במאי 2010, בסיומו של משחק מספר 6 בסדרת חצי גמר המזרח בין קליבלנד לבוסטון, לברון ג'יימס ירד מהפרקט ב-TD גארדן תוך כדי שהוא מוריד את גופיית הקאבס, מה שבדיעבד היה רמז לעזיבתו שהגיע חודשיים לאחר מכן. מי שאימן את הקאבס באותה העת היה עוזר מאמן גולדן סטייט כיום, מייק בראון. כמו ב-2010, גם השנה בראון מקווה שהוא יעמוד על הקווים ולברון יירד מהמגרש באכזבה.
בשני המשחקים שניהל בראון בסדרה נגד פורטלנד המכונה שסטיב קר תכנת המשיכה לעבוד גם ללא הנוכחות של המאמן הראשי. גם בעונה שעברה, כשקר נעדר מסיבות דומות, הקבוצה המשיכה לתפקד בדרך למאזן ההיסטורי בסיום העונה. עם כל הכבוד לשני משחקים מול הבלייזרס ולחצי ראשון של עונה סדירה, לכולם ברור שהנוכחות של קר תהיה קריטית במשחקים החשובים של הפלייאוף.
בראון מסתובב בליגה כבר הרבה שנים. הוא התחיל את דרכו ב-NBA בדנבר שם עבד כמתמחה וידאו ללא תשלום ב-1992. בהמשך הוא שימש שנתיים כעוזר המאמן של וושינגטון ומשם המשיך לבית הספר לאימון של סן אנטוניו, שם שימש כעוזרו של פופוביץ' (היה חלק מקבוצת האליפות ב-2003) ואף אימן את קבוצת ליגת הקיץ של הספרס. משרת העוזר האחרונה שלו הייתה באינדיאנה, שם רדף אחרי רון ארטסט במהומה הגדולה שהייתה בדטרויט בנובמבר 2004.
ב-2005 הוא קיבל את הפרויקט של קליבלנד קאבלירס לאחר שהשנתיים הראשונות של לברון בליגה עברו תחת פול סיילס. כבר בעונתו הראשונה חל שיפור של שמונה ניצחונות במאזן הקבוצה, וב-2007 הקאבלירס כבר הגיעו לגמר, לא לפני שחטפו 4:0 מול האקסית מסן אנטוניו. למרות ההצלחה המוקדמת והעובדה שזכה ב-2009 בתואר מאמן העונה, בראון פוטר בקיץ 2010 לאחר הכישלון בפלייאוף, וגם במטרה לרצות את לברון.
יחסיו של בראון עם הכוכב שלו היו לא יציבים, מה שהוביל לא מעט פעמים למצב בו לברון אף ביטל הוראות של המאמן. בראון עוד חזר לקבוצה ב-2013 (לפני כן רשם גם קדנציה קצרה בלייקרס שכלל "מבט מוות" אחד בלתי נשכח מקובי ברייאנט) ואימן גם את קיירי אירווינג, אבל לאחר עונה אחת פוטר, כשהיו טענות שמהלך זה נעשה כדי לגרום ללברון לחזור הביתה לאוהיו. מחליפו, דרך אגב, היה דיוויד בלאט.
העובדה שבראון, שבסך הכל מחזיק ברזומה אימון מרשים, משמש כיום כעוזר מאמן אינה דווקא ירידה ביכולת. ישנם מספר גדול של מאמנים ב-NBA שפעם בוחרים לשמש כמאמן ראשי ופעם ככינור שני. מאמן תיכונים יכול להיות בעל שכר יפה ולא פחות מזה – בעל מעמד חברתי גבוה.
סטיב קר לא פחד לבחור במאמן מנוסה כדוגמת בראון לשמש כעוזר, במה שמעיד על אופיו המיוחדות וקר הרוח, שכן למי ששכח, זאת עונתו השלישית בסך הכל כמאמן ראשי בליגה. למרות זאת, ניסיונו ניכר כמנהל מערכת (קר היה הג'נרל מנג'ר של פיניקס בשנים 2007-2010).
המאמן של הווריירס מתייחס בכבוד רב לצוות האימון שלו ולא מפחד שגם הצלחה של האחר תפגע במעמדו. בעונה שעברה לוק וולטון לקח את המושכות כשקר נעדר וב-43 משחקים בהם עמד על הקווים החזיק במאזן מדהים של 4:39. למרות ההצלחה של וולטון, חזרתו של קר עברה בצורה שקטה וחלקה.
"הוא תמיד מעביר מסר בצורה נהדרת", העיד עליו רון אדאמס, עוזר המאמן הוותיק שהגיע עם קר לווריירס ב-2014, "לא עבדתי עם מישהו יותר מוכשר ממנו בתחום הזה. המסרים שלו חלקים מתחשבים ופרקטיים, הוא לא מדבר שטויות". גם בראון עצמו ידע להודות לקר לאחר הניצחון במספר 4 נגד פורטלנד: "סטיב עשה עבודה פנטסטית בהנחת היסודות ההתקפיים וההגנתיים".
מטרתו החשובה ביותר של בראון כעת היא לשמור על הקיים ולא לנסות לשנות יותר מדי – אין צורך לתקן מה שלא שבור. משימה אחת שכן תלויה בו היא החזרתו של קווין דוראנט לרוטציה באופן חלק, שלא תפגע בשחקן עצמו וגם בשטף של הקבוצה. עבודתו המרשימה ביותר של קר בגולדן סטייט היא יצירת התחושה שכולם מבינים שהשלם גדול מסך חלקיו, כך שאפילו חסרונו של מנהל ההצגה לא נראה כמו משהו שיפגע בתפקוד הקבוצתי.
בסופו של יום, הדבר החשוב מכולם הוא הבריאות של קר. האמירות שלו על כך שלא יחזור לאמן לפני שירגיש מוכן ב-100 אחוזים ושהוא לא מוכן לאמן עם טיפת כאב מראה על האנושיות של האיש הנהדר, שלמרות ההישגים האדירים שלו בתקופת זמן כל כך קצרה מזכיר לנו שמדובר רק במשחק, ומכאן נובעת הגדולה שלו.
Mike Brown explains what makes Steve Kerr a great coach, says his communication skills rival Popovich's pic.twitter.com/m5BwjwksAc
— Anthony Slater (@anthonyVslater) 26 באפריל 2017
Mike Brown coaching tonight, eh? pic.twitter.com/Ypzt8vyvCF
— Brett Huston (@BHuston_STATS) 22 באפריל 2017
