה מ-25 שנה - זה ארגון מיוחד, והכל מתחיל ונגמר בארגון. הקבוצה מצוינת, אבל הארגון הזה הוא אחד הגדולים בכל הזמנים, אם לא הגדול מכולם. ואני כל כך גאה בזה". (ג'רי קראוס, "הריקוד האחרון")
בנאום הכניסה שלו להיכל התהילה, מייקל ג'ורדן, בניגוד מוחלט לכל אחד אחר, לא הודה למי שליווה אותו במהלך הקריירה. כיאה למי שהוא היה, הוא התייחס לכל אחד מ"אויביו" בנפרד, ללא יוצא מן הכלל. כשהגיע לג'רי קראוס, למרות שעברו כל כך הרבה שנים ולמרות שקראוס לא באמת היה "אויב", ג'ורדן התייחס בעיקר לנאום הארגונים. "לא ראיתי ארגונים שמשחקים בשפעת של יוטה", הוא תקף, "בטח שלא ארגונים שמשחקים עם פציעה בקרסול".
לכן, וזו כנראה רק אחת מהסיבות, לא כל כך הופתענו כשקראוס הוצג כנבל ב"ריקוד האחרון". לג'ורדן היו אמנם לא מעט יריבויות לתחזק, אבל כמעט בכל פרק מחדש ניתן לראות אותו לועג ל-GM האגדי של הבולס - בין אם באימון, במטוס או כשביקש סיגר משלו. למרות שביננו, בדיוק כפי שג'ורדן צודק בדבריו, כך גם קראוס. אתה צריך ארגון נהדר ושחקן טופ 5 כדי לזכות בתואר, 'הול אוף פיימר' כדי לזכות בכמה תארים, ואת הגדול בהיסטוריה כדי לזכות בשישה תארים - אבל בכל המקרים הארגון חשוב.
ועדיין, המתח הזה, של מי מקבל יותר קרדיט, תמיד היה שם ביחסי ג'ורדן-קראוס. ומי שקיבל על עצמו את משימת הריסון, זה שגרם לכך שכל אחד יגיע לשיאו מבלי לפגוע באחר, היה פיל ג'קסון. מצד אחד, קראוס היה זה שנתן למאמן האגדי את המפתחות בפעם הראשונה, הוא זה שהאמין בו וקידם אותו לקדמת הבמה. ומהצד השני, ג'ורדן האמין בכדורסל שלו, וכשמדובר בשחקן הטוב בתבל, לא היה צריך יותר מזה.
המשולש המאוזן הזה, קראוס-ג'קסון-ג'ורדן, עבד טוב במשך לא מעט שנים - הרי עם תוצאות אי אפשר להתווכח, לא? - אבל בסופו של יום גם יחסי קראוס-ג'קסון עלו על שרטון וגלגל השיניים שעבד כל כך טוב, נעצר. ג'קסון, האיש שניצח על המקהלה הטובה בהיסטוריה, לפתע מצא את עצמו בלוס אנג'לס - רק כדי לגלות שג'רי קראוס טעה. לארגונים אולי יש חלק בניצחון, אבל אפשר לנצח גם אם הם לא בשיאם.
בזמנו, כמו גם היום, הלייקרס תמיד הייתה קרובה לצלחת. כמעט בכל עונה היה להם אולסטאר בסגל וכוונה לאליפות, אבל הארגון, בניגוד למה שהיית מצפה מאחת מקבוצות הפאר של הליגה, היה מאוד שונה מזה של הבולס - ולרעה, טוען ג'קסון. "הייתי צריך לחשוב פעמיים לפני שאני אומר משהו", נזכר ג'קסון בראיון שהעניק בארה"ב. "לא הייתי יכול להגיד 'הבולס לא היו עושים דברים ככה'. הלייקרס הרגישו שהם יודעים לבנות שושת בעצמם, למרות שהיו בפיגור של עשר שנים אחרי ג'רי".
לטענתו של ג'קסון, הבולס היו ארגון מהשורה הראשונה בתקופת כהונתו של קראוס. היה להם מערכת להקלטת משחקי ה-NBA, שהותקנה במתחם האימונים הרבה לפני שזה הפך לנורמה, כשבמקביל קראוס שכר מתמחה שתפקידו היה לעבד את צרכי השחקנים כדי להפוך לטובים יותר. לא מספיק לכם? הבולס גם היו אחת הקבוצות הראשונות ששכרה מאמן שיפתח תכנית עבודה לקיץ עבור כל שחקן, ופסיכולוג צמוד בעת הצורך.
הלייקרס לעומת זאת, הסתפקו בהרבה פחות. "כשהגעתי הווידאו לא היה במקום, לא היה צוות רפואי, לא מאמן כושר ולא מעסה", נזכר ג'קסון. "בבולס זה לא קרה. לא התמודדנו עם פציעות ולא עם חוזים של עשרה ימים. קראוס הקדים את זמנו, הייתי אומר, בעשר שנים". ואכן, הלייקרס זכו "רק" בשלוש אליפויות. נכון שלא היה להם את ג'ורדן, אבל היה להם שני ווינרים משלהם - שאק וקובי - וזה אמור להיות מספיק בשביל לפתח שושלת כמו זו של הבולס, לפי דבריו של ג'ורדן, לא?
