חלון ההעברות של ה-NBA נסגר היום (חמישי) עם שני מעברי ענק (הארדן/סימונס לפילדלפיה וברוקלין ופורזינגיס לוושינגטון), בנוסף לטריידים מרתקים נוספים. אחרי השמות הגדולים שעברו, הגיע הזמן לדבר על המרוויחים והמפסידים הגדולים ביותר מהתנודות השונות בליגה. בואו נתחיל.
מרוויח: בראדלי ביל
וושינגטון מנסה. שאלת הארכת החוזה של ביל היא המפתח לעתיד שלהם, אבל הם עשו היום צעד ענק להשארתו עם פורזינגיס, מי שהופך לשחקן השני בטיבו בקבוצה וכזה שיכול להרוויח ממשחק ליד שחקן פחות אגוצנטרי מלוקה דונצ'יץ'. פורזינגיס מגיע עם חוזה ארוך טווח ונותן סוג של בסיס לוויזארדס לשנים הבאות, כשבמקביל הקבוצה מהבירה נפטרה משני חוזים פחות סימפטיים.
ראינו את זאק לאבין נשאר בשיקגו אחרי שזו הביאה את ניקולה ווצ'ביץ', ראינו את דווין בוקר נשאר בפיניקס אחרי שהיא הביאה את כריס פול. בראדלי ביל אמר שהוא רוצה להנות בוושינגטון אחרי הפציעה, כשהוויזארדס אותתו לו שהם רוצים שהוא ישאר. יחד עם האינטרס הכלכלי, לא אופתע בכלל אם הוא ישאר עכשיו.
מפסיד: לוקה דונצ'יץ'
לוקה דונצ'יץ' וקריסטפס פורזינגיס אולי מעולם לא הפכו לצמד חזק, אבל דאלאס הלכה אחורה. דיוויס ברטנס וספנסר דינווידי לא היו טובים השנה, בלשון המעטה, והעומק הזה לא יחזק את דאלאס. המאבריקס במקום החמישי במערב יחסית פתוח ובעונה טובה. בהתחשב במצבו של המערב, נראה כי לקבוצה מטקסס הייתה יכולה להיות הזדמנויות לצעד משמעותי.
אבל, זה לא קרה. השחקן השני בטיבו בדאלאס כעת הוא ג'יילן ברונסון, והם לא הצליחו להביא שחקנים חופשיים משמעותיים בשנים האחרונות. שחקן ברמה של דונצ'יץ' צריך להתחרות כל שנה על אליפות. עם רכז ממוצע כמו דינווידי ו"מומחה שלשות" שקולע ב-31.9% מהשלוש העונה, הם אפילו התרחקו מכך עוד יותר.
מרוויח: הקונפרנס המזרחי
הטרייד בין ברוקלין נטס לפילדלפיה 76' שינה את העונה של שתי הקבוצות, לטוב ולרע. בפילדלפיה השאלה הגדולה הייתה האם העונה האדירה של ג'ואל אמביד תזכה לסיוע בלי בן סימונס, בעוד בברוקלין נראה שהעניינים על סף פיצוץ. כעת קיבלנו התחלה חדשה אצל שתיהן.
עם זאת, ישנם לא מעט סימני שאלה: איך אמביד יסתדר עם מוביל כדור דומיננטי כמו הארדן, או כיצד ההתאמה תעבוד וכמה חוסר העומק עבד, למרות שבטווח הארוך הסיקסרס הצליחו לשמור על שחקנים מבטיחים. בצד השני, השילוב של סימונס, על הנייר, נותן לברוקלין שחקן הגנה יותר טוב מכל אחד אחר ומוביל כדור שיסתדר עם ריווח, אבל הוא עדיין לא שיחק.
יכול להיות ששתי הקבוצות הרוויחו. העונה של שתיהן תהיה יותר מעניינת, כשגם אנחנו בצד שיהנה: הנטס והסיקסרס מעניינות הרבה יותר, ובמזרח פתוח לחלוטין שתיהן יכולות להגיע לגמר. אם נראה פתאום סדרת פלייאוף בין השתיים, עם היריבות המתפתחת בין הארדן לנטס או בין אמביד לסימונס, רק נרוויח.
מפסידים: שחקני הפנטזי שמחזיקים בג'ואל אמביד
ההשפעה על מרוץ ה-MVP של אמביד מעניינת. מצד אחד, הוא יהיה בקבוצה טובה יותר ושיתוף הפעולה שלו עם ג'יימס הארדן יכול להיות מסוכן במיוחד בפיק-נ'-רול. מצד שני, המספרים שלו ירדו ברגע שהוא מקבל שחקן כמו הארדן לצידו, גם מבחינת הנקודות וגם מבחינת ריבאונדים.
