טורונטו (23:59) - וושינגטון (39:43)
הראפטורס סיימו את העונה הסדירה הטובה בתולדותיהם ורואים בעצמם פייבוריטים לקחת את המזרח. כדי לעשות זאת, הם כנראה יצטרכו מתישהו להתגבר על משוכת לברון, אבל עוד קודם לכן, הם חייבים להתגבר על משוכת "משחק 1". טורונטו הפסידה את כל שבעת משחקי 1 ששיחקה בארבע השנים האחרונות ואם היא לא רוצה שהשדים יעלו מחדש, היא חייבת לבוא דרוכה אחרי שבחודש האחרון חוותה סוג של ירידה, לאחר תקופה מעולה שסידרה לה את המקום הראשון.
הוויזארדס נכנסים לפוסטסיזן בכושר מחריד. החזרה של ג'ון וול מהפציעה הארוכה ממש לא עזרה, להיפך אפילו ובמשחקים רבים נראה שהוא לא מסתדר עם שאר הקבוצה והיא לא מסתדרת איתו. סקוט ברוקס עדיין מחפש את האיזון בין וול, בראדלי ביל והרול פליירס, שרבים מהם סיפקו תקופה טובה מאוד כשהגארד היה בחוץ. וושינגטון ניצחה רק חמישה מ-16 המשחקים האחרונים של העונה, כולל לא מעט הפסדים מול קבוצות חלשות. מצד שני, היא בוודאי זוכרת לטובה את הסיבוב הראשון ב-2015, אז היממה את טורונטו עם סוויפ קטלני, למרות שלא החזיקה ביתרון הביתיות.
השחקן המצטיין בסדרה יהיה? יונאס ולנצ'יונאס. לרגעים נדמה היה שטורונטו תעביר את הליטאי בטרייד, אבל בסופו של דבר הוא סיפק עונה נהדרת וסיים עם ה-PER (מדד אפקטיביות) הגבוה ביותר בראפטורס, אפילו מעל דמאר דרוזן. וושינגטון תשלח את מרצ'ין גורטאט למלחמה האירופאית הזו מתחת לסלים, אבל לוולנצ'יונאס יש את הכלים להסתדר איתו ולתת לראפטורס, שוב, את הערך המוסף שיעזור להפריד בין שני הכוכבים שלהם (דרוזן ולאורי) לשניים של הוויזארדס (וול וביל).
ההימור: טורונטו סופסוף תנצח במשחק 1, ותיקח את הסדרה כולה עם 1:4.
בוסטון (27:55) - מילווקי (38:44)
בקיץ, הסלטיקס החליטו סופסוף להזיז את הצ'יפים שלהם למרכז השולחן והלכו בגדול, עם הבאתם של שני אולסטארים בדמות גורדון הייוורד וקיירי אירווינג. זה אמור היה להספיק לכל הפחות כדי לחזור לגמר המזרח שנה שנייה ברציפות, אבל הייוורד שיחק העונה חמש דקות וגם קיירי נעלם בדרך ולפלייאוף בוסטון אומנם מתייצבת מהמקום השני, אבל גם עם סגל סופר-חסר (כולל מרקוס סמארט, שמצבו לא ברור).
למרות מבול הצרות, הסלטיקס ניצחו 55 משחקים וסיימו במקום השני במזרח והם עשו זאת בדיוק בגלל הדבר שנותן להם את היתרון הגדול על פני הבאקס: מאמן. בעוד בראד סטיבנס שוב שדרג את הקבוצה שלו ושוב עשה קסמים ויש מאין, מילווקי פיטרה את ג'ייסון קיד ונשארה עם המאמן הזמני ג'ו פרונטי, לא בדיוק הדבר הכי כריזמטי או מבריק שאתם יכולים לדמיין. הבאקס די פספסו עונה מופלאה של יאניס אנטטוקומפו ולא הצליחו לבנות סביבו קבוצה מספיק יציבה, למרות לא מעט כישרון בסגל. לקינוח, הם הושפלו בפילדלפיה בערב סיום העונה ויגיעו לפלייאוף במצב רוח די ירוד.
השחקן המצטיין בסדרה יהיה? יאניס. כי למרות הכל ואחרי הכל, כשהייוורד וקיירי בחוץ, אין ספק מי השחקן הכי טוב בסביבה. בדיוק כמו בוסטון, גם יאניס נראה השנה מה שהאמריקאים אוהבים לקרוא לו "one year away", רחוק שנה אחת בערך ממיצוי הפוטנציאל האמיתי שלו. למרות זאת, לבוסטון אין מישהו שבאמת מסוגל לעצור אותו, לא אל הורפורד ולא גרג מונרו ולא אף אחד. אם יאניס יעשה מה שהוא יודע, כמו שעשה במפגש מול בוסטון בתחילת החודש, השאר כבר יסתדר.
ההימור: הפציעות יכריעו את בוסטון וגם סטיבנס לא יספיק. 2:4 למילווקי.
