sportFive940456 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

בליגה שחיה מסנסציה אחת לאחרת, הטרייד הענק ששלח את אנתוני דייויס ללוס אנג'לס לייקרס היה די צפוי.

הוא היה צפוי לפני תשעה חודשים, כשהחד-גבה הצטרף לסוכנות קלאץ' והוא היה צפוי לפני ארבעה חודשים, כשריץ' פול הודיע ש-AD עוזב וכדאי לארגן לו טרייד זריז. הוא אפילו היה צפוי אחרי שהטרייד הזריז הזה נפל בחלון ההעברות של אמצע העונה ובסך הכל נדחה לקיץ.

ולמרות שהוא היה צפוי, הוא גם מרעיש, כי בכל זאת, לא בכל יום נשלח בטרייד שחקן עם פוטנציאל גבוה להגיע להיכל התהילה אל המקום שאמור לסדר לו את המסלול לשם. למעשה, דייויס עובר בטרייד שנה בלבד אחרי שנבחר (בפעם השלישית) לחמישייה הראשונה של העונה. היו כבר שחקנים חופשיים שעשו מהלכים דומים (לברון למשל...), אבל לצד הטרייד על קוואי, מדובר באחד המהלכים המשמעותיים של העשור הזה ובלוס אנג'לס יכולים רק לקוות שגם הסיום יהיה דומה.

כאמור, בשנים האחרונות היו לא מעט מעברים גדולים בליגה. אולסטאר 2017, אותו אירחה אותה ניו אורלינס לפני קצת פחות משנתיים וחצי, ממשיך להראות כמו ה"לפני" ו"אחרי" של הליגה. מבין 24 השחקנים שנבחרו אליו פלוס אחד שהוסף בגלל פציעה, לא פחות מ-14 שחקנים כבר החליפו קבוצה.

או במילים אחרות, כולל דייויס, 56 אחוזים מבין הכוכבים הגדולים ביותר ב-NBA עברו בית בקצת פחות מ-30 חודשים ויש סבירות גבוהה שבעוד שבועיים, עם פתיחת השוק החופשי, ל-14 האלה יצטרפו גם קמבה ווקר וקווין דוראנט.

בדקות שאחרי אותו משחק אולסטאר, ניו אורלינס השלימה את החגיגה הגדולה של העיר עם הטרייד המרשים והמפתיע שהביא מסקרמנטו את דמרקוס קאזינס (ועומרי כספי). בליגה שהלכה יותר ויותר לכיוון הנמוכים וצלפי השלשות, הפליקנס חלמו על שני גבוהים מפלצתיים שיהיו בלתי עצירים ולרגע, בתחילת העונה שעברה, נדמה היה שזה עובד.

הפציעה של קאזינס שיבשה את התכניות וברגע שהוא עזב בקיץ, AD הבין ששום דבר טוב כבר לא ייצא מהמועדון שגידל אותו בשנים האחרונות והחל בהכנות לבריחה.

כצפוי, הדיבורים על בוסטון (שצריכה לחשוב טוב מאוד איך היא רוצה שהעתיד שלה יראה עכשיו) לא היו ממש רציניים, בטח אחרי שריץ' פול הבהיר שדייויס יבוא לשנה אחת ובעוד קיירי עם רגל וחצי מחוץ לדלת וכך גם השמועות על טרייד עם הניקס, שמחלומות על דוראנט-קיירי-דייויס עלולים להישאר רק עם דוראנט פצוע לשנה.

הלייקרס, למרות כל הבלגן שהיה להם עם ניו אורלינס לפני כמה חודשים, היו היעד הריאלי היחיד, בטח אחרי ששני הצדדים הצליחו, מי בכוח (דל דמפס המפוטר) ומי אולי במוח (מג'יק ג'ונסון הבורח) לפנות את שני האנשים שהיו הגורמים המרכזיים לבלגן הזה.

בלעדיהם, ועם מנהל מבריק כמו דייויד גריפין, היה הרבה יותר קל לבצע את העסקה עם פרטים שדומים כמעט לחלוטין לאלה שגרמו למתח ולפיצוץ ופירקו את שני המועדונים באמצע העונה החולפת.

עבור הלייקרס מדובר במהלך הכרחי. כמו שקליבלנד למדה היטב בסיבוב השני שלו שם, כשלברון ג'יימס אצלך, גם אם הוא כבר עמוק בחלק האחרון של הקריירה ויחגוג בעוד חצי שנה יום הולדת 35, אתה עושה הכל כדי להקיף אותו בכישרון.

וכמו שהטרייד על קוואי לאונרד לימד את כל הליגה, הרבה שחקנים טובים או מחשבות על העתיד זה נחמד, אבל כשיש לך הזדמנות להביא מישהו שבאמת יכול לסחוף את הקבוצה לתואר, אתה עושה את זה, ואחר כך חושב על המשך הדרך.

