רוב חובבי הכדורסל הישראלי מודעים לכך שאמארה סטודמאייר בברוקלין, אנתוני פארקר באורלנדו, בראיין רנדל בפיניקס ושון ג'יימס ביוטה - אבל מתחת לרדאר, קיים עוד אקס של מכבי תל אביב (וגם של נבחרת ישראל) שעשה את המעבר ל-NBA אחרי קריירה מרשימה על הפרקט, וזהו דיאור פישר.
פישר (40) הצטרף בתחילת העונה הנוכחית לצוות האימון של ניו אורלינס פליקנס, זאת לאחר קריירה ארוכת שנים בה הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף הכחול-לבן. הסנטר לשעבר הצטרף למכבי ת"א ב-2008, שם שיחק עד 2010, ובהמשך עבר בארץ גם בהפועל ירושלים, בני הרצליה ואליצור אשקלון. פישר שיחק ביורוליג גם במדי ריאל מדריד, בילבאו באמברג וקאזאן, וכן לבש את המדים הלאומיים ביורובאסקט 2015 אחרי שקיבל אזרחות ישראלית ביולי 2014.
בעיצומה של עונת NBA אינטנסיבית ולא פשוטה בכלל עבור הפליקנס שמדורגים במקום ה-11 במערב עם מאזן 29:18, פישר העניק ל"ערוץ הספורט" ראיון מקיף בו דיבר על הדרך שלו לליגה הטובה בעולם, הטלפון מהג'נרל מנג'ר של ניו אורלינס שזוכר היטב את יד אליהו מימיו בצסק"א מוסקבה, זאיון וויליאמסון, דני אבדיה, הגעגוע למכבי ת"א וישראל ועוד.
ב-2020 עוד שיחקת באשקלון, וכיום אתה מאמן ב-NBA. ספר לנו על הדרך שעשית בשנתיים האחרונות
"בדיוק דיברתי על זה עם חבר. למעשה, הסוף של הקריירה שלי ככדורסלן היה די כואב, כי רציתי לסיים בטעם טוב בישראל אבל אז הגיעה הקורונה. עונת 19/20 לא נמשכה, מה שאפשר לי לחזור הביתה ולהיות יותר עם המשפחה, אך שם הקריירה שלי הגיעה לסיומה. עד אותו שלב לא דמיינתי בכלל שאאמן ב-NBA, הייתי כל כך מפוקס כשחקן, רק חשבתי על הניצחונות ועל הקריירה שלי".
"בהמשך קיבלתי שיחת טלפון מהג'נרל מנג'ר של הפליקנס טרייג'ן לנגדון (זכה פעמיים ביורוליג עם צסק"א מוסקבה וב-MVP של הפיינל פור ב-2008), הוא הציע לי להצטרף לאנשי הקבוצה בליגת הקיץ לפני כמה חודשים, ולאחר שהכירו אותי במועדון ביקשו ממני להצטרף לצוות האימון. זה היה מאוד מגניב".
שמרת על קשר עם טרייג'ן לנגדון מהימים שלכם כיריבים ביורוליג?
"עולם הכדורסל קטן. כשהוא שיחק בצסק"א התמודדנו אחד נגד השני, והוא גם היה בקשר עם החבר הכי טוב שלי דורון פרקינס כי שניהם מאלסקה ושניהם שיתפו פעולה בברוקלין (לנגדון היה עוזר הג'נרל מנג'ר, פרקינס בצוות האימון). אני וטרייג'ן שוחחנו, אמרתי לו שאני מתכנן לפרוש, הוא בירך אותי על קריירה נפלאה וארוכה ושאל אותי מה התוכניות שלי. אמרתי לו שאני רוצה להיכנס לעולם האימון ומשם דברים התגלגלו".
אם לא הייתה קורונה בעולם, היום עדיין היית משחק באשקלון?
"אני מאמין שכן. אני כל כך מתגעגע למשחק, זה שונה להיות בצד השני, אבל להיות מאמן זאת חוויה לימודית נהדרת".
מהרגע שקיבלת את הטלפון מלנגדון, כמה זמן לקח לכם עד שהחלפתם חוויות מהימים אחד נגד השני במכבי ת"א וצסק"א?
