"לא אכפת לי מהביקורת בכלל. אנחנו בגמר ה-NBA. כלומר, כמה עוד תצפו ממני לסחוב ולהרים את חבריי לקבוצה?" (לברון ג'יימס, 6.6.2018)
לפעמים, דווקא מי שחסר הוא זה שכולם מדברים עליו. זה יכול להיות מנהיג, אמן, ספורטאי, וב-7 ביולי 2014 היה זה דף באתר אינטרנט. באותו יום, כך אבחנו כמה גולשים ועיתונאים עם עין חדה, הוסר מהאתר הרשמי של קליבלנד קבאלירס דף ובו המכתב הידוע לשמצה של הבעלים דן גילברט נגד לברון ג’יימס.
באותם ימים, אנשי הליגה גיששו באפלה, מנסים להבין מה תהיה תחנתו הבאה אחרי 4 שנים באותם מדים, אלה של מיאמי, 4 גמרים ומיתוג עצמי מחודש לצד סגל מזדקן, שלברון גרר בקושי דרך המזרח אבל התרסק בגמר מול הספרס. אז, אחרי שהבין שאין לו מה לחפש במיאמי, הגיעו יומיים בהם לברון נפגש עם גילברט, והשניים עשו שולם ויצאו לדרך חדשה. טאד קארפר, מנהל מערך התקשורת של הקאבס, הסביר: "היינו בטוחים שהלינק למכתב הוסר כבר מזמן, ואז התברר שהוא עדיין קיים בדף מאורכב, אז הורדנו אותו". כן, ברור. כעבור מספר ימים פרסם לי ג’נקינס ב"ספורטס אילוסטרייטד" את המכתב המפורסם על החזרה הביתה של הבן האובד.
הלילה, רגע אחרי שנשמע הבאזר האחרון, הקאבס פינו את הפרקט בדממה וללא קרב, והווריירס החלו בהכנות לחגיגות האליפות - החל האירוע המעניין ביותר של הקיץ: המרוץ ללברון.
בלי מותגים, פשוט עירומים
46,964 דולר עלתה ההופעה עמה הגיע לברון ג'יימס למשחק 1, המפואר ביותר שלו – על הפרקט ומחוץ למגרש – בגמר 2018, אולי בכלל בקריירה. על פי החישוב של ארון דודסון מהאתר "The Undefeated", זה הסכום הכולל של מה שלבש והביא לאולם – כולל חליפה מותאמת אישית עם מכנסיים עד הברך של תום בראון ותיק מעור אליגטור, שעלה לבדו 41 אלף דולר. הוא מסתובב בכל מקום עם הביוגרף האישי שלו ומוקף ביועצי תקשורת, תדמית ועסקים. ועדיין, במשך 2:51 הדקות שהפכו לוויראליות יומיים לאחר אותו משחק, לברון נראה עירום, חשוף ואותנטי, יותר מאי פעם.
רגע אחרי הבריין-פריז של ג'יי.אר סמית', כך ניתן לראות בסרטון ההוא, לברון ישב על הספסל, בהה קדימה, מרוסק כמו ילד שכרגע החבר שלו שבר לו את הצעצוע. ברגע שטיירון לו בישר לו שלקאבס היה עוד פסק זמן, הייאוש עלה מדרגה ולווה בידיים על הראש והשפלת מבט. הבנאדם הוא כנראה אחד משני הכדורסלנים הגדולים אי פעם, מיליארדר בהתהוות, מרים ומקזז במו ידיו מאות מיליוני דולרים משוויה של עיר, פופולרי ואהוד. ועדיין, באותם רגעים על הספסל, לא נותר אלא לרחם עליו.
בעונתו האחרונה במיאמי הגיל הממוצע של רוטציית הפלייאוף של ההיט – כל השחקנים שזכו לשחק 100 דקות ומעלה בפלייאוף – היה 31.8, המבוגר ביותר ב-NBA. כעת בקליבלנד, הגיל הממוצע של רוטציית הפלייאוף של הקאבס הוא 29.9, המבוגר ביותר ב-NBA. מצבן של שתי הקבוצות הללו באותה נקודת זמן די דומה; לקאבס לפחות יש את הבחירה השמינית בדראפט עמוק, נכס שאין לזלזל בו והמפלט היחיד של הקבוצה אם תרצה להביא עזרה מיידית, כדי להראות שלפחות ניסתה להשאיר את לברון.