לא בטוח שזה דבר רע. המרוץ ל-MVP פתוח לחלוטין ויכול להיות שכן תהיה ירידה, אבל משחקים בשביל האליפות. אולי הסיכוי של מועמדים כמו ניקולה יוקיץ' או יאניס אנטטוקומפו עלה, אבל כעת אמביד יכול לשחק פחות דקות ולהגיע רענן לפלייאוף. אם פילדלפיה תרוויח את אמביד בריא לחלוטין בפלייאוף, משהו שלא היה להם בשנה האחרונה, אז הסיכוי לאליפות חי וקיים. ההתאמה הזאת, ואיבוד הריווח שמעניק סת' קרי (40.4% מהשלוש) בשביל הארדן (33.2%), יכולה להשפיע לרעה בטווח הקצר.
מרוויחה: בוסטון סלטיקס
הסלטיקס עשו את הדבר הנכון כשהשיגו את דריק וויט. הם אמנם ויתרו על רומאו לנגפורד ובחירת סיבוב ראשון, אבל רוב בחירות סיבוב הראשון שלהם בשנים האחרונות (לנגפורד, ארון נייסמית', פייטון פריצ'ארד) ממעטים לקבל דקות וצריכים להיות טובים עכשיו.
דריק וויט, ובכן, טוב עכשיו. אמנם אין לו קליעה מהשלוש, אבל ניהול משחק נהדר ובעיקר הגנה נפלאה הופכות אותו לשחקן מעולה ומישהו שיכול להכניס חיים בהתקפה לצד ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום. השילוב שלו ישאיר את בוסטון כאחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה ונותן להם עוד שחקן שיכול להחליף בהגנה. ב-2022 יש לסלטיקס את הדירוג ההגנתי הטוב בליגה. יחד עם וויט, הם יכולים לעצור כל קבוצה בפלייאוף. במקביל, הם התחזקו בצבע כשהשיגו את דניאל ת'ייס (שהיה חלק מהקבוצה במשך שנים) תמורת שרודר.
מפסיד: לברון ג'יימס
"אני רק רוצה לשתות יין וללכת לישון" זאת תגובה לגיטימית של שחקן מותש אחרי רצף הפסדים, לא של הנהלה בדדליין הטריידים. עלו אפשרויות ריאליות יותר ופחות לטרייד על ראסל ווסטברוק, שלא קרו, או חיזוק אחר לקבוצה. אך כעת אפשר לומר - המצב של הלייקרס לא טוב.
הם אולי יכולים להשיג שחקנים בביי-אאוט (טריסטן תומפסון, למשל, מועמד מעניין), אבל לא בטוח שזה יספיק. קנדריק נאן רחוק מחזרה, עדיין אין מוביל כדור אמין וכשכולם מתקדמים, אתה הולך אחורה אם אתה עומד במקום. הסיכוי לשינוי כלשהו נעלם בהתחשב בכך שלא היה טרייד, ואחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה מאבד עוד שנה טובה מאוד.
מרוויחה: דטרויט פיסטונס
הפיסטונס לא ויתרו על משהו משמעותי בשביל מרווין באגלי (טריי ליילס וג'וש ג'קסון), אבל קיבלו הזדמנות לראות שחקן מבטיח מקרוב. יכול להיות שהתחלה חדשה תעשה טוב למרווין באגלי. סקרמנטו מעולם לא הייתה שילוב טוב עבורו: הוא מיעט לזרוק בהתקפה ואמנם הגיע למספרים, אך התפקיד ירד בהדרגה וסביבה מרעננת עשויה לעזור.
בדטרויט, באגלי עוד ימצא את עצמו בחמישייה ובתפקיד מרכזי יותר בהתקפה ליד רכז כמו קייד קנינגהאם. הוא שחקן חופשי מוגבל בקיץ, כך שהפיסטונס יוכלו להשוות כל הצעה עליו, כשהוא רק בן 22. יש כאן הרבה כישרון שדטרויט קיבלה הזדמנות לראות מקרוב בלי לשלם מחיר משמעותי. אם זה לא יעבוד? הוויתור על ליילס וג'קסון לא יורגש. אם כן, ייתכן שדטרויט קיבלה שחקן חמישייה לעשור הקרוב.
מפסידה: שרלוט הורנטס
ההורנטס היו צריכים סנטר הגנתי טוב, שיהיה מעין "עוגן" להגנה החלשה שלהם. במקום זאת, הם השיגו את מונטרז הארל, שחקן התקפה טוב אבל לא אחד שיתן להם את מה שחסר בהגנה. השילוב של הארל ובול יכול להיות טוב, והנוכחות שלו, תחת ההנחה שיעלה מהספסל ומייסון פלאמלי ימשיך לפתוח, תסייע לספסל. אבל הם היו יכולים לעשות יותר, בכל הקשור להגנה.
גבוה בסגנון של מיילס טרנר או אפילו ריצ'ון הולמס, בעל נוכחות משמעותית יותר בחלק ההגנתי, יכול היה לסייע. המזרח צמוד והם יהפכו עכשיו לקבוצת ליג-פאס מדהימה, ולא רק בזכות השדרן הנהדר שלהם, אבל לא לאחת שאפשר לדמיין עוצרת את אטלנטה, בוסטון, טורונטו או ברוקלין במשחקים של להיות או לחדול בפליי-אין. חבל.
