הטרייד על קוואי הצליח, החוזה של דוראנט סיבך אותו (צילום: Claus And (צילום: ספורט 5)
הטרייד על קוואי הצליח, החוזה של דוראנט סיבך אותו (צילום: Claus Andersen/Getty Images) | צילום: ספורט 5

אוקיי, נשמנו קצת ונרגענו מהזכייה הדי מפתיעה של טורונטו באליפות. לא מפתיעה אולי אם ראיתם את ששת משחקי סדרת הגמר, אבל לא יותר מדי אנשים בתחילת או אפילו אמצע העונה הימרו על הראפטורס כאלה שיחגגו את הניצחון האחרון שלה.

עכשיו, אם בוחנים את מה שהיה ומנסים להשליך מכך על מה שיהיה, אפשר לראות איך הדרך בה התנהלה ובעיקר הסתיימה העונה עבור כל אחת משתי הקבוצות שהשתתפו בגמר יכולה לשנות לחלוטין את ה-NBA בשנים הקרובות.

תגידו: זה שזה קרה פעם אחת לא אומר שזה יקרה שוב. וזו אמירה שיש בה אמת כמובן, אבל כבר ראינו לא מעט מקרים בהם מקבלי ההחלטות בליגה מושפעים מאוד האחד מהשני ומנסים לחקות דברים שהצליחו בקבוצה אחרת, או להימנע מכאלה שכשלו.

לגבי טורונטו, היא עצמה הרי עשתה את "תרגיל פול ג'ורג'". קח כוכב שלא מרוצה בשוק הקטן שלו (למרות שגם אינדיאנה ובטח שסן אנטוניו הם שניים מהמועדונים המנוהלים הכי טוב בליגה לאורך הרבה מאוד שנים. תמיד תחרותיים ותמיד מסודרים), כזה שמודיע לקבוצה שלו שהוא עומד לעזוב ואם לא תשלח אותו בטרייד, תאבד אותו בקרוב בחינם כי הוא לא מתכוון לחתום על הארכת החוזה. כזה שכולם בטוחים שעומד לעבור לשוק גדול כמו לוס אנג'לס או ניו יורק.

עכשיו, תביא אותו בטרייד. יעלה מה שיעלה. בכל מקרה, אתה פחות טוב בלעדיו. הת'אנדר אומנם לא הגיעו לגמר ה-NBA עם ג'ורג', או אפילו לא לגמר המערב, אבל כל עוד הוא לא היה פצוע, הוא היה אחד משלושת השחקנים הטובים בליגה בעונה הסדירה והם נראו כאילו הם עומדים לתת פייט לווריירס. בכל מקרה, זה יותר טוב מההירו-בול של ווסטברוק בעונת ה-MVP שלו, בה כולם עמדו בצד והסתכלו.

העובדה שג'ורג' התאהב בעיר ובמועדון וחתם לבסוף על הארכת חוזה שם במקום ללכת ללייקרס רק חיזקה את התחושה שמדובר במהלך חכם. אם גם קוואי יישאר בסופו של דבר בטורונטו, אז בכלל נתחיל לראות המון קבוצות שהולכות להימור שכזה. לשלוח את כל מה שהקבוצה השנייה רוצה בשביל צ'אנס לקחת תואר או להשתדרג משמעותית, אפילו אם זה לשנה.

דני איינג' הוא לא מאלה שמביטים לצדדים דווקא, אבל זה מזכיר את המצב של בוסטון מול אנתוני דייויס ואת ההחלטה שהיא צריכה לקחת ובכל מקרה, כוכבים כאלה, גדולים יותר או פחות, ימשיכו להגיע כמעט בכל שנה והעובדה שזה נגמר עם אליפות, גם אם קוואי אכן יעזוב וטורונטו לא תהיה רלוונטית מדי בשנים הקרובות, מבהירה לכולם שזה היה שווה כל שקל. וקוואי עוד היה הימור גדול יותר, כי איש לא ידע עד כמה הוא כשיר או מתכוון לשחק.

