דייויד בלאט חי את החלום, אבל הסוף שלו היה קצת פחות טוב. הלילה (בין שלישי לרביעי), קליבלנד הפסידה בגמר ה-NBA לגולדן סטייט, שחגגה אליפות ראשונה אחרי 40 שנים. בראיון לשליחינו לארצות הברית, מאמן הקאבס סיפר על השנה הגדולה בחייו, בה קיבל משרת מאמן ראשי ב-NBA, אימן את לברון ג'יימס, חווה משבר עמוק בבטן העונה שגרם לתקשורת לנדנד את הכיסא שלו ובסופו של דבר סיים כאלוף המזרח ופיינליסט בגמר.
הפסדתם את הסדרה, לא תזכו באליפות, איך אתה מסכם את החוויה כולה?
"המשחק האחרון היה פחות טוב, למרות שאני חושב שבאנו בהרגשה ובמחשבה של לנצח ולגרום למשחק שביעי. למען האמת ההבדלים נתנו את אותותיהם בסוף. הם היו הקבוצה העמוקה יותר בשלב הזה של העונה, במיוחד בגלל מה שעברנו עם פציעות לשחקנים הבכירים. ההבדלים הורגשו. לא מצאנו את הדרך להתגבר על זה".
בתחילת הסדרה סיפרנו לך שג'ף ואן גאנדי אמר שלקחת יותר מניצחון אחד יהיה הישג. עשיתם את זה, ובכל זאת אתה מרגיש שעשית עם הקבוצה את כל מה שאפשר?
"אחרי שאתה מפסיד, אתה לא מרגיש טוב עם שום דבר. אבל אם נסתכל בעיניים אובייקטיביות, אני חושב שעם המצב הקיים בקבוצה, עשינו כמעט הישג שגררנו את הקבוצה הטובה בליגה לשישה משחקים בגמר ה-NBA".
דיברת על תהליך במסיבת העיתונאים. במסגרת התהליך הזה, מה הציפיות שלך מעצמך ומהקבוצה?
"יש לנו קיץ מאוד מעניין ומאוד מאתגר. יש לנו שחקנים שאנחנו רוצים להחתים ולהשאיר, יש כמה מקרים של אי ודאות - מי יחתום על האופציה ויישאר עוד עונה, מי יבקש חוזה ארוך טווח, ואיך כל זה יתחבר עם תקרת השכר והאפשרות המאוד ודאית שנחרוג מתקרת השכר? זה אומר שנצטרך לקחת כמה החלטות קשות מאוד, כדי להשאיר את הקבוצה כמה שיותר ביחד ובאותו הזמן לא לפוצץ לחלוטין את תקציב הקבוצה. המיסוי על הקבוצות שחורגות מתקרת השכר מאוד גבוה. מחר בבוקר כבר נשב על הדברים האלה, כולל הדראפט שבעוד שבוע".
אם לפני שנתיים הייתי אומר לך שבעוד שנתיים תהיה בגמר ה-NBA עם סגל מאוד קצר, מה היית התגובה?
"יכול להגיד שתי אופציות. או שהסמבוקה עלתה לך לראש, או שתמיד ידעתי איכשהו שאני מתישהו אאמן ב-NBA. באיזה תפקיד, עם איזה שחקנים - את זה לא יכולתי לדעת. אבל ידעתי שאני אהיה פה באיזשהי צורה. להגיד לך שבעונה הראשונה שלי אאמן את לברון ג'יימס ונהיה בגמר ה-NBA, זה כבר היה יומרני מדי".
יש תרחיש שלברון ג'יימס לא יהיה פה בעונה הבאה?
"אני מאוד רוצה להאמין שלא. הוא חזר הביתה בשביל לעשות משהו מיוחד ולקח על עצמו אחריות כבדה. הוא הלך עם הלב שלו כדי להחזיר את המשפחה שלו לבית שלהם וגם את היוקרה שלו כי הוא גדל באיזור הזה. הוא יכול לעשות דברים שקשורים בחוזה, כביכול להיכנס לתהליך של משהו יותר טוב חוזית. אבל לעזוב? קשה לי להאמין".
לחצו על התמונה וצפו בתקציר משחק 6 בגמר >
זו העונה השנייה שהליגה עוברת לפורמט בגמר של 2-2-1-1-1, האם צריך לשקול לשנות את זה מחדש, עם כל הטיסות והעייפות?
"אני חושב ש-2-2-1-1-1 הוא הכי טוב, רק שאני חושב שצריך להתחשב במספר הימים בין המשחקים. אני בכלל חושב שעונת ה-NBA לא בנויה נכון. אני חושב שצריך להיות פחות משחקי הכנה, צריך להאריך את העונה בשבועיים ולהגיע למצב שיש פחות באק-טו-באק ובטח שבפלייאוף לא יהיה מצב שהקבוצות יצטרכו לטוס מחוף לחוף ולשחק כל יומיים. זה לא נכון. כשיתנו לי את ההזדמנות להגיד את חוות הדעת שלי, אגיד את זה".
מה הרגע הכי משמח שלך העונה, והרגע הכי קשה?
"הרגע הכי משמח? מקצועית, זו העלייה לגמר. זה דבר לא קטן בפני עצמו לא נתנו לנו יותר מדי צ'אנסים, לא נגד שיקגו ולא נגד אטלנטה. הדבר הכי קשה היה לראות את קווין וקיירי נופלים ומאבדים את העונה ואת ההזדמנות לעזור לנו לקחת אליפות".
מדברים על העייפות של השחקנים, כמה אתה מרוקן מאנרגיות אחרי מסע מטורף של למעלה מ-100 משחקים?
"עונה לא קלה ב-NBA. במיוחד ששת החודשים של 82 משחקים, זה מאוד אינטנסיבי ומרוכז. אתה בקושי נושם, טס כל יום יומיים, משחק 4-5 פעמים בשבוע. זה קשה ומעייף. עברתי כמה וכמה עונות עמוסות, במיוחד כשאימנתי בנבחרת שהיו אחרי עונות של 3 ליגות עם מכבי, ואז עונה שלמה בתוך חודשיים בתחרות של נבחרות. אבל משהו כזה לא עברתי ואני די עייף".
עברו הרבה דברים בעונה, מבחינתך האם תקעת יתד בליגה הזו לשנים הבאות?
"אני מאמן, אתה אף פעם לא מובטח בשום מקום לאורך זמן. צריך להוכיח את עצמך כל יום וצריך להיות כמה שיותר טוב. זה האתגר של להיות מאמן. כולם אוהבים לדבר כמו מאמנים וכולם אוהבים להציע או לבקר מאמנים, אבל לא כולם יכולים להיות מאמנים. זה לא ג'וב קל. כל מי שעוסק בזה, אני מסיר בפניו את הכובע".
אתה מרגיש שעוד 10 שנים תהיה בליגה?
"עוד 10 שנים? אני מקווה שאני אזכור את השם שלך".