"אני חושב שאני לא אמור להגיד את זה, אבל בעיקרון, אנחנו די אובססיבים לגבי שאלה אחת - 'איך ננצח את הווריירס?'. זה הדבר היחיד שאנחנו חושבים עליו. ברור שהספרס מסוכנים. הם העיפו אותנו שנה שעברה, הם שומרים עלינו טוב מכל קבוצה אחרת והם תמיד צעד לפני כל המועדונים האחרים. אבל חישבנו את זה ואם אנחנו רוצים לזכות באליפות, יש 90 אחוז סיכוי שנצטרך לנצח את הווריירס בשלב מסוים, אז אנחנו ממש מרוכזים בזה. חלק גדול ממה שאנחנו עושים פה לאורך העונה קשור לזה".
דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של יוסטון, אחד האנשים הכי מעניינים בליגה ואחד המהפכנים הכי חשובים בתולדות ה-NBA, אף פעם לא מהסס לומר את אשר על לבו וכך היה גם כאשר עלה לפני כשבועיים לתכנית רדיו ב-ESPN. מה קרה מאז אותם דברים שמורי "לא חשב שהוא אמור להגיד"? הרוקטס, אחרי 14 ניצחונות רצופים ופתיחת העונה הטובה ביותר שלהם מאז ימי האליפויות של אמצע שנות ה-90', צללו לרצף של חמישה הפסדים, כולל איבוד יתרון של 26 נקודות בבוסטון (אותו עצרו בקושי עם ניצחון בשתי הארכות על הלייקרס), איבדו לשבועיים לפחות את ה-MVP של החצי הראשון של העונה, ג'יימס הארדן ולקינוח, נכנעו בבית בליל חמישי מול גולדן סטייט. איך אומרים "פה גדול" בטקסאנית?
כעת, אחרי כעשרה שבועות מלאים בתהפוכות שעברו על יוסטון מתחילת העונה, במהלכם הרוקטס הראו את שני הצדדים שלהם, זה שהוביל את הליגה עד לא מזמן במדד האפקטיביות ההתקפית (והיה במקום השישי בספיגת נקודות פר-100-פוזשנים) ומנגד, זה שהתפרק במהרה כמו שקרה לקבוצה בסוף הפלייאוף האחרון נגד סן אנטוניו, רבים סביב ה-NBA תוהים מי היא יוסטון האמיתית ובעיקר, עד כמה גדול הסיכוי שלה להשאיר הפעם מאחור את הווריירס ולשנות את מאזן הכוחות במערב.
ככה זה נראה כשזה עובד מושלם>>>
The #Rockets turn defense into offense to grab the lead!
— NBA (@NBA) November 26, 2017
Watch the second half on @NBATV. pic.twitter.com/uLOnuTFY6P
לפני בערך עשור הבין מורי, שהגיע ל-NBA די בטעות אחרי שלמד באוניברסיטת MIT היוקרתית, שאם אין לו מספיק כישרון בקבוצה, הוא צריך לנסות לתת למספרים לנצח. את הניסוי שלו הוא החל בקבוצת הפיתוח של הרוקטס, שקיבלה בזמנו הוראה לזרוק כ-50 שלשות במשחק, נתון שהיה נראה אז הזוי לחלוטין.
היום לעומת זאת, הוא כבר לא נראה הזוי בכלל והרוקטס משליכים לא פחות מ-43.2 שלשות בממוצע למשחק, הרבה יותר מכל קבוצה אחרת בליגה אומנם, אבל בכל רחבי ה-NBA אפשר לראות איך המגמה הזו צוברת תאוצה מסחררת. אלא שגם זה לא מסביר מספיק טוב את האופן בו אותה "אובססיה" של מורי לגבי הווריירס באה לידי ביטוי.
