את האכזבה על פניו של קליי תומפסון אפשר היה להרגיש גם מהצד השני של העולם
העיתונאים שעמדו לצדו בישרו לו שחמישיות סוף העונה פורסמו, והוא בחוץ. 30 מיליון דולר, בונוס אפשרי על בחירה לאחת מחמישיות המצטיינים בליגה, התנדפו להם באחת מהחוזה הבא שלו. מתוך כלל העיתונאים המצביעים, אפס בחרו בו לחמישיית העונה הראשונה, שלושה לחמישייה השנייה ו-18 לחמישייה השלישית.
הניקוד שצבר לא הספיק לו, והוא נשאר הרחק מאחורי קמבה ווקר, כאשר גם בראדלי ביל מקדים אותו בתחרות על שישה מקומות לגארדים. קליי, בחור צנוע בדרך כלל, גלגל עיניים בעצבים. "זה מגניב והכל, אבל אתה לא מגיע לחמישה גמרים רצופים רק בזכות שני שחקני All-NBA", רטן.
כאלה הם חייו של קליי תומפסון. אוהדי NBA מעריצים את שחרור הכדור המדהים, עוצרים נשימה כשהוא זורק מעבר לקשת, מעריכים עד אין קץ את ההגנה שלו, זוכרים את ההצגה שלו במשחק 6 באוקלהומה סיטי ב-2016, יודעים ששיא הליגה לשלשות שייך לו. עכשיו תשאלו כל ילד מאוקלנד עד פתח תקווה מי שני הכוכבים של הווריורס, והוא ישלוף בלי למצמץ אחת משתי תשובות אפשריות: קווין דוראנט וסטף קרי, או סטף קרי וקווין דוראנט. קליי? אין מה לעשות, בתא טייס של שני אנשים יש מקום רק לשני אנשים.
Klay Thompson reacts to not making an All-NBA team. (via @anthonyVslater)pic.twitter.com/TAiSUwklQv
— Legion Hoops (@LegionHoops) May 23, 2019
עוצר את הארדן, מחסל את לילארד
מעבר לכך, קליי טועה ומטעה. אין הרבה קבוצות שהגיעו לחמישה גמרים רצופים – למעשה הווריירס הם הקבוצה השנייה בלבד שעושה זאת, ובתקופה של בוסטון בשנות ה-60, היא היתה צריכה לצלוח לשם כך רק סדרת פלייאוף קודמת אחת. אבל יש קבוצות שהגיעו לארבעה גמרים רצופים, יש כאלה שהגיעו לארבעה בחמש שנים, יש כאלה שלקחו שש אליפויות בשמונה שנים. רוצים לדעת כמה שחקנים מהן נבחרו לחמישיית העונה?
קליבלנד של 2015 עד 2018 זכתה לייצוג של שחקן אחד בלבד בחמישיות העונה, לברון ג'יימס, פרט לעונה הראשונה שלו עם קיירי אירווינג בה הרכז נבחר לחמישייה השלישית. מיאמי של 2011-2014, המעצמה הקודמת של לברון, קיבלה במקרה הטוב שני נציגים – ג'יימס ודוויין ווייד. הלייקרס של 2000-2004 תחת פיל ג'קסון היתה הקבוצה של קובי ושאק; הספרס, על פני 15 שנים בהן לקחו חמש אליפויות, שיגרו לחמישיות השונות את טים דאנקן, טוני פארקר ומאנו ג'ינובילי, אבל אף פעם לא יותר משניים ביחד. נלך עוד אחורה? ג'ורדן ופיפן לא השאירו לאף חבר מקום נוסף בחמישיות העונה בימי הבולס. ג'יימס וורת'י נבחר לחמישיות העונה רק לאחר הפרישה של קארים עבדול ג'באר, ורוברט פאריש עשה זאת בשנה בה לארי בירד נעדר.
למעשה, הפעם היחידה בה שושלת זכתה לייצוג של שלושה שחקנים בחמישיות העונה היתה הווריירס בשנים קודמות ומרשימות במיוחד. בעונת ה-9:73, קרי היה בחמישייה הראשונה, דריימונד בשנייה, ובשלישית – קליי תומפסון. בעונה הראשונה בעידן דוראנט, בה הווריירס דרסו את כל הליגה וסיימו במאזן 15:67, דריימונד הצטרף אל קרי ו-KD.
וכאן בא לידי ביטוי התסכול האמיתי של תומפסון. מאז הפציעה של דוראנט, הוא בעיני רבים השחקן השני החשוב ביותר בווריירס. יש שיוכלו לטעון, בשל התרומה שלו בהגנה, שהוא אפילו החשוב ביותר, אבל באותה מידה יש שיגידו שדריימונד גרין המפלצתי עקף את תומפסון בזכות יכולות קריאת המהלכים ועשיית המשחק שלו. גרין ותומפסון, אגב, כן נבחרו העונה לחמישיית NBA כלשהי – החמישייה השנייה של שחקני ההגנה. "יש לקליי תשוקה לעצור אנשים", הגדיר זאת רון אדאמס, הגורו ההגנתי של הקבוצה, "הוא מתרגז כשמישהו קולע עליו, ואין גישה טובה יותר שאפשר לצפות לה משחקן הגנה".
