הסדרה "הריקוד האחרון", שתעלה בקרוב, החזירה לתודעה שושלת NBA ענקית: השיקגו בולס של פיל ג'קסון ומייקל ג'ורדן, שזכתה בשש תארי אליפות בפרק זמן של שמונה שנים. רשת ESPN ניצלה את ההזדמנות כדי לבחון את מקומה בהיסטוריה: האם היא באמת השושלת הגדולה ביותר בליגה הטובה בעולם? מי היו הקבוצות הגדולות בתולדות הליגה? העיתונאי קווין פלטון הציג את העשירייה שלו, והנה היא לפנינו.
במקום ה-10: דטרויט פיסטונס, 1987-1991 - שני תארי אליפות, הגעה נוספת לגמר
שנות השמונים, שהיו העשור של לארי בירד ומג'יק ג'ונסון, הסתיימו עם "הבאד בויז" - הקבוצה הקשוחה שהוביל צ'אק דיילי, שב-88' הגיעה לסדרה הראשונה, בה הפסידה בשבעה משחקים ללוס אנג'לס לייקרס. עם זאת, שנה לאחר מכן היא "טאטאה" את אותה לייקרס כדי לזכות באליפות ראשונה בתולדות המועדון. שנה אחר כך דיילי ושחקניו הוסיפו עוד אחת עם ניצחון על פורטלנד, עד שנכנעו בגמר המזרח של 91' לבולס וג'ורדן, שייקחו את המושכות מכאן והלאה. שמות בולטים: אייזיה תומאס, ג'ו דומארס, ג'ון סאלי, דניס רודמן, ביל לאמביר.
במקום ה-9: מיאמי היט, 2011-2014 - שני תארי אליפות, עוד שני גמרים
השושלת שנולדה בתכנית טלוויזיה. "ההחלטה" של לברון ג'יימס לעזוב את קליבלנד ו"לקחת את הכישרון לסאות' ביץ'", יחד עם ההגעה של כריס בוש והחיבור לדוויין וייד (שכבר זכה באליפות אחת ב-2006 עם שאקיל אוניל) ייצרה את קבוצת ה"ביג 3" שהחזירה את התואר לפלורידה. זה החל עם הפסד 4:2 לדאלאס ודירק נוביצקי ב-2011, אבל לאחר מכן הגיעו שני תארים רצופים: ב-2012 אחרי 1:4 על אוקלהומה סיטי של קווין דוראנט, וב-2013 אחרי ניצחון דרמטי בשבעה משחקים מול סאן אנטוניו וסוללת הכוכבים שלה. שנה אחר כך, הספרס נקמו עם 1:4 שחיסל את השושלת, לברון חזר לקליבלנד - בדרך לתואר מספר שלוש. שמות בולטים: לברון ג'יימס, כריס בוש, דוויין וייד, מריו צ'אלמרס, ריי אלן.
במקום ה-8: מיניאפוליס לייקרס, 1949-1954 - חמש אליפויות
כן, הלייקרס לא נולדו בלוס אנג'לס. מיניאפוליס היתה הבית הראשון של המותג, שהחל ממש בימיה הראשונים של הליגה בסוף שנות הארבעים. הקבוצה של ג'ון קונדלה שלטה בתחילת הפיפטיז עם חמש אליפויות בשש שנים (שנה אחת היא פינתה את הבמה לרוצ'סטר רויאלס), תחילה מול הוושינגטון קפיטלס (של אחד, רד אאורבך) ואחר כך מול הניו יורק ניקס. השושלת הראשונה של הליגה. שמות בולטים: ג'ורג' מייקן, ג'ים פולארד, וורן מיקלסן.
