סיפור החיים והקריירה העשירה של מייקל ג'ורדן הוא הרבה יותר ארוך ממה שסדרת דוקו אחת יכולה להציג. אחרי שהסתיימה לא סדרת "הריקוד האחרון" שהכתה גלים ויצרה רעש עצום מסביב לשחקן הכדורסל הגדול בכל הזמנים, בכלי התקשורת בארה"ב נזכרו גם באירועים גדולים שלא נכנסו לאף פרק, ואכן ראויים לציון. מחלק מהטראש-טוקים הידועים ועד להצעת הענק מהניקס. הכל פה:
הצעות הטרייד
פורטלנד באופן ידוע לשמצה ויתרה על ג'ורדן כאופציית דראפט שנייה ב-1984. על פי הכתבה של CBS, כשבובי נייט אימן את הנבחרת האולימפית עם MJ באותה השנה, חברו הטוב סטו אינמן, שהיה בזמנו הג'נרל מנג'ר של הטריילבלייזרס, אמר שהם לא יבחרו בשחקן מהסיבה הפשוטה שהם זקוקים לסנטר. נייט המתוסכל הגיב: "אז תשתמשו בג'ורדן כסנטר".
ולא רק פורטלנד הייתה בתמונה. קבוצות שונות קיוו לשכנע את אנשי שיקגו לבצע טרייד על הבחירה בג'ורדן, דוגמת פילדלפיה שהציעה את ג'וליוס אירווינג או שילוב של אנדרו טוניי ובחירה מספר 5 (צ'ארלס בארקלי). גם סיאטל ודאלאס הגישו הצעות לטריידים מעניינים, אבל ה'כמעט' המעניין ביותר היה של יוסטון, שכן האקים אולאג'ואן כתב בספרו שפורטלנד הציעו טרייד עם הרוקטס על ראלף סמפסון בתמורה לבחירה השנייה ולקלייד דרקסלר. זה היה יכול ליצור את הטריו הכי גדול בהיסטוריה, אבל הם סירבו.
גם אחרי הדראפט שלו, MJ נהנה מלא מעט עניין סביבו והבולס קיבלו לא מעט הצעות נוספות. הבולטת מכולן הייתה כשלוס אנג'לס קליפרס פנו לקבוצה מאילינוי ואמרו שהם יתנו לה חמישה שחקנים או בחירות דראפט כרצונה בתמורה לכוכב הענק. שיקגו כמובן סירבה, והיא כנראה לא מתחרטת על זה.
מעשה בפוינט-גארד
ג'ורדן ידוע לא מעט בזכות הקליעה שלו, אבל היו לא עוד הרבה יכולות ותרגילים בשרוול. בשנים הראשונות הוא תופקד קצת בתור כלבויניק, עשה פחות או יותר הכל. דאג קולינס ניסה להעביר אותו לעמדת הרכז, מוביל הכדור. התוצאה? בחודשים מרץ ואפריל ביחד הוא רשם ממוצעים של 30.4 נקודות למשחק, 10.7 אסיסטים ו-9.2 ריבאונדים, כולל 10 טריפל-דאבלים ב-11 משחקים.
הגדול בכל הזמנים, בטראש-טוק
בסדרה "הריקוד האחרון" היה לא מעט פוקוס על המילים שיצאו לג'ורדן מהפה כלפי חבריו לקבוצה, אבל לא מספיק לגבי דבריו לעבר שחקנים יריבים. יש לא מעט סיפורים שתועדו בגזרה זו. ראשית, יש את המקרה המפורסם בו הוא הטביע על הראש של ג'ון סטוקטון מיוטה, ומישהו מהיציע (כנראה בעלי הג'אז, לארי מילר) צעק "תנסה מול מישהו מהגדול שלך". אז הוא הטביע על הראש של מל טורפין (2.10), וצעק בחזרה: "מספיק גדול בשבילך?".