אם כך, לתומפסון לא היו הרבה סיבות להתרגז עד עכשיו בפלייאוף 2019 – באתגרים ההגנתיים שהוצבו בפניו הוא עמד בהצטיינות. את ג'יימס הארדן הוריד ל-37 אחוז מהשדה ול-3 מ-12 מולו במשחק בו הסדרה נגמרה. דמיאן לילארד התכווץ מולו ל-34 אחוז שדה בלבד וסיים את גמר המערב עם 22 נקודות לערב וכמה עלבונות שממש לא הגיעו לו. "אני לא הולך לשקר", אמר תומפסון בימים האחרונים, "הרבה מהחבר'ה האלה נבחרו לחמישיות העונה לפניי. אני אוהב להתמודד מולם בפלייאוף. אני אוהב את האתגר הזה. 'אוקיי, אומרים שהם טובים ממני? בואו נראה, קדימה'. בכנות, זה מה שמניע אותי".
Look at this Klay Thompson defense. Stops CJ and then presses up on Dame. Awesome pic.twitter.com/SUJPb0EIzh
— Drew Shiller (@DrewShiller) May 21, 2019
Klay vs Klaw
רק שאף אחד לא בדיוק אמר את זה. שחקני חמישיית העונה לא נבחרים על פי השאלה מי מהם שחקן טוב יותר, אלא למי היתה עונה רגילה טובה יותר – בשקלול של הצלחה אישית וקבוצתית. ווקר, שסיים בטופ-3, טופ-5 וטופ-10 של העונה בשלל קטגוריות סטטיסטיות, נתן עונה אישית פנטסטית וכמעט הצליח לסחוב חבורה אנונימית על גבו לפלייאוף. תומפסון נאלץ להסתפק בתואר הכינור השלישי או הרביעי בקבוצה שמחזיקה באחת מהחבורות המוכשרות ביותר שאי פעם התכנסו באותו חדר הלבשה, ועדיין סיימה עם המאזן השלישי בטיבו בליגה ותתחיל את סדרת הגמר, לראשונה בעידן סטיב קר, בשני משחקי חוץ. כשאתה מציב את רף הציפיות כל כך גבוה, שום תוצאה בינונית לא תרשים אף אחד.
בסדרת הגמר הקרובה, שוב עלול תומפסון לקבל תפקיד כפוי טובה: לפחות עד שקווין דוראנט יחזור, הוא עשוי לפגוש מולו לא פעם את קוואי לנארד. האיש שזוכה בפלייאוף הנוכחי להשוואות למייקל ג'ורדן, לא פחות, יפגוש מולו כמה מהשומרים הקטלניים בליגה, וגם בצד השני לשניים צפוי לא מעט זמן איכות משותף. Klay vs Klaw, אם וכאשר נגיע לדקות כאלה, צפוי להיות מצ'-אפ מאוד מעניין.
"במשחק פלייאוף, קליי הוא ה-2-Way גארד הטוב ביותר בליגה", אמר עליו סטיב קר, "אתם לא יכולים להגיד לי שיש מישהו שמבצע במקביל את שני התפקידים האלה – לנעול את השחקן הכי טוב של היריבה, ואז לעלות להתקפה ולשחק ברמה גבוהה". מי שראה את קוואי מתעלה על עצמו ואז מתעלה על השיא הקודם, פעם אחר פעם בחודש האחרון, ירשה לעצמו להטיל ספק בקביעה של קואץ' קר. ומה יהיה כשדוראנט יחזור, מי ישמור על מי? שאלה טובה. למעשה, זו עשויה להיות סדרת הגמר הראשונה שבה משתתפות 3 קבוצות – הראפטורס, הווריירס ללא דוראנט והווריירס עם דוראנט. לכן, היא גם עשויה להיות מרתקת במיוחד.
בואו ניפרד, נעשה את זה יפה
התסכול על פניו של תומפסון, כך נראה, הוא עוד רמז מטרים לכך שעזיבה של דוראנט את הווריירס תעשה רק טוב לכולם. דוראנט יחזור להיות אופציה ראשונה איפשהו, מנהיג בלתי מעורער ומועמד מוביל ל-MVP. קליי יחזור להיות האופציה השנייה בהתקפה, כפי שהיה בשנתיים הראשונות של שושלת הווריורס – אז, ניחשתם נכון, הוא גם נבחר לחמישייה השלישית של העונה! – ובמקום להתמקד במתיחות וביחסי הכוחות בין שני הכוכבים, נוכל לחזור להנות מהבלט המהפנט של האלופה.
אי-בחירתו של תומפסון היא תוצאה ישירה של קבוצה שפשוט הפכה לכל כך טובה שקצת משעמם לראות אותה; ואם האמרה המפורסמת גורסת שאף אחד לא זוכר את הסגן של בר כוכבא, אז בגולדן סטייט בעידן דוראנט – קליי נידון להיות איפשהו בין תפקיד הרל"ש, המזכיר הצבאי ושר האוצר של בר כוכבא. לפחות מנהל הבנק, למרות 30 מיליוני ירקרקים פחות, עוד יזכור את קליי לטובה.