"החל מהשנייה הראשונה שדיברנו כבר החלפנו חוויות. הוא דיבר איתי על המשחק האחרון שלו שהיה בהיכל נוקיה בו חטף בערך 20 הפרש, והוא ציין שהייתה לנו קבוצה נהדרת. טרייג'ן גם פרגן לאוהדים של מכבי, הוא אמר שהאווירה בהיכל תמיד הייתה מיוחדת ועוינת עבור צסק"א".
היו לך עוד אופציות ב-NBA חוץ מניו אורלינס?
"האמת, הייתה לי אופציה לאמן גם בשיקגו בולס. שיחקתי בעבר תחת כריס פלמינג שמאמן היום בשיקגו, היינו בקשר במהלך הקורונה והוא סיפר לי שיש להם כמה משרות בשבילי במועדון. האופציות שלי היו ניו אורלינס ושיקגו, אבל הרגשתי מחויב לפליקנס כי התחלתי את הדרך שלי איתם בליגת הקיץ. בנוסף, בניו אורלינס פתחו דף חדש כשהחליפו את צוות האימון ו-ווילי גרין נכנס לתפקיד המאמן הראשי, אז היה לי יותר נוח להצטרף אליו ולמועדון שנתן לי את ההזדמנות הראשונה בעולם האימון".
מה בדיוק התפקיד שלך בצוות האימון של הפליקנס?
"אני מאמן פיתוח שחקנים ועוזר וידאו. אני מנתח את המשחקים והמהלכים, ומראה לשחקנים מה הם עושים נכון יותר או נכון פחות בהתקפה ובהגנה. על המגרש עצמו אני עובד עם השחקנים על כל מני מהלכים ותרגילים, אני עובד בעיקר עם הגבוהים - יונאס ולנצ'ונאס, ווילי הרננגומס וג'קסון הייז".
כבר ניצחת את ולנצ'ונאס באחד על אחד?
"תראה... אנחנו משחקים חיובים. ולנצ'ונאס שחקן מאוד מאוד מוכשר לגודל שלו (2.13 מ'), הוא קולע ב-42% מחוץ לקשת, אין הרבה גבוהים שקולעים כמוהו ולוקחים ריבאונדים כמוהו. אני אוהב מאוד לעבוד איתו, אני עוזר לו המון בחסימות בהגנה, כי אני הייתי חוסם טוב כשחקן".
איך השחקנים של הפליקנס קיבלו אותך כשהגעת?
"החבר'ה הצעירים האלה מדהימים, הם כל כך צנועים ואנושיים. אלו שחקנים צעירים שמקבלים מיליונים והפכו לכוכבים בשלב מוקדם בחייהם, אבל הם עדיין עם שתי רגליים על הקרקע. הם אוהבים כדורסל וצמאים להשתפר, הכסף הוא לא העיקר עבורם. אני אוהב שחקנים כאלו".
מה אתה יכול לספר לנו על זאיון וויליאמסון בכלל ועל היחסים שלך איתו בפרט?
"יש לו את העניינים שלו. לא עבדתי איתו יותר מדי בגלל הפציעה שלו, אבל ברגע שהוא יחלים אעבוד איתו. הוא ילד נהדר, מאוד חכם ובמעט זמן שכן עבדנו ביחד - אני יכול להגיד שמעולם לא ראיתי שחקן בגודל הזה עם עבודת רגליים משובחת כמו שיש לו. הוא כל כך חזק ומוכשר".
הרבה אנשים סביב עולם הכדורסל מבקרים את ההרגלים של זאיון וויליאמסון שמקשים עליו להישאר בריא. כשחקן עבר ומאמן בקבוצה שלו, מה לדעתך הוא צריך לעשות או לשנות כדי להיות כשיר יותר?
"בכנות, הוא צריך את האנשים הנכונים סביבו שיגידו לו מה לעשות. הדורות השתנו, צריך לזכור שהוא עדיין צעיר, מדובר כאן בילד בן 21. אני למשל לא חושב שבאמת התבגרתי והבנתי איך דברים צריכים להיעשות עד גיל 30. בנוסף, זאיון נמצא תחת אור הזרקוקים מגיל מאוד צעיר. עם האנשים הנכונים סביבו הוא ימצא את הפיתרון, ואני בטוח שיש סביבו אנשים נכונים".
איך אתה רואה את הקריירה של זאיון מתפתחת?
"הילד הזה יהיה בסדר, ברגע שהוא יחלים מהפציעה שלו בכף רגל. הרבה אנשים מבקרים אותו בלי להבין מה הוא עובר, צריך להיכנס לנעליים שלו קודם כל. זאיון בחור מצוין, יש לו כישרון עצום ואני חושב שהכל יסתדר עבורו".
