אירוע האולסטאר ייפתח כמו תמיד במשחק שיכלול מפגש בין שחקני השנה הראשונה לשחקני השנה השנייה. במשך שנים הקבוצות חולקו לפי הרוקיז והסופמורס, אלא שבשנים האחרונות החלוקה שינתה כמה גירסאות ולאחר כמה שנים בהן הייתה שואו של כוכבי עבר (שאקיל אוניל נגד צ'ארלס בארקלי, כריס וובר נגד גרנט היל) בשלוש השנים האחרונות השחקנים מחולקים לפי ארץ מוצאם וכמו שהאמריקאים הכי אוהבים – אנחנו נגד העולם.
9 שחקני שנה ראשונה (3 בנבחרת ארה"ב, 6 בנבחרת העולם) ישתתפו במשחק שיתקיים בלילה בין שישי לשבת. חשוב לציין שג'ואל אמביד הפצוע נבחר למשחק ולא ייקח חלק ממנו בנבחרת העולם וכך גם עמנואל מודיאיי (שחקן שנה שנייה). מי שיחליף אותם יהיו שני הרוקיז הספרדים, ווילי הרננגומז ואלכס אברינס. מאחר ושני שליש עונה כבר מאחורינו, זה זמן טוב לדירוג העוצמה של עשרת הצעירים שנבחרו למשחק (כולל אמביד), ולראות איך עברה עליהם השנה הראשונה בליגה הטובה בעולם:
מקום עשירי: אלכס אברינס (גארד/פורוורד, אוקלהומה סיטי, נבחרת העולם) - 5.4 נק', 1.1 ריב', 14 דק' - הסווינגמן הספרדי הגיע לארה"ב לאחר תקופה טובה בברצלונה ונדמה שהחל להפנים את מקומו בליגה הטובה בעולם כקלע שעולה מהספסל. נתון בולט במיוחד אצלו הוא אחוזי השלוש בהפסדים וניצחונות ואפשר לקשר את זה לשטף המשחק של הת'אנדר. במשחקים בהם אוקלהומה ניצחה העונה הוא קלע 1.5 שלשות ב-47.4 אחוזים מצוינים ובהפסדים הוא צנח ל-0.8 צליפות ב-25.8 אחוזים בלבד.
מקום תשיעי: דומאנטס סאבוניס (פורוורד, אוקלהומה סיטי, נבחרת העולם) – 6.1 נק', 3.7 ריב' – עונה סבירה עוברת על הבן של ארווידאס סאבוניס הגדול. הליטאי של הת'אנדר עדיין לא מספיק יציב ודווקא בתקופה האחרונה חלה ירידה חדה ביכולת של הפורוורד, שבחודש פברואר קולע רק 4.1 נקודות ב-25 אחוזים מהשדה.
מקום שמיני: מרקיז כריס (פורוורד, פיניקס, נבחרת ארה"ב) - 7.5 נק', 3.4 ריב', 30.1% לשלוש – בדראפט האחרון הסאנס בחרו שני שחקנים בעלי אופי דומה בעשירייה הראשונה. בעוד דראגן בנדר נפצע וכבר הספיק לסיים את העונה, כריס מספק עונה סבירה סך הכל אבל בהחלט טעון שיפור. מספרי הריבאונד שלו נמוכים לשחקן בעמדה שלו ואחוזי הקליעה בהחלט טעוני שיפור לשחקן שזורק יותר משתי שלשות במשחק.
מקום שביעי: ווילי הרננגומז (סנטר, ניו יורק, נבחרת העולם) – 6.6 נק', 5.9 ריב' (2 בהתקפה), 15.7 דק' - הסנטר הספרדי של הניקס משתפר ככל שהעונה מתקדמת, ובשישה משחקים בפברואר הוא שיחק כבר 23.8 דקות למשחק בהן קלע 11.5 נקודות והוריד 6 ריבאונדים. הרננגומז מתפתח להיות אחד הריבואנדרים הטובים בליגה, ובשקלול ל-48 דקות הוא מדורג גבוהה יותר ממומחים ותיקים בתחום כמו קווין לאב, טריסטן תומפסון ואנתוני דייויס.
מקום שישי: ברנדון אינגראם (פורוורד, ל.א לייקרס, נבחרת ארה"ב) – 8.1 נק', 4.1 ריב' , 27.6 דק' – אולי האכזבה הכי גדולה עד כה מדראפט 2016. שחקן דיוק לשעבר נבחר במקום השני והגיע ללוס אנג'לס בציפייה להיות קווין דוראנט הבא, אבל הרוקי שמקבל הכי הרבה דקות בליגה מחזיר בינתיים באחוזים נמוכים מכל הטווחים (36.7 מהשדה, 30 לשלוש, 65.8 מקו העונשין) ולא ממש מהווה נקודת אור בעונה הרעה של הלייקרס.
