לכאורה, ה-108:123 של קליבלנד על אורלנדו לפנות בוקר (בין ראשון לשני), היה עוד ניצחון שמצטרף ל-23 הניצחונות שלפניו מתוך 29 משחקים. אבל אם יש רגע אחד שדייויד בלאט יזכור מהביקור ב"אמוויי סנטר" של המג'יק, הוא הרגע בו עיקם את הברך ברבע השלישי. הלב של המאמן בטח ירד לתחתונים, אך הכוכב הצליח לחזור למשחק ולסיים עם 21 נקודות ו-13 אסיסטים.
עם זאת, לא ברור מה הסטאטוס של לברון לביקור השני שלו במיאמי מאז חזר הביתה בקיץ. קליבלנד תפגוש את ההיט הלילה (2:00), ובשלב זה נראה שקינג ג'יימס בספק. לברון תיאר את רגע הפציעה: "זה היה רגע מפחיד עבורי, כמובן. לא הצלחתי להוציא את הרגל מתחתיי, אבל הצלחתי לשחק אחרי זה. נראה איך אני מרגיש מחר ונמשיך משם. אני לא יודע אם לא הייתה לי נפילה כזו אי פעם, אבל בטח שזה לא קרה לי הרבה זמן".
"העובדה שהצלחתי לסיים את המשחק, אחרי הנפילה שהייתה לי ואיך שהתמודדתי עם הנפילה הזו, זה הכל בזכות האימונים והגישה שלי מחוץ למגרש", הסביר קינג ג'יימס, "אני שמח שהצלחתי להישאר על המגרש לצד חבריי".
על כל פנים, הכוכב האמיתי של הקבאלירס בשני המשחקים האחרונים הוא . אחרי ההופעה ההיסטורית בסן אנטוניו עם 57 נקודות, רכז קליבלנד סיפק עוד ערב מרשים של 33 נקודות באחוזים נפלאים, ובלאט היה מבסוט.
"מישהו שאל אותי 'מה אתה עושה להדרן אחרי משחק של 57 נק'?', ולא הייתה לי תשובה טובה", שיתף המאמן הישראלי, "אבל 12 מ-15 מהשדה, 33 נק' ב-34 דקות - זו חתיכת הופעת הדרן. והוא שיחק נכון, שזה הדבר הכי חשוב. זה פחות עניין של קליעה כמו זה שהוא יוזם, מרוכז ואגרסיבי בהתקפה, וגם לא מרפה בהגנה. מה שהוא עשה היה די ראוי להערצה".
"אחד הצעדים הגדולים שקיירי עשה השנה, לדעתי, נעוץ בעובדה שהוא ממש העלה את רמת העקביות שלו, בשני צידי המגרש. זה הדבר הכי נהדר לגבי העונה שהוא נותן", הוסיף בלאט.
ארווינג עצמו ניסה להסביר איך זה מרגיש להיות בכושר קליעה שכזה: "אתה פשוט מנסה להיצמד לתכנית המשחק ולא להטריף את עצמך יותר מדי. אתה לא רוצה להלחיץ את עצמך. הכדורסל מרגיש קצת יותר טוב, יש תחושה אחרת לפני המשחק. לכולנו כשחקני NBA יש ביטחון, אבל יש תחושה מסויימת שלדעתי היא יותר פיזית מאשר מנטלית. מבחינתי, זה בגלל שאני מבין את המשחק, לומד בכל יום איפה הנקודות שלי על המגרש, איך להיות יותר יעיל בלי להשתמש ביותר מדי כדרורים והיכן החברים הולכים להיות פנויים".