במקום ה-7: לוס אנג'לס לייקרס, 1998-2004 - שלוש אליפויות וגמר נוסף
הקבוצה השנייה (אבל לא האחרונה) של הצהוב-סגול שתופיע במצעד. שושלת שלידתה בשני אירועים מכוננים בקיץ 96': ההחתמה של שאקיל אוניל, והטרייד עם שארלוט הורנטס על בחירת הדראפט שלה, קובי ברייאנט. פיל ג'קסון, שלקח שנה של הפסקה אחרי סיום השושלת האדירה עם הבולס וג'ורדן, המשיך את "התקפת המשולש" בקליפורניה. ב-2000 זה התחיל עם 2:4 על אינדיאנה ורג'י מילר, אח"כ מול אלן אייברסון והסיקסרס (1:4) ובסוף "סוויפ" על חשבונה של ניו ג'רזי נטס. ברעש גדול, האימפריה התרסקה מול דטרויט פיסטונס ב-2004; אבל לנצח, הקבוצה הזו תיזכר כקבוצה של קובי ושאק. שמות בולטים: קובי ברייאנט, שאקיל אוניל, רוברט הורי, דרק פישר, ריק פוקס.
במקום ה-6: סן אנטוניו ספרס, 2001-2017 - חמש אליפויות וגמר נוסף
הקבוצה של גרג פופוביץ'. מעל כולם. מאמן אחד ענק וחכם שהצליח לייצר קבוצה שהחזיקה מעמד, והיתה ה"פורסט גאמפ" של הליגה - תמיד היתה שם. תמיד היתה קרובה, גם כשלא ממש הגיעה אל הכתר. הספרס "נולדו" ב-1999, העונה המקוצרת בגלל שביתת השחקנים, בה דייויד רובינסון הוותיק וטים דאנקן הצעיר - "תאומי המגדל", לפני שהביטוי הזה קיבל קונטקסט בעייתי - חברו יחדיו כדי להביא את האליפות, בפעם הראשונה, לטקסס. ופופ בנה תחת ידיו אימפריה. לצד דאנקן היו שם ג'ינובילי, פארקר ושלל כוכבים לאורך 16 שנה ארוכות שהלכו ובאו. אפילו קוואי לאונרד היה שם, והספיק לקחת תואר אחד עם פופ ב-2014. קבוצה של מאמן. שמות בולטים: טים דאנקן, דייויד רובינסון, מאנו ג'ינובילי, טוני פארקר, ברוס באוון.
במקום ה-5: גולדן סטייט ווריירס, 2015-2019 - שלוש אליפויות ושני גמרים
מי זוכר שעד לפני רגע, הם נחשבו לבלתי ניתנים לעצירה? סטיב קר, מי שהיה שותף מלא לשושלת של הבולס כשחקן (ואפילו קצת אצל פופוביץ' וסן אנטוניו), הפך למאמן שבנה קבוצה גדולה משלו, עם כדורסל שעוד לא נראה עד אז - התקפי, יצירתי, שובה עין. הקבוצה ששלטה בליגה ללא עוררין לאורך סוף העשור הקודם, ביריבות גדולה מול קליבלנד ולברון ג'יימס, שגם הצליחה לנצח פעם אחת בשבעה משחקים (2016). בקיץ הקודם השושלת נעצרה עם ההפסד לטורונטו של קוואי לאונרד, אבל קרי ותומפסון עדיין שם, מחכים להזדמנות לבנות מחדש. שמות בולטים: סטף קרי, קליי תומפסון, קווין דוראנט, אנדרה איגודאלה, דריימונד גרין.
במקום ה-4: בוסטון סלטיקס, 1980-1988 - שלוש אליפויות ושני גמרים
חלק מהיריבות שהגדירה את שנות השמונים בליגה הטובה בעולם, והוציאה אותה מחושך לאור. הקבוצה שעברה מביל פיץ' (שזכה בפעם הראשונה ב-81'), לקיי.סי ג'ונס שלקח את השתיים הבאות, אבל בעיקר התבססה על כוכב אחד: לארי בירד. הפורוורד שנבחר ע"י הסלטיקס ב-1978 היה שם לאורך כל העשור, והיה המנהיג והלב שלה. בראשונה זה היה מול יוסטון, אבל השתיים המרכזיות - 1984 ו-1986 - היו מול היריבה הגדולה, לוס אנג'לס לייקרס, לה גם הפסידו בפעמיים אחרות. קבוצת "הצווארון הכחול" והעבודה הקשה, שהצליחה גם לגעת בתהילה. שמות בולטים: לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פאריש, דניס ג'ונסון, סדריק מקסוול (ומילה טובה גם לביל וולטון).
