התרחיש האופטימי הוא שווינס קרטר עוד יעלה לשלשה או אפילו הטבעה. שמה שראינו ממנו בהארכה במשחק ביתי מול הניקס לא יהיה הרגע האחרון שלו ב-NBA. לפי התרחיש הזה, הליגה תידחה בכמה שבועות ואז תחזור עם משחקי עונה רגילה ופלייאוף שישוחקו לתוך יולי ומי יודע, אם מקשיבים למרק קיובאן, אולי גם לתוך אוגוסט. אבל הספורט האמריקאי עצר לפנות בוקר בצורה חסרת תקדים.
מדיונים שנעו בין הזזת משחקים לערים בהן המגפה לא התפשטה למשחקים בלי קהל, ברגע אחד, בו התברר שרודי גובר חולה, אדם סילבר היה חייב לעצור. כי המתמטיקה הפשוטה שאומרת שיוטה ג'אז שיחקה מול 3-4 קבוצות בשבוע וקצת האחרונים, עם איקס שופטים, אנשי מזכירות, מאמנים ושחקנים יריבים - הייתה יותר מדי.
מה חושב לעצמו או. ג'יי. אנונובי מטורנטו שנכנס לקרב דחיפות עם גובר והורחק יחד איתו רק ביום שני השבוע? מה חושבים אנשי האולם שהיו צריכים לסדר ולנקות את חדר מסיבת העיתונאים אחרי הבדיחה הגרועה כל כך של גובר שטרח לגעת בכל מיקרופון אפשרי כדי להראות שהוא לא חולה? ועוד דווקא הוא, הצרפתי, שבטח שמע מחברים ומשפחה מה קורה בבית ועוד יותר באיטליה השכנה. את סקרמנטו מול ניו אורלינס נאלצו לדחות ברגע שקלטו שאחד השופטים המיועדים שפט את הג'אז השבוע.
המקרה הכי טרי, בו התגלה שגם דונובן מיטשל חולה אולי כתוצאה מחוסר האחריות של גובר שהמשיך את הבדיחה לתוך חדר ההלבשה של הקבוצה בו נגע בשחקנים ובתיקים שלהם - ממחיש במאה אחוז שעצירה היא ההחלטה היחידה האפשרית וגם עד כמה אסור לצחוק על הנושא הזה יותר. ואף אחד לא חסין - גם לא כוכבי NBA.
אבל זה התרחיש האופטימי. בזה הפסימי, ארה"ב תתמודד עם מגפה בגודל שבין איטליה, דרום קוריאה וסין ואז אין לדעת מתי יחזרו לשחק ומתי זה באמת יעניין מישהו במצב של הישרדות ומניעת מפולת בריאותית וכלכלית של מי שהיא עדיין האימפריה מספר 1 בעולם. אין ספק שעצירה של הליגה המרכזית בימים אלו תעשה הרבה למודעות לקורונה הכל כך חסרה שם. כשבשעות או הימים הקרובים גם נשמע - אפשר להניח - על ביטול טורניר המארץ' מדנס של המכללות, דחיית פתיחת עונת הבייסבול והשעיית ליגת ההוקי אחרי שכבר יצאה ההודעה על השעיית ליגת ה-MLS, המסר כבר יהיה חד משמעי.
מבחינות מסוימות, הספורט האמריקאי המקצועני בנוי יותר טוב להתמודד עם אירוע כזה. אין ליגות שתלויות זו בזו כמו שיש באירופה עם השילוב בין המקומי והבינלאומי, עם יורדות ועולות או קבוצות שזוכות בכרטיס למפעל כזה או אחר. בארה"ב יכולים עקרונית לדחות ולהתעכב ועדיין לחזור לשחק. אז נבחרת ארה"ב לאולימפיאדה - אם היא תתקיים כרגיל כמובן, מה שנראה סביר פחות מיום ליום - תהיה פחות טובה משמעותית ותורכב אולי משחקני ג'י ליג, כוכבים באירופה ושחקני NBA מקבוצות שלא יעלו לפלייאוף.
