העונה הנוכחית הייתה מאוד מיוחדת עבור יאניס אנטטוקומפו וקוואי לאונרד.
האחד סומן מהרגע הראשון כהבטחה עצומה והיה ברור שברגע שהכל יתפרץ, אם וכאשר, הוא ישתלט על הליגה ויהיה בלתי ניתן לעצירה. אלא שזה לא קרה והשנים החלו לעבור והמאמנים הגרועים המשיכו להתחלף עד השיא בעונה שעברה, אז יאניס עף מהפלייאוף כשג'ו פרונטי על הקווים.
אנטר: קואץ' באד. מייק בודנהולצר המבריק הגיע למילווקי ובלי לשנות יותר מדי, שינה הכל. הוא הכניס סגנון חדש, מתאים באלף אחוז לכדורסל המודרני ולליגה המתחדשת וכזה שהוציא מיאניס עונה חלומית, שתתן לו בעוד חודש וחצי את תואר ה-MVP הראשון (ואפשר לנחש שלא האחרון) בקריירה, כשהוא רק בן 24.
היווני שלט בליגה ביד רמה והוביל את הבאקס ל-60 ניצחונות, שניים יותר מטורונטו, מה שיאפשר להם גם להחזיק ביתרון הביתיות הכל כך יקר בסדרה הזו. העפלה לגמר ראשון של מילווקי מאז 1974 תהיה דובדבן בקצפת של העונה הזו עבור יאניס והחבורה שלו, אבל בדרך לשם הם צריכים לפגוש את הקבוצה השנייה הכי טובה במזרח העונה. יש שיגידו שהיא אפילו לא הייתה השנייה הכי טובה, אלא רק 1ב'.
מילווקי מחזיקה את יתרון הביתיות בין היתר כי ניצחה את טורונטו שלוש פעמים בארבעה מפגשים העונה, אבל תכלס, רק שלושה נחשבים כי בראשון, זה שנגמר ב-15 הפרש לבאקס, קוואי לאונרד לא שיחק. ואם מישהו פספס במקרה את אירועי יום ראשון האחרון, קוואי לאונרד שחקן לא רע.
בניגוד ליאניס, קוואי כמובן היה בעבר MVP של סדרת גמר, מול המפלצת התלת ראשית ממיאמי, אלוף וכמעט אלוף פעמיים. אבל כמו יאניס, גם הוא לא היה פקטור בפלייאוף הקודם ולמעשה, בכל העונה הקודמת וגם הוא חיכה למישהו שיציל אותו, לדרך בה הוא יוכל למצוא לעצמו סיטואציה מתאימה יותר.
לאונרד התקבל בטורונטו בחשד גדול. הוא הגיע תמורת השחקן האהוב בתולדות המועדון, בטרייד קר לב לחלוטין ועם עננה כבדה מעליו: הוא גם שיחק רק תשע פעמים בעונה שעברה בגלל פציעה, גם התנהל בצורה ביזארית מול הספרס וגם מסיים חוזה בסוף העונה הנוכחית ואולי חותך למחוזות חמים יותר.
אלא שלאט לאט, היחסים בין שני הצדדים הפכו לטובים יותר ויותר. טורונטו שמרה על קוואי לאורך העונה הסדירה, בדיוק כמו שהוא רצה, אפילו במשחקים גדולים כמו הראשון מול מילווקי והוא בתמורה, סידר לה את המקום בגמר המזרח עם הסל המדהים במשחק 7. אם ליאניס יש פלייאוף מצוין עד כה והוא לחלוטין השמיד את הסלטיקס בארבעת המשחקים האחרונים של הסדרה, אחרי שהסתבך בראשון, הרי שקוואי נמצא בקרב ראש בראש עם קווין דוראנט על תואר ה-MVP של הפלייאוף הזה. אגב, אם כבר הזכרנו את בודנהולצר, הרי שהוא כמובן היה עוזרו של גרג פופוביץ' בספרס בשנתיים הראשונות של קוואי בליגה.
וכך, שני השחקנים הטובים במזרח, טופ חמש בליגה בסדר כזה או אחר, יובילו בסדרה האדירה והלא סקסית בעליל הזו שתי קבוצות מרתקות, עם מאמנים מצוינים, אחד מנוסה מאוד ואחד לא מנוסה בכלל, לקרב על כרטיס לגמר בו אחת לא ביקרה כמעט 50 שנה והשנייה לא הייתה מעולם.