גארד העבר סטיב סמית' סיפר גם על המשחק בו הוא שמר על כוכב שיקגו, ואחרי כל סל שלו הוא אמר לו מספר. אחרי הסל הראשון זה היה 38, ואחרי הסל השני 36... הוא בעצם ספר לאחור מ-40, כי לטענת סמית', זה היה היעד שלו למשחק הזה. בצורה הזאת ג'ורדן היה נכנס לראש של היריבים שלו, בדומה למה שעשה מול ניק אנדרסון. שאקיל אוניל חשף כי MJ היה מודיע לאנדרסון לפני כל מהלך מה בדיוק הוא מתכנן לעשות, עד לרמה של כמות הכדרורים.
אחד הרגעים היותר שנויים במחלוקת שלו היה בפלייאוף של 1995, כששיקגו הייתה מול שארלוט. ג'ורדן שמר על מאגסי בוגס כאשר לוח התוצאות הראה נקודה אחת לטובת הבולס בשלב מאוחר של המשחק. כידוע, בוגס הוא השחקן הנמוך אי פעם ששיחק ב-NBA, ובאותו מהלך ג'ורדן התרחק ממנו וצעק: "זרוק י'חתיכת גמד מ****ן". בוגס החטיא בהרבה את הטבעת, ולטענתו זה היה הרגע שהרס לו את הקריירה (הוא לא רשם מספרים דומים מאז אותה שנה). אגב, שני השחקנים שיתפו פעולה יחד בסרט "ספייס ג'אם" שנה לאחר מכן. מעניין אם בוגס סלח למייקל עד אז.
הצעת הענק של ניו יורק
פרט לשתי העונות שלו בוושינגטון בשלהי הקריירה, ג'ורדן לא שיחק באף קבוצה שהיא לא שיקגו. אבל זה לא אומר שהוא לא שקל מעברים כאלה ואחרים. ב-1996 הניקס שיגרו לעברו הצעה שממש קשה לסרב לה: חוזה של שנה אחת, והשכר? 25 מיליון דולר. זאת העלאה ב-653% ממה שהרוויח בזמנו. הסכום היה מעט מעל המקסימום המותר, אבל דייויד שטרן אישר בכל מקרה.
סוכנו של MJ, דייויד פאלק, לאחרונה רמז שניו יורק לא הייתה כל כך קרובה להביאו, אולם ההצעה כן הייתה משהו שאי אפשר היה להתעלם, והיא לאחר מכן גדלה אף ל-30 מיליון. הוא כמובן נשאר בשיקגו, ששילמה לו 33.14 מיליון דולר שנה לאחר מכן.
השנתיים היפות בוושינגטון
הרבה חובבי ג'ורדן אוהבים לחשוב שהוא שיחק רק בשיקגו כדי 'לשמר את המורשת שלו', אבל אם נחשוב על זה לעומק, שתי העונות שלו בוויזארדס היו מצוינות, בהתחשב בגיל שלו ובעובדה שהוא לקח הפסקה של שלוש שנים לפני כן.
הוא אמנם לא הגיע לפלייאוף עם הקבוצה, אך רשם ממוצעים של מעל 20 נקודות למשחק וגם נבחר בשתי העונות הללו לאולסטאר (השני המבוגר ביותר אחרי כרים עבדול-ג'אבר). היו לו גם לא מעט היילייטים נקודתיים, דוגמת 51 הנקודות נגד שארלוט וסלי הניצחון מול קליבלנד ופיניקס. יהיה קשה להגיד שאנחנו מצפים לראות עוד שחקן מייצר יכולת של אולסטאר בגיל כזה.
סיפור אחרון - הכבוד ממיאמי
הקבוצה מפלורידה לא הייתה קיימת עדיין כשג'ורדן נכנס ל-NBA, אבל המאמן פט ריילי בהחלט הכיר את הכישרון. ריילי הודח ארבע פעמים מול שיקגו של MJ בשלבי פלייאוף שונים, פעמיים עם ההיט ופעמיים נוספות עם הניקס. בקרבות האלה הוא פיתח לעצמו כבוד עצום כלפי היריב הטוב ביותר בליגה, עד כדי כך שהוחלט במפגש האחרון של ג'ורדן באולם של ההיט להפריש את החולצה שלו. בהחלט סיפורים ששווה לזכור על מייקל.
