לעיתים בחיים ניצבות בפנינו דילמות שבסיומן אנחנו יודעים שהתוצאה תהיה הצלחה מסחררת או כשלון מהדהד. מה שקרוי באזורנו - צל"ש או טר"ש. הטענה הרווחת היא שאי אפשר לנצח את גולדן סטייט במשחק שלה, אבל טיירון לו החליט לנסות. הרי מאמן אוקלהומה סיטי, בילי דונובן, מתח את האלופה כשהוא משתמש בנשק שלה - סמול בול ומשחק מהיר.
אז טיירון לו אמר לעיתונאים לפני המשחק שקליבלנד פשוט צריכה לשחק מהר יותר, ואכן זה מה שהוא עשה. כנראה חשב לעצמו "גם אני אצליח לרוץ מול גולדן סטייט ולנצח אותם". התוצאה ידועה. הווריירס מחצו את הקאבס ב-33 הפרש ולראשונה זה זמן רב, לברון ג'יימס מגיע למשחק 3 במצב של להיות או לחדול. נכון שקליבלנד עדיין לא תלך הביתה אם תפסיד, אבל מ-3:0 היא כבר לא תוכל להתאושש.
בתחילת הרבע השלישי, כשהפער היה עוד חד ספרתי, לו זרק פנימה את ההרכב הנמוך: קיירי איירווינג, ג'יי. אר סמית', אימאן שאמפרט, ריצ'רד ג'פרסון ולברון ג'יימס. כן, לברון בעמדת הסנטר. אם בצד השני דריימונד גרין עושה זאת, אז למה לא לברון? מולם התייצבו ליאנדרו ברבוסה, שהחליף את סטף קרי ב'הרכב המוות' הידוע, קליי תומפסון, אנדרה איגודאלה, האריסון בארנס ודריימונד גרין. בשתי החמישיות מספר 23, לברון וגרין, היה זה שניהל את המשחק. זה נגמר בפיגור 20 עבור הקאבס בכניסה לרבע הרביעי.
בשלב מסויים הבין לו שטעה והקים את טימופיי מוזגוב משנת החורף שלו, אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. הכניסה שלו רק הדגישה את ההבדלים בין שתי הקבוצות: לקליבלנד יש שחקני ספסל, לגולדן סטייט יש רוטציה. סטיב קר חטף לא מעט ביקורת על החילופים, שמתבצעים לפעמים ללא קשר למה שקורה על המגרש, אבל העובדה היא שהשחקנים של האלופה תמיד מוכנים לעלות למגרש ולספק את הסחורה. גם כשברבוסה נכנס לכמה דקות, הוא מוכן. מוזגוב, לעומת זאת, התקשה להוריד את הקורים.
בנוסף, גולדן סטייט שבה להיות קבוצת הגנה מרשימה. זה לא רק איגודאלה שמחסל את לברון ודריימונד גרין, שעל האופי שלו בהחלט ניתן להתווכח, אך על התרומה ההגנתית ובמשחק השני גם התרומה ההתקפית, אין שאלה כלל וכלל. השחקנים של הווריירס נלחמים בשיניים ורוצים יותר מהיריבה שלהם ויעידו על כך 35.4 אחוזים מהשדה ו-21.7 מהשלוש של היריבה.
הסדרה, כמובן, עדיין רחוקה מלהיות גמורה, ובקליבלנד הקאבס משחקים טוב יותר. לאור מה שלו זרק על המגרש בסיום, ככל הנראה גם הוא הבין שאולי עדיף לו לשחק יותר בסגנון אותו הנחיל בלאט מול גולדן סטייט. במשחק מספר 3 הקצב צפוי לרדת ומוזגוב ככל הנראה יקבל יותר דקות, אלא אם הוא יחליט שדווקא האנרגיות בבית, יחד עם שיפוט ביתי, יכולים לסייע לו במשחק הריצה.
קליבלנד מגיעה למשחק הבא (בין רביעי לחמישי 04:00) עם הגב אל הקיר. הפעם אין מקום להימורים, והכדור במגרש שלה. מה היא תעשה איתו? שאלה שתכריע רבות בעניין מורשתו של לברון, וגם של טיירון לו.