זה לא נעים, אבל לא פוגע במרקם שמרכיב את הליגות המקצועניות שם - החוזה הקיבוצי, השותפות בין בעלי הקבוצות לשחקנים בניהול הליגה. לא סתם ב-NBA ההפסדים יהיו גם של השחקנים. הבעלים יפסידו יותר כסף בזמן שאין הכנסות מקהל, ספונסרים ובעלי זכויות השידור כי בינתיים יצטרכו לשלם סכומים מסוימים לאולמות (חלק מהם גם בעלים של האולמות) וכמובן לא מעט משכורות לעובדים הקבועים, אבל השחקנים יפסידו 1/92 מהשכר השנתי שלהם על כל משחק שלא יתקיים, (סכום שיראו בהמשך אם זו תהיה רק דחיה ולא ביטול). פתאום עורכי דין נודניקים שתמיד מתעקשים לשים סעיפים כאילו לא הגיוניים כמו "אם בגלל כח עליון, מלחמה או מגפה לא יתקיימו משחקים, לא תקבל חלק מהשכר שלך" - נראים גאונים.
הספורט האמריקאי לא נוהג לדחות משחקים שלא בגלל השבתה או שביתה. הם שיחקו פוטבול מיד אחרי 9/11 ושיחקו ב-NBA בערב בו נודע על מותו הטרגי של קובי בראיינט (חוץ מדחיית הדרבי של לוס אנג'לס יומיים מאוחר יותר). עכשיו נותר לראות האם שאר הליגות יישברו או שהכסף ידבר. צ'ארלס בארקלי עלה לשידור והתייחס לטורניר המכללות הקרוב. "אני בטח לא צריך לומר את זה בתור אחד שאמור לפרשן את המשחקים מטעם TBS, אבל אסור להם לקיים את הטורניר", אמר לתכנית הבוקר של ESPN, "שחקנים נושמים אחד על השני, מזיעים, נוגעים - זה פשוט לא הגיוני. טסים מעיר לעיר בתוך המדינה. מצד שני יש צ'ק של מיליארד דולר". וזה כמעט תמיד הסיפור המכריע - הכסף - עד שיש סכנה בריאותית ממשית. בליגת ההוקי כבר הודיעו כמה קבוצות שישחקו בלי קהל אבל איך יכול הקומישינר להמשיך עם סיכון ששחקן יחלה אחרי שזה כבר קרה ב-NBA?
בכל מקרה ברור שזו תהיה עונה עם כוכבית. גם אם יחזרו בעוד מספר שבועות, זה יהיה כמו לחזור מפגרה כשלא ברור מי מהקבוצות תוכל לשמור על רצף אימונים ומי לא. יוטה, אוקלהומה סיטי והקבוצות ששיחקו מול יוטה למשל אמורות להיות בבידוד של 14 יום. זה אומר שאין אימונים קבוצתיים. שאר הקבוצות ינסו לשמור על מערך אימונים כלשהו אבל ימתינו גם להוראות מהליגה - כנראה כבר היום. במשרדים עובדים בקדחתנות על הכנת תרחיש א', ב', ג' וכנראה גם ד'. תוכנת לוח המשחקים המפורסמת שלהם תאותגר כאן בגדול עם מקרים שלא חלמו עליהם. עונה טרגית עם לכתם בטרם עת של דייויד סטרן וקובי בראיינט הופכת למקוללת עם אפשרות לסיום מוקדם עצוב. כאילו קובי יושב שם למעלה ואומר לעצמו: 'רגע, אחרי כל המחמאות שקיבלתי אנשים שכחו שהייתי גם לא מעט אנוכי. אז גם זה ממבה מנטליטי: בלעדיי כפרשן, אבא או מאמן - אף אחד לא ישחק'.
