קיירי אירווינג עזב את ברוקלין. אחרי תקופה דרמטית, בלשון המעטה, גארד הנטס עבר לדאלאס תמורת ספנסר דינווידי, דוריאן פיני-סמית' ובחירת סיבוב ראשון ב-2029. דאלאס הביאו אול-סטאר לצידו של לוקה דונצ'יץ', בעוד הנטס קיבלו חיזוק להגנה ותמורה לא רעה בכלל על אחד משחקניהם הבולטים. אז מה כל קבוצה הרוויחה? ניתוח ראשוני.
הצד של דאלאס: התקפה, התקפה, התקפה
קיירי אירווינג הולך לשחק לצד לוקה דונצ'יץ'. אחד המוסרים הטובים ביותר ב-NBA מקבל את אחד הסקוררים הטובים ביותר ב-NBA, והקו האחורי של שניהם יכול להיות מספיק טוב בשביל לפרק יריבות אחת אחרי השנייה. יש כאן המון כישרון והפוטנציאל ההתקפי מבטיח, על הנייר. דונצ'יץ' תמיד שחקן ששווה לראות בטלוויזיה, וכשיש לידו מישהו כמו קיירי הפוטנציאל גדול במיוחד.
דאלאס הייתה ההתקפה התשיעית בטיבה ב-NBA ערב הטרייד, והשאלה הגדולה שנשארה עכשיו היא כמה טובה ההתקפה הזאת יכולה להיות. מצד אחד הם שני שחקני כדורסל אדירים, אבל מצד שני שניהם רכזים ויצטרכו לוותר על הכדור. בעיקר דונצ'יץ', אחד השחקנים הריכוזיים ביותר בליגה.
הטרייד הזה יוריד ממנו חלק גדול מהעומס. קשה להאמין שהוא יתחיל לשחק בלי הכדור (בשונה מקיירי, שהיה מספר 2 של דוראנט), אבל הוא לא יצטרך לשחק 36.5 דקות כמוביל הכדור היחיד. סביר שדונצ'יץ' או אירווינג יהיו על המגרש במשך כל 48 הדקות, ובדקות שלהם ביחד כל אחד יצטרך לוותר.
שניהם שחקני התקפה אדירים ולכן סביר שההתקפה תראה טוב, השאלה היא מה יקרה בהגנה. דינווידי שחקן הגנה טוב בעוד פיני סמית' היה שחקן ההגנה הטוב ביותר של דאלאס, קבוצת הגנה רעה. בלי פורוורד שיוכל לשמור על הכוכבים של היריבה דאלאס אולי תקלע 110 נקודות למשחק, אבל תספוג 120.
אירווינג לא התאמץ בהגנה מאז 2016. דונצ'יץ' לא היה שומר טוב בשום שלב, כריסטיאן ווד בור הגנתי. מלבדם יש את מקסי קליבה ואת רג'י בולוק, שומרים טובים, אבל זאת נוסחה שונה לחלוטין מהקבוצה שעשתה גמר המערב עם הגנה טובה מאוד. המערב צמוד והכישרון הזה יכול להספיק להם בשביל המקום הרביעי וסיבוב שני העונה, בטח כשהם בפער משחק מהקליפרס הרביעית ו-2.5 משחקים מסקרמנטו השלישית, בטח בעונה הסדירה בה ממעטים לשמור. מרקיף מוריס, שהגיע לצד קיירי, ממלא חלק מהחלל, אך אינו דוריאן פיני סמית'.
לא בטוח שזה יספיק, כי בפלייאוף יהיה קשה יותר. במקביל, חשוב לזכור שקיירי מסיים חוזה בקיץ (ונגיע גם לסאגת החוזה שלו בהמשך) - אם ג'ייסון קיד ידרוש ממנו משהו שהוא לא ירצה לעשות, הוא פשוט ילך. המחיר שדאלאס ויתרה עליו לא גדול, וזה מהלך טוב כי הגיעה לדונצ'יץ' עזרה, אבל ההצלחה תתחיל בהגנה. אולי יהיה כיף לראות אותם, אבל השאלה היא כמה כיף יהיה לראות את היריבות שלהם.