גולדן סטייט קולעת העונה 115.6 נקודות למשחק, רק 0.4 יותר מהשנייה בליגה, יוסטון. ההבדל, כרגע לפחות, הוא שהווריירס צולפים ב-39.2 אחוז לשלוש ויוסטון רק במקום ה-14 בליגה, עם 36.6. הפער הזה נובע גם מהבדלי כישרון (הארדן אחד, ואפילו כריס פול שהגיע בקיץ, עדיין לא מספיקים מול החבורה המפלצתית של האלופה) וגם מכמה נפילות של יוסטון, כמו ריאן אנדרסון שלא קולע מספיק שלשות או אריק גורדון, שמחזיק באחוזים מתחת לממוצע. לכן צורף לאחרונה ג'רלד גרין, שבחמשת משחקיו הראשונים בקבוצה עומד על נתון מופרע של 56.8 אחוז מחוץ לקשת. גם אם זה יתאזן מעט בהמשך, זה מה שמורי מחפש כדי לעבור את הרוקטס. שחקנים שיכולים לייצר עבורו בסדרה אחת מול הווריירס שני משחקים של בערך 20 שלשות קבוצתיות באחוזים גבוהים, בתקווה שהארדן ופול יוכלו לגרד כל אחד עוד ניצחון בזכות הכישרון. נכון להיום לפחות, יוסטון בדרך לממוצע השלשות למשחק הגבוה בתולדות ה-NBA, קצת יותר מהשיא שהיא עצמה קבעה בעונה שעברה.
כריס פול השתלב היטב בשיטה>>>
5th assist. Favorite play of the game. Nene on the high post facilitating the offense. Anderson fakes the DHO with CP3, slips and is open. Nene doesn't notice, but transitions into a DHO with CP3. Nene dives, sets a flare screen, Anderson open for 3 in the corner. #Rockets pic.twitter.com/ekUa0oJj8a
— Alykhan Bijani (@Rockets_Insider) November 20, 2017
כשיוסטון לא מעיפה שלשות בכמויות מסחריות, היא מנסה לצמצם עד כמה שניתן את ההחלטות הרעות בהתקפה, את הפוזשנים שסטטיסטית לא יוצא מהם מספיק. זה מציב אותה במקום השני בליגה גם באחוזי האפקטיביות של הניסיונות מהשדה (לשתיים ושלוש ביחד) ובמקום השני באחוזי ה"טרו שוטינג", שבוחן אפקטיביות בכל סוגי הזריקות גם יחד. במקום הראשון בשתי הקטגוריות הללו, ניחשתם נכון, נמצאת גולדן סטייט, עדיין מקדימה את יוסטון בסנטימטרים. ברייטינג התקפי לעומת זאת, הרוקטס ראשונים עם 113.0 וגולדן סטייט שנייה עם 112.8, כך שאולי משהו בכל זאת מתחיל להסתדר לכיוונם של הטקסאנים.
האובססיה שמורי דיבר עליה, הניסיון לנצח את הווריירס דרך המספרים והסטטיסטיקה, בא לידי ביטוי עוד יותר בבחינת הזריקות לשתיים דווקא, זריקות מהן יוסטון משתדלת להימנע עד כמה שניתן. הרוקטס זורקים לשתיים רק 46.4 אחוז מזריקות השדה שלהם, בעוד 53.6 אחוז מהזריקות מגיעות מחוץ לקשת. הם הקבוצה היחידה בליגה שזורקת יותר מחוץ לקשת מאשר בתוכה (ברוקלין שנייה עם 58.7 אחוז מהזריקות לשתיים, לשם השוואה). מה שעובד טוב כל כך לרוקטס העונה, זו בחירת הזריקות החכמה, שמציבה אותם עם 63.4 אחוז לשתיים. במקום השני? גולדן סטייט, עם 61.3.
ה"ליי דם אור טריי דם", שיטת הלייאפים והשלשות של דריל מורי, באה העונה לידי ביטוי באופן קיצוני מתמיד ביוסטון. מתוך 37 הזריקות לשתיים שהקבוצה לוקחת בממוצע למשחק (ומתוך כ-80 זריקות מהשדה בסך הכול בממוצע למשחק), הרוקטס זורקים רק 13 פעמים בממוצע זריקות לשתיים, שלא מגיעות מתוך ה"אזור המוגבל" (חצי העיגול שמתחת לסל). מדובר, כמובן, בנתון הנמוך בליגה בפער ניכר גם כאן והוא עוד חלק מהניסיון להפוך את המשחק לנוסחה ולצמצם עד כמה שניתן כל טעות אפשרית. אחרת הווריירס מענישים, ומהר.