במקום ה-3: לוס אנג'לס לייקרס, 1980-1991 - חמש אליפויות וארבעה גמרים
ה-קבוצה של שנות השמונים. רק פעמיים בעשור הזה היא לא נטלה חלק בגמר ה-NBA. בהתחלה מול הסיקסרס, ואח"כ בקרב הענקיות מול הסלטיקס, היא היתה קבוצת ה"שואוטיים" - מבדרת, כוכבנית, עם הסלבריטיז על הקווים ושורה של כוכבים על הפרקט. הקבוצה של מג'יק ג'ונסון האגדי, קארים עבדול ג'באר הבלתי נגמר ופט ריילי שהוביל את הקבוצה (כמעט) לאורך כל העשור וגילם יחסים מושלמים בין כוכב למאמן. וגם עליהם, קשה לדבר בלי להתייחס לסלטיקס - וליריבות הענקית שבנתה את הליגה. הפרנצ'ייז המעוטר ביותר ב-NBA, עם הקבוצה הגדולה ביותר שהיתה לו. שושלת נגמרה, רק כשהחלה הקבוצה הבאה ברשימה. שמות בולטים: מג'יק ג'ונסון, קארים עבדול ג'אבר, ג'יימס וורת'י, מייקל קופר, ביירון סקוט.
במקום ה-2: שיקגו בולס, 1989-1998 - שש אליפויות
עוד קבוצה שהגדירה עשור. מייקל ג'ורדן הגיע לליגה ב-84', ושום דבר אחריו לא ייראה אותו דבר. אחרי תום העידן של מג'יק ובירד, ג'ורדן היה הכוכב הדומיננטי כמעט עד תחילת המילניום החדש. בשנתיים הראשונות הוא עוד התקשה בגמר המזרח מול דטרויט ו"חוקי ג'ורדן", אבל מ-1991 הוא המריא - ולא נחת עד שפרש. תחילה מול הלייקרס של מג'יק, אח"כ מול פיניקס סאנס והיריב הגדול צ'ארלס בארקלי, ובסוף מול יוטה ג'אז של מאלון וסטוקטון, ג'ורדן היה נחוש להראות שהוא גדול מכולם - ועשה זאת. בגלגול השני, לצד סקוטי פיפן, שוליית הקוסם המושלמת, הגיע גם דניס רודמן, שהוסיף טירוף וריבאונדים למפלצת. פיל ג'קסון חתום על קבוצה שנייה במצעד הזה, אבל זו כנראה תהיה לנצח הגדולה יותר מביניהן. והשאר יתועד ב"ריקוד האחרון". שמות בולטים: מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפן, דניס רודמן, סטיב קר, טוני קוקוץ'.
ובמקום הראשון: בוסטון סלטיקס, 1957-1969 - אחד עשר אליפויות וגמר אחד
אבל עם כל הכבוד לבולס ולמייקל, אין שושלת גדולה מזו של הירוקים. עוד קבוצה ששלטה בליגה במשך עשור שלם, מילולית: לאורך כל שנות השישים, למעט שנה אחת, הליגה לא ידעה אלופה אחרת. יהודי חכם בשם רד אורבך וכוכב כדורסל פורץ דרך בשם ביל ראסל מוליכים את הקבוצה החזקה (והגדולה) בתולדות ה-NBA אי פעם. כשמדברים על "שושלת" במונחי כדורסל, היא הומצאה על הפרקט של הבוסטון גארדן. יותר מכל קבוצה אחרת. שמות בולטים: ביל ראסל, ג'ון האבליצ'ק, קיי.סי ג'ונס, בוב קוזי, דון נלסון.