בראדלי ביל למשל, מחזיק חוזה לעוד שנתיים. נכון, הוא לא שחקן ברמה של קוואי, שיכול לסחוף קבוצה לאליפות, אבל הוא בהחלט סייד קיק ראוי לקבוצה שרוצה להתחרות על התואר. אם הוא יראה שוושינגטון ממשיכה להיחרב ובעוד שנה יודיע שהגיע הזמן להעביר אותו בטרייד, האם המקרים האחרונים יגרמו לקבוצה להמר עליו בכל הכוח? כנ"ל יאניס, למרות שאצלו מאוד קשה להאמין שירצה לעזוב את מילווקי, אבל תכלס, מי כבר יודע בליגה הזו, בה הסופרסטארים מחליפים קבוצות כמו גרביים.

החילופים התכופים הללו משמעותיים מאוד אצל הקבוצה שהפסידה בגמר. התחושה מאז משחק 5 והפציעה האכזרית של קווין דוראנט ובעיקר מאז משחק 6 והפציעה הרק טיפה פחות קשה אבל עדיין איומה של קליי תומפסון היא שסוף השושלת של גולדן סטייט בלתי נמנעת.

התחושה הזו לא נולדה מכלום כמובן, אלא מכך שגם דוראנט וגם תומפסון יהפכו ב-1 ביולי לשחקנים חופשיים ויכולים לבחור להתחיל את השיקום שלהם ביעד חדש, שילווה אותם לחלק המאוחר יותר של הקריירה. אצל קליי הסיכוי שזה יקרה הוא נמוך עד נמוך מאוד, אבל אצל דוראנט זו הייתה עובדה כמעט מוגמרת, לפחות עד הפציעה והיא התאפשרה בזכות אופי החוזים עליהם חתם בשנים האחרונות, ה-1 פלוס 1 שלברון שכלל לדרגת אומנות.

במסגרת התנועה להעצמת השחקנים אותה הוביל קינג ג'יימס מאז הפך לשחקן הכי חשוב ב-NBA, הסופרסטארים הם אלה ששולטים על גורלם וכפועל יוצא מכך, על גורל כמעט כל שאר השחקנים בליגה. במקום להתחייב למקום כלשהו לטווח ארוך, לברון וחבריו חותמים על חוזים וסיטואציות מהם אפשר לצאת ברגע שזה לא מתאים יותר, בלי שום בעיות.

כאמור, זה העניק לשחקנים המון כוח, יש שיגידו מוגזם. או שתביאו לי עוד כוכבים ורול פליירס מוצלחים ותמשכנו את כל העתיד שלכם בתמורה, או שאעזוב עכשיו. קליבלנד למשל, קיבלה מקינג ג'יימס אליפות היסטורית ונותרה חרבה אחריו. היא כנראה קונה את התסריט הזה שוב, אבל יש בו בעייתיות.

בעיה אחרת של חוזי ה-1 פלוס 1 היא מה שקרה לדוראנט עכשיו. נכון, כסף לא יהווה בעיה עבור KD, אבל הוא אחד מ-20 השחקנים הטובים אי פעם. כוכבים טיפה פחות גדולים ממנו, אבל עדיין משמעותיים בליגה של היום, שחותמים על חוזים קצרים, מסתכנים בכך שבמקרה של פציעה קשה כמו של דוראנט, כבר לא יהיה מי שייקח אותם אחר כך, בטח לא עם הבטחה לטווח ארוך. הם עלולים להפוך במהרה לנוודים לא רלוונטים בליגה, גם אם הכסף ימשיך לזרום.

יכול להיות שהדרך בה הווריירס, ולא רק הראפטורס, סיימו את העונה, תשפיע על שחקנים וקבוצות בדיונים על חוזים עתידיים ותרגיע מעט את אותה החלפה תזזיתית של קבוצות שראינו בשנים האחרונות.