It felt like Kawhi's shot took forever to drop. pic.twitter.com/7iP9wVZc53
— SportsCenter (@SportsCenter) May 13, 2019
חוץ משני הכוכבים המרכזיים של העלילה, הסדרה הזו צפויה לספק עוד כמה מאצ'-אפים שאסור לפספס. פסקל סיאקם, שקלע העונה 97 נקודות בארבעת המפגשים בין הקבוצות, נראה קצת אבוד במשחק 7 מול פילדלפיה אבל כשהוא בעניינים, למילווקי אין ממש מי שישמור עליו כל עוד חצי קבוצה מרוכזת בקוואי. מארק גאסול פספס מפגש פיקנטי עם אחיו, אבל התרומה שלו ושל סרג' איבקה, גם מתחת לסל וגם בפריסת המגרש, יכולה להיות קריטית עבור טורונטו.
בשני המפגשים הצמודים העונה, שכל קבוצה ניצחה אחד מהם, הן סיימו בשוויון בריבאונדים. אבל מתוך שני המשחקים הפחות צמודים, בזה בו קוואי כן שיחק ודווקא נערך בקנדה, הבאקס ניצחו 39:50 בקרב על הריבאונד ו-16:21 באסיסטים, שני מקומות בהם הגבוהים של הראפטורס יכולים לעזור ולספק מספרים מאוזנים יותר.
במילווקי, הסייד קיק הוא כמובן כריס מידלטון הנהדר, בעונת האולסטאר הראשונה בקריירה שלו, אבל כמו שבוסטון הראתה, אפשר לעצור אותו מדי פעם והוא יכול להיעלם במשחקים מסוימים. גם אריק בלדסו מגלה לפעמים שהמעמד גדול עליו ומלקולם ברוגדון, שחזר לכמה דקות במשחק 5 מול בוסטון, עדיין רחוק מכשירות מלאה.
האקס פקטור של הבאקס בסדרה הקודמת היה ג'ורג' היל, שכבר שיחק בשנה שעברה בגמר, עם קליבלנד, ומביא המון ניסיון וחוכמת משחק. היל מקבל צ'אנס לעשות משהו גדול מול ספסל שדי אכזב עד כה בפלייאוף. אם הוא יוכל להזכיר את שלושת המשחקים האחרונים מול הסלטיקס, אותם סיים עם 17.3 נקודות למשחק ב-21 מ-33 מהשדה (63 אחוז), מילווקי תקבל בונוס שיכול להכריע.
גם ככה טורונטו מגיעה הרבה יותר עייפה (ועדיין חסרה את או ג'יי אנונובי, כך שהסגל קצר) ומילווקי תנסה להתנפל עליה ברבע השלישי, עם הספסל שמכין את הקרקע ליאניס. רק זהירות לא להגיע לכדור אחרון בידיים של קוואי.
Shoutout to the GOAT Greg Popavich! Not to mention: Brett Brown, Doc Rivers, George Hill, Danny Green, Aron Baynes, Jonathon Simmons, Boban, Sam Presti, Sean Marks. Spurs family very present in these playoffs. This is what separates Pop from Phil Jackson. @NBA @RealSkipBayless pic.twitter.com/tc9s1yXLLy
— jmart7891 (@jmart7891) May 14, 2019
השחקן המצטיין בסדרה יהיה: יאניס. כיוון שאני חושב שהבאקס ינצחו (תכף נגיע לזה), אין שום אופציה אחרת מלבד הגריק פריק. זה יהיה אתגר אחר עבור מילווקי, שלא הזיעה בכלל מול דטרויט ובקושי מול בוסטון. כדי לעבור את טורונטו, המנוסה והאיכותית, יאניס יצטרך להבהיר לכולם למה הוא ה-MVP השנה. והוא יעשה את זה.
המספר הנוסף: לפני שנתיים הקבוצות נפגשו בסיבוב הראשון, סדרת הפלייאוף היחידה ביניהן עד כה. טורונטו, כרגיל, הפסידה את המשחק הראשון בבית (83:97 מוחץ) ואז גם חטפה 27 הפרש בחוץ במשחק 3, אבל התאוששה עם שלושה ניצחונות רצופים ועלתה. מתוך עשרת השחקנים שלה ששותפו במשחק השישי והאחרון של הסדרה ההיא, נשארו רק שלושה - קייל לאורי, סרג' איבקה ונורמן פאוול. מילווקי מנגד, נשארה עם חמישה מתוך התשעה ששיתפה, אבל אחד בקושי משחק בפלייאוף הנוכחי (טוני סנל) והשני לא משחק בכלל (ג'ון הנסון), כך שבתכלס מדובר רק ביאניס, מידלטון וברוגדון מתוך הרוטציה הנוכחית. ככה עושים ריבילד כמו שצריך ומביאים תוצאות, מהר מאוד.
ההימור: העייפות של טורונטו והיכולת של יאניס נראים קצת יותר מדי עבור הראפטורס, שבקושי עברו פילדלפיה מוכשרת אבל מוגבלת ועם רבע ג'ואל אמביד. 2:4 למילווקי.