הלייקרס ויתרו על שלושה צעירים מאוד מבטיחים בשביל לחזור להיות רלוונטים מיד. אחרי שש שנים בלי פלייאוף ובזמן שללברון נשארו רק שנתיים בחוזה לפני שיוכל לצאת ממנו, הם היו חייבים ללכת על זה בכל הכוח ואם יזכו באליפות בעונה הבאה, לאף אחד לא יהיה אכפת מה יקרה אחר כך.

כמובן שבשביל לזכות באליפות, או אפילו לאיים עליה, צריך עוד. הווריירס אומנם בצרות, אבל עדיין יהיו מצוינים, הקליפרס יכולים להביא את קוואי וגם כך המערב מפוצץ בקבוצות חזקות. אלא שהלייקרס נתנו בעונה שעברה חוזים קצרים לרוב מקרי הראש שהביאו, לפחות זה. עכשיו הם יכולים לבחור בדיוק את מי הם רוצים והעובדה שהצליחו לשמור על קייל קוזמה, היציב מבין ארבעת הצעירים שלהם, היא כבר ניצחון די גדול.

אם דייויס יסכים לוותר בהקדם על הבונוס המגיע לו, ארבעה מיליון דולר, ל-LA תהיה אפשרות להציע חוזה מקסימום לשחקן נוסף לעונה הבאה. אם לא יסכים, הסכום יעמוד "רק" על 27.8 מיליון. בכל מקרה, לוס אנג'לס יכולה לחשוב בגדול על צלע שלישית והדיבורים על קמבה ווקר כבר החלו, אבל קיירי אירווינג ואיחוד מרגש עם לברון זו גם אופציה.

בכל מקרה, סביב שתי הצלעות שכבר יש והשלישית שכנראה תצטרף בקרוב, ב-LA יהיו חייבים לבנות הפעם הרבה יותר בחוכמה את השחקנים המשלימים. הרבה כוכבים מזדקנים ישמחו להצטרף, אבל לוס אנג'לס לא יכולה לשרוד עוד שנה של ג'בייל מגי, רייג'ון רונדו, מייקל ביזלי ולאנס סטיבנסון, שכל עלייה שלהם לפרקט עלולה להפוך למקום הראשון ב"שאקטין א פול".

ויש כמובן גם צד שני לטרייד. נכון, כרגע ניו אורלינס פחות מעניינת, אבל היא חיכתה בסבלנות והלכה למהלך הענק הזה מתוך תקווה לסדר לעצמה את העתיד, למרות שהסיכויים לקבל תמורה ישירה למישהו ברמה של דייויס הם אפסיים.

הפליקנס נפלו משום מקום על הבחירה הראשונה ועל זאיון וויליאמסון, שאם יגשים את מה שמצפים ממנו, יכול להיות לכל הפחות האנתוני דייויס החדש ולכל היותר הלברון ג'יימס החדש. אלא שלדייויס, וגם ללברון, לא ממש היו סגלים טובים במיוחד בשנים המעצבות שלהם בקבוצות שלקחו אותם ראשונים בדראפט. לא סתם הקבוצות ההן, קליבלנד וניו אורלינס, קיבלו את הבחירה הראשונה. הן היו די רעות.

לפליקנס הנוכחיים לעומת זאת, יש קבוצה סבירה לכל הפחות, עם גארד מבריק כמו ג'רו הולידיי שיכול להישאר או יכול לעזוב בעוד טרייד ועם סוללת צעירים שתציב לצד זאיון את לונזו, הארט ואינגרם (בתקווה שהוא בריא).

מעבר לכך, יש לפליקנס עכשיו שליטה על העתיד של הלייקרס. קודם כל, הם מחזיקים בבחירה 4 בדראפט הקרוב, אבל כיוון שאין שם איזה יהלום רציני, קיים סיכוי גדול שיעבירו את הבחירה הזו וינסו לצרף איזה וטרן שידריך את הילדודס או לחלופין, לארגן עוד כמה בחירות עתידיות.

אלא שהחלק הדי חבוי אך חשוב של הטרייד הזה הוא שתי בחירות הסיבוב הראשון הנוספות שהלייקרס העבירו. גם אם דייויס יחתום על הארכת חוזה אחרי העונה הבאה, בשלב מסוים לברון כבר לא יחזיק והבחירה השלישית והאחרונה עשויה להיות גבוהה ולתת עוד נכס משמעותי לקבוצה שכבר תיהנה בשלב הזה מהצעירים שהתפתחו מעט. אל תופתעו אם ניו אורלינס תהיה עוד 3-4 שנים כוח בליגה.