פילדלפיה (30:52) - מיאמי (38:44)
הטרנד כרגע הוא להמר על פילי כסוס השחור וכזו שאם לא לברון, תהיה מי שתצא מהמזרח לגמר ה-NBA. האמת? קשה ללכת נגד הסיקסרס אחרי רצף של 16 ניצחונות, רק כדי לזכור שחלק גדול מהם הושג מול יריבות שממש התאמצו להפסיד. הכל די התחבר לפילדלפיה בשליש האחרון של העונה, אבל בדרך היו לא מעט קרטועים וצריך עוד לראות איך שני הכוכבים הלא מנוסים, בן סימונס וג'ואל אמביד (שמי יודע איך ומתי יחזור עם המסכה) מגיבים להופעת הפלייאוף הראשונה שלהם.
בצד של מיאמי דווקא יש ערימות של ניסיון, עם דוויין וייד כמובן, אבל גם עם גוראן דראגיץ' ואריק ספולסטרה על הקווים ואפילו קלי אוליניק שניצח בעונה שעברה משחק 7 עבור הסלטיקס. ההיט גם עשו לא מעט צרות לסיקסרס העונה וגברו עליהם פעמיים, וגם קשה לדעת מי יבלוט אצלם, כאשר בכל שבוע נדמה שיש להם כוכב אחר. לפעמים זה ווין אלינגטון שצולף בלי הכרה, לפעמים דראגיץ' או חסן ווייטסייד ולפעמים וייד מפציע ומזכיר את ימי השיא שלו.
השחקן המצטיין בסדרה יהיה? ג'יי ג'יי רדיק. הגיבור השקט יותר של פילדלפיה ברצף הניצחונות שלה היה רדיק, שחידד את הקליעה שלו מחדש וסיפק מספרים מצוינים. בניגוד לסימונס ואמביד, לצלף הוותיק יש דווקא המון ניסיון בפוסטסיזן, עם 88 הופעות לאורך הקריירה ואם אלינגטון אכן יתחיל להפציץ, פילדלפיה תצטרך לתת את הכדור למישהו שגם מסוגל לקלוע מרחוק (בניגוד לסימונס ומרקל פולץ) וגם לא ירעדו לו הידיים. רדיק יכול וצריך להיות האקס פקטור, שייתן לפילי את היתרון הקטן שהיא מחפשת.
ההימור: לסדרה הזו יש את כל הכלים להפוך לטובה ביותר בסיבוב הראשון ולקלאסיקה אמיתית. 3:4 לפילדלפיה.
קליבלנד (32:50) - אינדיאנה (34:48)
21 סדרות רצופות ניצח לברון ג'יימס במזרח. זה, פחות או יותר, המספר היחיד שאתם באמת צריכים לדעת. או כמו שנאמר, "You come at the king, you best not miss". עד שלא יוכח אחרת, לברון שולט במזרח ופייבוריט ברור בכל סדרה. ב-21 הסדרות הללו, לברון והקבוצה שלו (מיאמי ואז קליבלנד) הפסידו 21 משחקים, אז תעשו את הממוצע לבד. בשנה שעברה, הקאבס חיסלו את אינדיאנה עם סוויפ בסיבוב הראשון, כולל קאמבק ממינוס 26 נקודות בחוץ במשחק 3, אז גם מזה הם לא ממש מפחדים ולפלייאוף הם נכנסים בכושר הכי טוב שלהם העונה כנראה ואחרי כמה ניצחונות גדולים.
מה כן מפחיד את קליבלנד? שזו הייתה העונה הקבוצתית הכי חלשה של הקאבס מאז שלברון חזר לעיר והיא הייתה כזו בגלל יכולת הגנתית מביכה לפרקים, כזו שגרמה לקליבלנד לסיים במקום ה-29 והלפני אחרון (רק פיניקס אחריה) ברייטינג ההגנתי. הקבוצה של טיירון לו לא ניסתה לשמור והייתה מאוד לא מתואמת, משהו שאינדיאנה המפתיעה אולי יכולה לנצל. הפייסרס היו אמורים להתפרק אחרי ששלחו את פול ג'ורג' בטרייד שנראה לא מאוזן, אבל באופן משונה פרחו והשיגו שישה ניצחונות יותר מאשר בעונה שעברה. זה קרה בזכות ויקטור אולדיפו, שנראה כמו בחירת דראפט מבוזבזת והפך לאולסטאר עם עונת פריצה מדהימה. הבעיה של אינדי היא שאחרי דיפו אין יותר מדי. לפייסרס יש כמה שחקנים נחמדים, שגם הם סיפקו עונה טובה באופן לא צפוי, אבל הסיכוי שזה יחזיק גם בפלייאוף לא נראה גבוה.
השחקן המצטיין של הסדרה יהיה? מן הסתם, הכי קל לבחור כאן בלברון, אבל הוא למד לחלק כוחות בשנים האחרונות ואם יראה במהרה שהסדרה הולכת די בקלות, הוא יוריד הילוך כנראה. במפגשים בין הקבוצות העונה, הפייסרס התקשו להתמודד בעיקר עם הגבוהים של הקאבס, אז נלך כאן על ג'ף גרין, שסיפק לאחרונה כמה משחקים טובים מאוד, כולל 33 נקודות מול פילדלפיה בשבוע שעבר. לגרין יש ניסיון ויש לו גם רצון להוכיח שהוא מתאים למעמד ולקבוצה שרוצה לעשות את הדרך לעוד גמר. זו ההזדמנות שלו להתחיל ברגל ימין.
ההימור: כאמור, עד שלא יוכח אחרת... 1:4 לקליבלנד.
