אל ספרי ההיסטוריה של ה-NBA התווסף לפנות בוקר (בין רביעי לחמישי) עוד רגע שייזכר שנים רבות. לצד השלשה של ריי אלן במדי מיאמי במשחק מספר 6 מול סן אנטוניו ב-2013, שמונה הנקודות של רג'י מילר מול הניקס ב-9 שניות ב-1995 ו"משחק השפעת" של מייקל ג'ורדן מול יוטה בגמר ב-1997, הצטרף סטף קרי עם תצוגה של 15 נקודות בשתי דקות, או 118 שניות ליתר דיוק, במשחק השני של גמר המערב מול אוקלהומה סיטי.
"עסקים כרגיל, זה מה שהוא עושה", אמר בנונשלנטיות מאמן גולדן סטייט, סטיב קר, שבעצמו היה עד לכמה תצוגות היסטוריות בימי חייו. כשנשאל מה ההרגשה אחרי ניצחון משכנע כל כך: "אני מרגיש אושר גדול. באמת". ברבע הראשון בווריירס עוד היו מודאגים, לאחר שקרי קפץ אל תוך הקהל במטרה להציל כדור ונפגע במרפק. בסיום ה-MVP הרגיע וציין שהמרפק "בסדר".
"אין ספק שגולדן סטייט שיחקה טוב מאוד, הם היו יעילים בשני צידי המגרש", החמיא ליריבה מאמן הקבוצה המפסידה, בילי דונובן, "חשבתי שאנחנו במצב טוב במחצית. עלינו להכיר במציאות ולהתמודד עם העובדות. יש דברים שעשינו לא טוב ושאנחנו צריכים לתקן, ואנחנו נתקן. נתנו לקרי להיות חופשי מספר פעמים".
פורוורד גולדן סטייט, דריימונד גרין, ציין במסיבת העיתונאים: "אין ספק שהיינו אקטיביים יותר הפעם. אנחנו צריכים להמשיך ולהיות אקטיביים יותר בצבע". לגבי כוכבי היריבה אמר: "יש להם שני שחקנים שיכולים לנצח אותך לבד, והם הראו זאת שוב ושוב. הפעם אני חושב שעשינו עליהם עבודה טובה". קווין דוראנט נתן חיזוק לדבריו של גרין ואמר: "שלושה שחקנים הגיעו ושמרו עליי, הקשו עליי למסור. מה הייתי אמור לעשות? אולי בפעם הבאה אקלע על שלושה שחקנים".
אחד ההבדלים במשחק היה מתחת לסלים. אם במשחק הקודם אוקלהומה סיטי ניצחה בקרב על הריבאונד, הפעם זה היה הפוך, וגולדן סטייט יצאה עם ידה על העליונה עם 45 לעומת 36 של היריבה. הבדל נוסף מהמשחק הקודם הוא הספסל של הווריירס שתרם 16 נקודות במשחק הראשון, והפעם סיים עם 50. "יש להם כלים רבים ומגוונים", סיפר ראסל ווסטברוק. "יש להם 11 שחקנים טובים, והלילה הם השפיעו ועשו הבדל".
