אחד הדראפטים המסקרנים שנראו ב-NBA בשנים האחרונות מתקרב בצעדי ענק, אלא שהפעם הוא יהיה מסקרן הרבה יותר בזכות הנציגות הישראלית - יובל זוסמן. הכישרון הצעיר של מכבי ת"א כבר מתאמן עם פילדלפיה כחלק מההכנה לדראפט ואם ירשים היא עשויה לבחור בו כבחירת סיבוב שני במקום ה-54. לכבוד המאורע, הצצנו בארכיון ואספנו את השמות הכי נוצצים שצמחו מתוך הסיבוב השני של דראפט ה-NBA בעשור האחרון.
כריס מידלטון
מקום: 39
קבוצה: דטרויט פיסטונס
בקיץ שלפני עונת הבכורה שלו בליגת המכללות, מידלטון יצא עם משפחתו לאירוע שנערך כארבע שעות נסיעה מאוניברסיטת טקסס (A&M). הם שאלו אם הם רשאים לבקר, להתרשם ואולי לדחוף את הילד הצעיר לאחת כהאונבסיטאות המובילות בליגה, אלא שמישהו אלמוני הקדים אותם ושלח קלטת של מידלטון למארק טורג'ון, דאז מאמן הקבוצה. התגובה הראשונה של קואץ' טורג'ון הייתה: "הוא מתבגר מאוחר? אין לו שיער על הרגליים", אבל זה לא מנע ממנו להציע לו מלגה.
שנתיים מאוחר יותר מידלטון הפך לשחקן בכיר בקאדר של אוניברסיטת טקסס וקלע 14.3 נקודות למשחק, כולל שיא קריירה במכללות של 31 נקודות. כבר אז מידלטון היה בכירת סיבוב ראשון ראויה ב-NBA, אבל טורג'ון שיכנע אותו להמשיך ואז במפתיע לקח את העבודה במרילנד. מידלטון והמחליף, בילי קנדי, מעולם לא הסתדרו ולצד פציעה פציעה שעבר בברך, המניה שלו התחילה לרדת. את דטרויט פיסטונס זה לא הרתיע והיא בחרה בו במקום ה-39 של דראפט 2012. שש שנים מאוחר יותר, הוא הוביל את מילווקי, בצוותא עם יאניס, לגמר המזרח ונבחר לראשונה לקחת חלק במשחק האולסטאר.
פטריק בוורלי
מקום: 42
קבוצה: לוס אנג'לס לייקרס
בניגוד למידלטון, הדרך של בוורלי ל-NBA הייתה קשה הרבה יותר. כשהוא מלווה ע"י אימו, יצא בוורלי, מיד אחרי תקופתו במכללת ארקנס, לאירופה. ללא יעד או קבוצה שמחכה מעבר לים. המטרה הייתה מציאת מגורים וטיול יבשתי, אבל אז פגש בוורלי את בוב דונוולד ג'וניור, עוזר מאמן ב-NBA בעברו ומאמנה של נבחרת סין ושל דניפרו האוקראינית דאז. דונוולד מיד ניסה לשכנע את הגארד להצטרף אליו וזה השתלם, שכן העונה הטובה שעשה הפכה אותו לבחירת סיבוב שני לגיטימית.
הלייקרס קפצה על המציאה ובחרה בו במקום ה-42. לא עבר הרבה זמן ועונת הנדודים של הגארד הצבעוני המשיכה. כבר בערב הדראפט הוא הועבר בטרייד למיאמי, ולצד החגיגות ארז בוורלי תיק, אבל לא לפלורידה. בעיות תקציביות אילצו את מיאמי לשלוח את הגארד לסיבוב שני מעבר לים והוא מצא את עצמו באולימפיאקוס. הוא לא הרשים במיוחד ביוון, ולמרות זאת, בקיץ שאחרי החליט להצטרף לליגת הקיץ של מיאמי שוב, אך זה לא הספיק בשביל חוזה בליגה הטובה בעולם. התפנית הגיעה בעונת 2011/12, כשנבחר ל-MVP של היורוקאפ עם ספרטק סנקט פטרבורג וזכה לחוזה ביוסטון רוקטס. היום, הוא שווה 25 מיליון דולר ונחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה.
אייזיאה תומאס
מקום: 60
קבוצה: סקרמנטו קינגס
כשנערך דראפט 2011, תומאס, 1.75 מטרים בלבד, ישב במעונות של אוניברסיטת וושינגטון יחד עם חבריו לקבוצת ולא התעניין יותר מידי בשידור. הסיבה? אולי לא האמין שייבחר, אולי היה לחוץ מידי. בכל מקרה, הוא חיכה לשיחת טלפון מהסוכן שלו וכמעט התייאש, אבל בסוף היא הגיעה. תומאס נבחר במקום האחרון של הדראפט (60). הרבה שחקנים לא היו אוהבים להיבחר אחרונים, אבל תומאס רק רצה הזדמנות והוא גם ניצל אותה.
הבחירה בתומאס הייתה אחת הגניבות הגדולות של הסיבוב השני בעשור האחרון. קבוצות כמו מינסוטה והלייקרס שפיספו הזדמנות לבחור בו, מתחרטות עד היום. כבר בעונת הבכורה שלו, תומאס נבחר לחמישייה השנייה של הרוקי'ז והעמיד ממצועים של 11.5 נקודות למשחק. שנתיים מאוחר יותר העלה את הממצועים ל-20.3 נקודות ובעונת 2016/17 כבר עשה את הפריצה הגדולה, העמיד ממוצעים של 28.9 נקודות, בדרך לשני משחקי אולסטאר ובחירה לחמישייה השנייה של הליגה הטובה בעולם. הקיץ הוא יהיה שחקן חופשי.