עם זאת, לעונה הבאה הקאבס מחויבים ל-102 מיליון דולר, עוד לפני החוזה של לברון, אבל היחידים שיפתחו אותה מתחת לגיל 30 הם ג'ורדן "113 דקות פלייאוף רצופות ללא אסיסט ועם 28.5% שדה" קלארקסון; טריסטן תומפסון ולארי נאנס ג'וניור, שחקני משנה נטולי קליעה שמשחקים על אותה בלטה; והילדים צ'די עוסמאן ואנטה ז'יז'יץ'. כשלברון מחפש עם מי לשחק בעונה הבאה, הוא מבין שקליבלנד אינה המקום בשבילו. בפודקאסט של הווארד בק מ"בליצ'ר ריפורט", הסכימו הכתבים המובילים המסקרים את הקאבס, ג'ו ורדון, ג'ייסון לויד ודייב מקמנמין שאם לברון בכל זאת יישאר – זה בשביל נוחות משפחתית, לא בגלל הכדורסל.
LeBron dropped nearly $47K on his Game 1 outfit. https://t.co/LVPMfOnvNG pic.twitter.com/utPRfekhQA
— theScore (@theScore) June 2, 2018
Family and Winning
בגיל 33, וכשהוא מבין שלא יישאר צעיר לנצח ושלא יוכל להמשיך להוביל את הליגה בדקות, ללברון יש עוד הרבה כדורסל לתת. הגעה לשמונה גמרים רצופים היא הישג כל כך מטורף, שאתה כמעט נוטה לשכוח מאזן של 6:3 על הבמה הגדולה ביותר. למעשה, ב-9 מתוך 13 השנים שבהן הגיע לפלייאוף, הוא לקח את קבוצתו לגמר. למי שמעוניין להכתיר אותו כגדול בכל הזמנים, אלה טיעונים לגיטימיים, אפילו די חזקים. אחרי הכל, מישהו באמת חושב שעם הסגל הזה לברון היה יכול לקחת יותר ממשחק אחד, גג שניים, מהווריירס? ומתוך ההנחה הזו, אנחנו יוצאים למסע אחרי היעד הבא של לברון, כשאנחנו חמושים בשתי המלים היחידות שג'יימס זרק לכתבים כאשר דיבר על עתידו: Family and Winning.
את שתי המילים האלה אפשר לפרש בהרבה מובנים. האם Family פירושו מזג אוויר טוב, מה שמקנה עדיפות לערים כמו לוס אנג'לס ומיאמי? מטרופולין מרכזי, מרכז עסקים גדול? ה-Winning נראה כמו מילה פשוטה יותר להבנה, אבל האם מדובר על היכולת לקחת אליפות ב-2019? אולי ב-2020? אולי 2019 פחות חשובה, אבל עד גיל 38 הוא רוצה לקחת עוד שלוש, ואז יש לו קצת אורך נשימה וסבלנות שכוכבים סביבו יבשילו? בכל מקרה, נראה שהתחנה הבאה בקריירה שלו – בהנחה שהוא לא מתכוון להעביר את המשפחה עיר פעם רביעית – תהיה גם האחרונה.
אז הנה שני הדברים החשובים ביותר שצריך לדעת, רגע לפני שהטירוף מתחיל: ראשית, כרגע אין אף קבוצה שמצוידת בכל הפרמטרים הנדרשים: תקרת שכר פנויה, צוות ניהולי-מקצועי מתאים, כוכבים אפויים בדיוק בדרגה הנכונה, צוות מסייע מספק, עיר מספיק אטרקטיבית. גם אם ללברון ולכוכב אחר יש תכניות לחבור יחד, משהו גדול עוד צריך לקרות כדי שהשידוך יתבצע. שנית, משק כנפי הפרפר בעיר אחת, או ציוץ מחשבון טוויטר פיקטיבי מטלפון סלולרי אחד, עוד יכול לשנות את כל התמונה.
A collection of Twitter accounts has criticized Philadelphia 76ers players and disclosed sensitive information about the team. What does that have to do with Bryan Colangelo? An investigation by @bdetrick: https://t.co/sUn6m3nkBG
— The Ringer (@ringer) May 30, 2018
משחק הפוקר היקר בהיסטוריה
בן דדריק, למשל, יכול להפוך לאיש שהטה את הכף. כאשר פרסם את סיפור בריאן קולאנג'לו וחשבונות הטוויטר, תחקירן "The Ringer" ידע שקולאנג'לו לא יוכל להמשיך בתפקיד הג'נרל מנג'ר של פילדלפיה, אפילו אחרי שהתברר שאשתו היא זו שתפעלה את החשבונות הללו. הסיקסרס היו על הגל ותחת קולאנג'לו, אחד המנהלים המוערכים ב-NBA, נחשבו לאחד היעדים האטרקטיביים ביותר עבור ג'יימס. על פניו, סיפור כזה היה יכול לשלוח את פילי לסחרור מערכתי קשה. אבל מה יקרה אם במקומו של קולאנג'לו יגיע לפילי דייויד גריפין, המנג'ר שלברון ביקש מבעלי הקאבס דן גילברט להשאיר בקיץ האחרון, ואדריכל קבוצת האליפות של 2016?