מקום חמישי: באדי הילד (גארד, ניו אורלינס, נבחרת העולם) – 8.6 נק', 2.9 ריב', 36.8 אחוזים לשלוש - יליד איי בהאמה הגיע לליגה של הגדולים אחרי 4 שנים טובות מאוד באוניברסיטת אוקלהומה והיה אמור למלא את תפקיד השוטינג גארד המוביל של הפליקנס בצורה מיידית. אחרי פתיחת עונה צולעת, הגארד שיפר את אחוזי הקליעה שלו לשלוש ואת מספרי השלשות בחודשים דצמבר וינואר והחל לספק את מה שניו אורלינס הכי צריכה ממנו – קליעה יציבה.
מקום רביעי: ג'אמל מארי (גארד, דנבר, נבחרת העולם) – 8.8 נק', 2.5 ריב', 32.4 אחוזים לשלוש – עוד אחד מהכישרונות הקנדים העולים העביר עונה אחת נהדרת באוניברסיטת קנטאקי (20 נק', 40 אחוזים לשלוש), בה בעיקר סיפק נקודות בצורה יעילה. השחקן שיחגוג בסוף החודש יום הולדת 20 מראה כמה פוטנציאל טמון בו אבל גם הרבה חוסר יציבות. אחרי פתיחת עונה חזקה, הגיעה ירידה חדה ביכולת, אבל בתקופה האחרונה הוא חזר להראות טוב וניצל יפה את מכת הפציעות שעוברת על הנאגטס.
מקום שלישי: דריו סאריץ' (פורוורד, פילדלפיה, נבחרת העולם) – 10.7 נק', 5.8 ריב', 1.8 אס' – הגעתו של הקרואטי לאמריקה היא בהחלט אחת מהסיבות לשיפור הגדול של הסיקסרס העונה. סאריץ' הוא הפאוור פורוורד שכל ג'נרל מנג'ר רוצה – ארוך, מוריד כדור לרצפה, קולע מבחוץ וגם ריבאונדר לא רע. אין ספק שהעובדה שכבר שיחק כדורסל מקצועני שנתיים ביורוליג במדי אנדולו אפס (נבחר בדראפט 2014) שפשפה את הפורוורד , שגם הצבתו במקום השני בדירוג הייתה מתקבלת על הדעת.
מקום שני: מלקולם ברוגדון (גארד, מילווקי, נבחרת ארה"ב) – 9.4 נק', 4.7 אס', 2.7 ריב' – הבחירה ה-36 בדראפט האחרון הוא ההפתעה הגדולה והנעימה ביותר במחזור הנוכחי. ברוגדון נכנס לליגה בגיל מאוחר יחסית (חגג לפני חודשים יום הולדת 24) אבל הביא עמו מאוניברסיטת וירג'יניה המון חוכמה, קשיחות וקליעה נהדרת מכל הטווחים (שלשה אחת למשחק ב-41 אחוזים, 85 אחוזים מהעונשין). מילווקי קצת בירידה בתקופה האחרונה לאחר פתיחת העונה הטובה, אבל גם זה לא פגע ביכולת הנהדרת של הרוקי שלה.
מקום ראשון: ג'ואל אמביד – (סנטר, פילדלפיה, נבחרת העולם) – 20.2 נק', 7.8 ריב', 2.5 חסימות, 25 דק' – ה-קונצנזוס של הדירוג ומי שכמעט בוודאות יזכה בתואר רוקי העונה. אמביד התחיל את הקריירה באיחור של שנתיים בגלל פציעות אבל היכולת הפנטסטית שלו העונה הוכיחה שהיה שווה לחכות.
הבחור הגדול של פילי פשוט נמצא בכל מקום ובנוסף ליכולות הסנטר הקלאסי האיכותיות שלו, הוא מראה גם יכולת ניידות מצוינת במגרש הפתוח, ויד נהדרת לשחקן בגודל שלו מחוץ לקשת עם 1.2 שלשות במשחק ב-36.7 אחוזים יעילים ביותר. אם הקמרוני היה נבחר למשחק הגדול אף אחד לא היה מרים גבה, אבל כנראה שגם לא נראה אותו בליל שישי מכיוון שהוא סוחב פציעה במניסקוס שמונעת ממנו לשחק כבר יותר משבועיים.
ראויים לציון:
יוגי פרל (דאלאס) – אולי הפתעת העונה. הגארד של המאבריקס הוא הרוקי בכושר הנוכחי הטוב בליגה, כשהוא קולע 15.2 נק' כולל 2.3 שלשות ב-46.7 אחוזים מאז שהצטרף למאבס (פתח את העונה בברוקלין לאחר שלא נבחר בדראפט), אך הוא לא ייקח חלק בסגל של האמריקאים.
ג'יילן בראון (בוסטון) – הבחירה השלישית בדראפט האחרונה גם התחיל את העונה בצורה צולעת, אבל הוא חלק משמעותי בריצה המצוינת של בוסטון בתקופה האחרונה.
