20 שנה, 5 אליפויות ומשחק פרידה שאף אחד לא ישכח לעולם. קובי בראיינט אמר הבוקר (חמישי) שלום לכדורסל אחרי קריירה עצומה, ועשה את זה כמו שרק קובי בראיינט יודע - עם 60 נקודות (!) במשחקו האחרון בהחלט, והצגה מטורפת אחרונה. לא בטוח שהיה מישהו הבוקר ביציעי הסטייפלס סנטר שהאמין שקובי ייתן כזה שואו לפני שיירד מהבמה, אבל אגדות עושות דברים שאנשים רגילים לא מסוגלים.
ל-60 הנקודות היו גם משמעות אמיתית על המגרש. בדיוק כמו בימים הגדולים, קובי לקח אחריות, החזיר את הלייקרס מבור עמוק מול יוטה, בדרך לניצחון 96:101. הוא היה גם האיש שקלע את הנקודות שעשו מהפך, הוא זה שקלע שלשה משוגעת במאני טיים וזה שסגר עניין עם עצבי ברזל ושתי קליעות עונשין בדקה האחרונה. הוא לא חילק הרבה מסירות לחברים הפעם, אבל אף אחד לא ינטור לו טינה על זה.
ואם קובי לא עשה מספיק היסטוריה ב-20 שנות קריירה, הנה עוד כמה מספרים משוגעים ממשחק הפרידה שלו: 60 הנקודות שלו הפכו אותו לשחקן המבוגר ביותר בתולדות ה-NBA שמגיע לכמות הזו, והפעם ה-25 שהוא עובר את רף ה-50 נקודות. ולסיום - הקריירה והעונה הזו - 60 הנקודות של קובי מהווים את הסקור הגבוה ביותר העונה בליגה כולה.
עם הבאזר האחרון קובי הניף ידיים - לניצחון וגם לשלום - והקהל עמד על הרגליים לזמן שנמשך כמו נצח. בראיינט, מהשחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA והענף כולו, לא ילבש יותר את הגופיה בצהוב-סגול וספק אם ללייקרס יהיה עוד אחד כמו קובי בקרוב.
לפני שעלה על הפרקט בסטייפלס סנטר להופעת הפרידה, בראיינט קיבל כבוד ששמור אמיתי. הוא הגיע לסטייפלס סנטר בסטייל. את הדרך הוא עשה במסוק, לבוש בחליפה של חתן השמחה ועשה בפעם האחרונה את הדרך במנהרות של האולם בלוס אנג'לס. דמעות לא היו שם, למרות שלפרקים נראה היה שהן קרובות לצאת, אבל את ההתרגשות אפשר היה בהחלט לראות על פניו של הבלאק ממבה.
כמו שראוי לעשות לאגדה, קובי קיבל כבוד ענק עם טקס פרידה מרגש על הפרקט בלוס אנג'לס. מג'יק ג'ונסון, עוד אחד שלא יישכח בעיר המלאכים, סיפק נאום לכבוד האיש שירש אותו בלייקרס בשנות ה-90, על המסכים הוקרן אחר כך סרטון שכלל ברכות פרידה משחקני עבר והווה - שאקיל אוניל, לברון ג'יימס, קווין דוראנט, דוויין ווייד, כרמלו אנתוני.
אפילו ג'ק ניקולסון אמר את השלום שלו להאיש שבידר אותו במשך כל כך הרבה ערבים בשני העשורים האחרונים. "אולי אני אפרוש איתך", התבדח כוכב הקולנוע בדרכו המיוחדת, אבל ביטא אולי את מה שחושב היום כל מי שהתרגל לראות את קובי לובש את מדי הלייקרס: מי יהיה עכשיו? מי ימלא את החלל העצום שנפער בלייקרס?