ואולי בכלל ארון ג'קסון הוא הקלף הסודי? לפני כחודשיים החתימה אותו יוסטון ליתר העונה. בפלייאוף הוא לא ממש שיחק תפקיד, רק שעכשיו, עם החוזה של ג'קסון, לרוקטס יש אפשרות להביא בסמוך לדראפט את לברון ג'יימס בטרייד מקליבלנד תמורת חמישה שחקנים, שריאן אנדרסון אינו אחד מהם. ומי שחושב שדריל מורי לא נערך לאפשרות שכזו כשביצע את ההחתמה, לא מבין איך עובד המוח של האנליסט מ-MIT.
מקצועית, לברון צריך כמה דברים: בעלים שמוכן לבזבז; לפחות שני כוכבים לצדו – רצוי שאחד מהם יהיה גארד סקורר עילאי, ע"ע אירווינג/ווייד (הארדן?) – כדי שיוכל להתמודד נגד המפלצת מהמפרץ, שלא הולכת לשום מקום בקרוב; הוא צריך מישהו במועדון שיאתגר אותו ויגרום לו להתאמץ ולצאת מאיזור הנוחות שלו, ע"ע פט ריילי או טיירון לו; וכאשר כל כך הרבה כוכבים ייכנסו לקיץ הקרוב פנויים, האפשרות של חבירה לאחד מהם – כריס פול, קוואי לנארד, פול ג'ורג', חייבת לעלות על השולחן.
רק ללייקרס, אגב, יש מספיק מקום לשני חוזי מקסימום חדשים; אבל הסיקסרס, למשל, יכולים להציע לספרס את מרקל פולץ, דריו שאריץ', ג'ריד ביילס והבחירה העשירית בדראפט הנוכחי, ולהביא את קוואי עוד לפני שהעונה הנוכחית נגמרת. לפחות 4-5 קבוצות מרגישות שהן במירוץ והידיעה שכל צעד מנותח ומנוטר בזמן אמת הופכת את השבועות הקרובים למשחק הפוקר היקר ביותר בהיסטוריה.
*sees that Sixers have emerged as a favorite to sign LeBron*
— Anthony Capelli (@Anthony_Capelli) May 30, 2018
“It’s time. Publish that shit” pic.twitter.com/HYNh55rXec
בדרך לעוד לקוח מרוצה
עד שהוא יחתום, אפשר היה להמשיך ולהתרפק על הפלייאוף המדהים שלברון ג'יימס סיפק לנו, על נתונים סטטיסטיים שמתאימים למשחקי וידיאו, על הזיכרון הצילומי שאיפשר לו לשחזר התקפה אחרי התקפה, על החליפות המהודרות, על שני משחקי 7 לפנתיאון האישי. אחרי שלוש עונות נהדרות עם אירווינג (וכמה שהוא היה חסר בגמר הזה), עונת מופעי היחיד הזו נראתה כמו הדרן מושקע במיוחד. אבל כמו ללברון, גם לנו אין כרגע הרבה סיבות להביט לאחור. ממילא אין לו זמן לכך: אחרי שסיים עוד עונה בלי שלושת התארים החשובים (אליפות, MVP ו-MVP של הגמר), הוא צריך להתחיל לחשוב על סיבוב ההופעות הבא.
עונת 2018/19, אם עדיין לא החלה מבחינתו בשיחות מאחורי הקלעים שכולנו נדע עליהן רק בדיעבד, מתחילה עכ-שיו. בזמן שהווריירס יתכוננו למצעד אליפות נוסף, העבודה של לברון תעלה הילוך: יש בירורים לעשות, מהלכים לתכנן, קשרים ליצור, חברויות חדשות לרקום והכל במטרה אחת: שהאימפריה הבאה שלו, היכן שלא תהיה, תיכנס בקרוב לשלבים המעשיים ושלעולם, אבל באמת לעולם, לא תהיה מורשתו תלויה עוד בקבלת ההחלטות של אדם כמו ג'יי אר סמית'.