דיאנדרה ג'ורדן
מקום: 35
קבוצה: לוס אנג'לס קליפרס
רגע לפני שהחל את קריירת המכללות שלו בטקסס (A&M), בילי גיליספי, מאמן הקבוצה דאז, הודיע שהוא עוזב לטובת המשרה בקנטאקי. ג'ורדן, שהגיע כחלק ממסע השיכנועים של גיליספי, בחר להישאר מחוייב לאוניברסיטה. כבר בעונת הרוקי שלו הוא הטיל אימה על הסנטרים הבכירים של הליגה. הוא נבחר להיות חלק מחמשת הרוקי'ז הטובים בליגה, רשם 1.3 חסימות למשחק, קלע ב-61.7 אחוזים מהשדה וסיים את העונה עם 7.9 נקודות לצד 6 ריבאונדים. זה הספיק לג'ורדן כדי להכריז שהוא הולך לדראפט.
"אתלט משונה"; "לא פרודקטיבי" ו"חוסר ביסודות" הם רק חלק התיאורים שקיבל, אבל היו גם כאלה שניבאו לו בחירה במקום גבוה מהצפוי: היו שאמרו שפילדלפיה תבחר ב במקום ה-16, חלק אמרו שהנטס יבחרו במקום העשירי וחלק הלכו עם אינדיאנה במקום ה-11, אבל אף אחת מהן לא עשתה כך והקליפרס ניצלו זאת ועטו עליו בבחירה ה-35. התמזל מזלו של ג'ורדן ובגלל פציעות של שחקני הפנים הוא נדחק לחמישייה, אלא שהוא, כבר במשחק הראשון שלו בחמישייה, הותיר חותם ורשם 6 חסימות ו-10 ריבאונדים, לצד 8 נקודות. ב-2015 הקליפרס החתימו את ג'ורדן, שנחשב היום לאחד הסנטרים הבכירים בליגה, על חוזה של 88 מיליון דולר.
ניקולה יוקיץ'
מקום: 41
קבוצה: דנבר נאגטס
בעונת 2014, לראשונה כקומישינר של ה-NBA, אדם סילבר הקריא את שמות הנבחרים בדראפט ובמקום ה-41 עלה שמו של ניקולה יוקיץ', שחקנה של מגה באסקט דאז, שנבחר ע"י דנבר. בעונה שקדמה לאותו דראפט, הנאגטס עברו עונת בלהות שהסתיימה עם מאזן של 46:36, הרחק מתומנת הפלייאוף, אבל זה לא הספיק בשביל בחירה בעשירייה הראשונה. הם ביצעו טרייד ונתנו את הבחירה ה-11 לשיקאגו תמורת שני בחירות נמוכות יותר ובחרו את יוסוף נורקיץ' וגארי האריס. בבחירת הסיבוב השני שלהם החליטו להמר על יוקיץ', שבאותו הזמן ישן בביתו שבסרביה.
יוקיץ' היה אז ילד שמנמן, ללא יכולות אתלטיות מרהיבות ובאתרי הדראפט לא נתנו לו הרבה סיכוי. "זה אולי ישמע קשה, אבל קשה לראות איך יוקיץ' ישפר את היכולות ויגיע ל-NBA", אמר נייט דאנקן, אנליסט דראפט מוכר, כאשר בספורט אילוסטרייטד בחרו בכלל שלא להתייחס אליו, אבל יוקיץ' לא וויתר. הוא הצטרף לליגת הקיץ, הרשים וקיבל את ההזדמנות לה חיכה.
גם היום הסרבי לא יכול לנתר לגבהים שאנחנו רגילים לראות בליגה, אבל מגוון היכולות שהראה הוכיחו שניתור זה לא הכל. יוקיץ' הותיר רושם מיידי וכבר אחרי שנתיים העמיד ממוצעי דאבל-דאבל. בעונה האחרונה הוא קלע 20.1 נקודות למשחק והוביל את דנבר מרחק משחק בודד מחצי גמר המערב, במקביל להופעה באולסטאר ובחמישייה הראשונה של ה-NBA.
דריימונד גרין
מקום: 35
קבוצה: גולדן סטייט ווריירס
בדראפט 2012, ארבע מקומות לפני כריס מידלטון שדיברנו עליו קודם, נבחר מי שעתיד להפוך לאחד מכוכבי השושלת הגדולה של הליגה הטובה בעולם מאז שיאקגו של ג'ורדן, אבל 28 קבוצות מהליגה לא ראו זאת אז. גם גולדן סטייט, זאת שבחרה בו בסופו של דבר, העדיפה שני שחקנים אחרים לפני שצירפה אותו ונעזרה בהרבה מזל, שכן הוא נבחר קודם. מגוון היכולות שלו, התחרויות, האייקיו הגבוה, אלה דברים שקשה לנחש אותם מראשם וזה הקנה לו חוזה על סך 2.6 מיליון דולר, כמעט חוזה מינימום.
במשחק הראשון שלו בליגה הוא שיחק דקה אחת בלבד, אבל פציעות של ברנדון ראש וריצ'ארד ג'פרסון לא הותירו ברירה למארק ג'קסון, מאמן הווריירס אז, אלא לתת לגרין יותר דקות משחק ומשם השאר היסטוריה. בעונתו השלישית נבחר לחמישיית ההגנה של הליגה ומשם היה חלק מרצף מדהים של חמישה גמרים ושלוש אליפויות, בהם נבחר שלוש פעמים לאולסטאר, פעם אחת לשחקן ההגנה של העונה (2017) ועוד אינספור ציוני דרך בקריירה שהובילו אותו לחוזה עתק של 16.4 מיליון דולר לעונה.