הצד של ברוקלין: הגנה, הגנה, הגנה
הנטס אמנם ויתרו על קיירי, אבל התחזקו במיוחד הגנתית. הם הראו שיפור עצום עם השילוב של בן סימונס וניק קלאקסטון. כעת, מעבר לשניהם, הם מקבלים גם את דוריאן פיני סמית': שחקן הגנה נהדר שיכול לקלוע. פיני סמית' קלע ב-41.7% מהשלוש ב-31 משחקי פלייאוף בקריירה (ו-35.5% מהשלוש העונה). הוא יכול לקלוע גם מהעונשין, בשונה מסימונס וקלאקסטון.
כך הנטס לא מוותרים על ההגנה אם אחד מהם יורד למגרש, וכששלושתם ביחד (לצד קווין דוראנט, שחקן הגנה טוב מאוד כשהוא רוצה) זאת אחת ההגנות הטובות בליגה. אין חולשות בולטות מדי, ואולי זאת הדרך בה ברוקלין תנצח: היריבות יקלעו פחות.
יש לנטס קבוצה של קלעי שלשות והגנה אמינים ואת דוראנט, בהרכב שקצת מזכיר את זה של טורונטו 2019 (אך חלש באופן משמעותי). קשה להגיד שזאת קבוצה שמספיק טובה בשביל אליפות, אבל אי אפשר לקבור אותה בשום סדרה. דוראנט קלע העונה 29.7 נקודות עם 6.7 ריב' ו-5.3 אס' למשחק, אך נראה רע מאוד בפלייאוף הקודם מול סוללה של שחקני כנף ששמרה עליו.
כאן בדיוק נכנס מנהל משחק, וזה התפקיד של דינווידי. הוא עם 17.7 נקודות למשחק (40.5% מהשלוש) ו-5.3 אסיסטים, ובעונתו הקודמת בברוקלין קלע 20.6 נקודות עם 6.8 אס'. יכול להיות שהוא מנהל משחק יותר טוב מאירווינג, ועשה עבודה לא רעה בזה בפלייאוף הקודם.
הוא יצטרך להיות מספר 2 של דוראנט, אבל גם אם לא יקלע 20 נקודות במשחק הוא יצטרך למצוא את האנשים הפנויים. הוא רכז קלאסי יותר מקיירי ויצטרך למצוא את סת' קרי, את טי ג'יי וורן, את רויס אוניל ואת פטי מילס. כל אחד מהם יכול להתחמם במשחק כלשהו וזה אולי יספיק בשביל סדרת פלייאוף.
הנטס מרוויחים כאן שקט נפשי. הסערה של קיירי (ששיחק 74 משחקים בלבד עם דוראנט בנטס) מאחוריהם, ועכשיו הם יכולים לבנות על הבסיס הקיים. הנטס הצליחו לזעזע את העונה שלהם פעם אחת הודות למחויבות הגנתית מפתיעה. אם זה יקרה שוב, וכשיש להם את דוראנט והרבה שחקנים שיכולים לתת 20 נקודות במשחק או להצטיין לאורך סדרה, זה יכול להביא אותם רחוק. הכל תלוי בהגנה.
הצד של קיירי: אי אפשר לדעת
אירווינג עצמו ב"אקסטזה" לאחר הטרייד, כפי שפרסם כריס היינס, אבל אי אפשר באמת לדעת מה הוא מתכנן. הוא אמנם שיחק עם לברון ג'יימס הריכוזי בהצלחה בעבר, אך שחקן ואדם שונה ממה שהיה ב-2016.
מצד אחד, הוא ישחק כאן ליד שחקן התקפה אדיר ויאומן בידי רכז גדול לשעבר (ג'ייסון קיד). מצד שני, הוא יצטרך לוותר על הכדור ולהצטרך להיות טוב יותר בהגנה. אם הוא ירצה זה דבר טוב, אבל אף אחד לא יודע אם הוא יישאר שם אחרי הקיץ.
אף אחד לא יודע אם זה גם יהיה שילוב שיצליח להוביל אותם לגמר המערב בקונפרנס פתוח, או שיהיה ריב בין דונצ'יץ' ואירווינג. אף אחד לא יודע אם אירווינג יחליט לפרוש מחר בבוקר ולהפוך לאספן אגרטלים, אבל זה לא באמת יפתיע מישהו. תפוח האדמה הלוהט הזה הגיע עכשיו למארק קיובן ולוקה דונצ'יץ'. בהצלחה לכולם.