ב-15 בנובמבר הנציג הישראלי ב-NBA דני אבדיה רשם את אחד ממשחקיו הטובים בקריירה נגד ניו אורלינס, בו קלע 11 נקודות כולל כמה סלי קלאץ', הוריד 10 ריבאונדים וסייע לוויזארדס למחוק פיגור 19. איך התרשמת ממנו?
"אני זוכר מצוין את המשחק הזה ואני ממש אוהב את הפוטנציאל של אבדיה. אני אוהב את מה שדני עושה ואת זה שהוא שם את ישראל על המפה, הוא מעורר השראה עבור ישראלים צעירים שחולמים לשחק בליגה הטובה בעולם, זה מדהים. אני זוכר ששיחקתי נגדו כשהייתי בהרצליה, ושאלתי 'מי זה הילד הזה?'. אבדיה היה חסר פחד, הוא הפך את השחקנים סביבו לטובים יותר ועכשיו הוא מתרגם את היכולות שלו ל-NBA. פשוט וואו. באותו משחק נגד וושינגטון ניסיתי לגשת אליו, החלפנו מבטים והוא רצה לומר לי שלום, אבל הוא היה באמצע החימום שלו".
הטרייד דדליין מתקרב (10.2) ובארצות הברית דווח שוושינגטון עשויה להעביר את אבדיה בטרייד תמורת שם גדול כמו דומנטאס סאבוניס או ג'רמי גרנט
"זה לא קשור ליכולת של אבדיה. קבוצות NBA מסתכלות על השחקנים כנכסים, ולפעמים הם צריכים לוותר על אחד הנכסים כדי להנחית שחקן אחר שיעזור להם באופן מיידי. אני חושב שאבדיה, כמו כל שחקן NBA, יכול להתאים לכל קבוצה בליגה. הוא רק צריך מקום שירצה אותו ויאמן אותו כמו שצריך, הוא יהיה טוב בכל קבוצה".
עם מי אתה עדיין בקשר מהתקופה שלך במכבי ובישראל?
"כמו שאמרתי בהתחלה, החבר הכי טוב שלי עד היום הוא דורון פרקינס. לאחרונה פגשתי גם את סטפן לאזמה ואנדרו ויזנייבסקי, אני עדיין בקשר עם כמה אנשים".
מה הזיכרון הכי גדול שלך מהתקופה בישראל?
"הזכייה באליפות עם מכבי ת"א נגד מכבי חיפה ב-2009 (סיים את אותו משחק עם 19 נקודות ו-11 ריבאונדים). אני זוכר שלחיפה הייתה קבוצה מצוינת עם פרקינס ודבון ג'פרסון, ושהיה משחק אינטנסיבי מאוד. יש לי המון זיכרונות מישראל, היה לי כיף אדיר".
למה אתה הכי מתגעגע?
"אני מתגעגע ליורוליג. כל כך אהבתי את ימי חמישי ביד אליהו, ההיכל רעד בכל פעם מחדש, בלי קשר לזהות היריבה. אוהדי מכבי תמיד באו לתת את הגרון, הם הכי טובים בעולם. אם אתה משחק חזק ונלחם על הפרקט - הם יזכרו אותך".
כמה ישראלי אתה מרגיש עכשיו כשאתה כבר לא חי בארץ?
"הבית שלי ישראלי לגמרי. אשתי כמובן ישראלית, הילדים דוברי עברית שוטפת, אנחנו שומרים כשרות, מקפידים על מנהגים וחגים, ואוכלים אוכל יהודי. הייתה לי הזכות לשחק בישראל".
החלום הכי גדול של דיאור פישר הוא...
"וואו, זאת שאלה קשה. אני רוצה בעתיד להיות בתפקיד בכיר יותר בצוות האימון, בין אם זה מאמן ראשי, עוזר מאמן או מאמן הגנה. אני רוצה להשריש בקבוצה את ההגנה שלי, ואם היא תהיה מספיק טובה אלמד יותר את הפן ההתקפי על מנת להפוך למאמן ראשי. זאת הסיבה שאני כרגע בניו אורלינס, המטרה שלי היא ללמוד כמה שיותר כדי שבעתיד אוכל להוביל קבוצה בעצמי".