בפלייאוף שעבר, למי ששכח, הספרס הכריחו את הרוקטס לקחת זריקות מחצי מרחק ויוסטון איבדה את עצמה במהרה, כך שגם לזה מייק ד'אנטוני יצטרך למצוא פתרונות: "לא אכפת לי מה ההגנות יעשו עכשיו, עם הארדן וכריס, אף אחד לא מסוגל לשמור עלינו", הצהיר מייק ד'אנטוני בביטחון, "אולי אני מגזים, אבל ככה אני רוצה שהשחקנים שלי ירגישו. אולי נפשל ואולי נחטיא, אבל זה לא יקרה בגלל היריבה. רק אנחנו תלויים בעצמנו".
צפו בניצחון בשתי הארכות על הלייקרס>>>
זאק לואו, כתב הכדורסל הטוב בעולם כנראה, צלל לתוך יוסטון לפני כשבועיים, בימים בהם היא עוד הייתה על הגל: "יוסטון, עם ההתקפה ההיסטורית שלה, היא האיום האמיתי הראשון שלא נקרא לברון ג'יימס על ההגמוניה של הווריירס", כתב לואו, "והיא רק בתחילת שלב הניסויים שלה עם כל מיני חמישיות שונות ומשונות, של סמול בול או של היפר-מהירות בקצב המשחק, עם הארדן, פול ואריק גורדון ביחד. כריס פול מרוצה שהכדור יצא מהיד שלו ולא כל התקפה תלויה בו, בניגוד לימי הקליפרס וגם ג'יימס הארדן שמח לשחק מעט בלי שהכל תלוי בו".
וכאן חוזר הדיון לנושא הכישרון, שהארדן ופול אמורים להביא לשולחן במפגש ראש בראש עם הווריירס. הניצנים לכך נראו כבר בערב פתיחת העונה, כאשר פול, לפני שנפצע ובעיקר הארדן, הובילו קאמבק אדיר מפיגור דו ספרתי בתחילת הרבע הרביעי לניצחון חוץ דרמטי באורקל ארינה, בדיוק כמו שמורי חולם שיקרה בפלייאוף.
יוסטון רדפה אחרי פול עוד ב-2013 וכבר הכינה לו בובה מיוחדת לכבוד הצגתו בקבוצה, אך ברגע האחרון הוא האריך חוזה בקליפרס. פול שמר על הבובה ובקיץ, סופסוף הצטרף לרוקטס. הדרך בה סיים הארדן את הפלייאוף האחרון, עם 2 מ-11 מהשדה והתפרקות מביכה מול סן אנטוניו, הבהירה ליוסטון שהמרדף של האיש והזקן אחרי ה-MVP (סיים שני בשנתיים האחרונות) הוא נחמד ברמה האישית, אך עלול לעלות ביוקר. לכן, כעת, הארדן יזכה לכמה מנוחה שיצטרך ויחמיץ גם את המשחק הבא נגד גולדן סטייט בעוד כשבועיים, בשעה שפול יהיה זה שיתבקש לסחוב את הספינה עד אז.
"יש לנו חלון של חמש שנים עם פול והארדן להערכתי", אמר ד'אנטוני לאחרונה. "יש לנו הזדמנות להפוך למשהו מיוחד", הוסיף פול. יוסטון תהיה בפלייאוף גם השנה - זו לא ממש הצהרה פרועה. בשל כך, היא יכולה להרשות לעצמה גם לעשות ניסויים לאורך העונה וגם לאפשר לכוכבים שלה להירגע ולהגיע מוכנים לקרב האמיתי, נגד האובססיה שלהם.
