כולנו מכירים את הצורה שבה ספורטאים מתמודדים עם פציעות. תחילה מדובר בבדיקות אולטראסאונד, MRI ו-C.T לתוך הלילה בבית החולים הקרוב, אחר כך מגיעה הבשורה הקשה על משך ההיעדרות ולסיום תהליך השיקום המפרך והחזרה ההדרגתית לכושר, אימונים עם כדור ובסוף גם קאמבק זהיר למגרשים. 10 ימים, שלושה שבועות, חודש, חצי שנה, עונה שלמה. פרק הזמן משתנה בין הספורטאים בהתאם לפציעות, אך הוא עדיין סופי וידוע. אבל מה קורה עם הלא-ידוע? כיצד ספורטאי מתמודד לא עם פציעה חד פעמית, קלה או חמורה, אלא עם מחלה כרונית? ובכן, הכירו את דניאל דיאמנט.
דניאל דיאמנט, שחקנית מכבי אשדוד ונבחרת ישראל בכדורסל, שתשחק השבוע ביחד עם חברותיה במחזור הראשון של ליגת העל לנשים, נאלצת להתמודד מדי יום ביומו עם מחלה כרונית הנקראת "פברי". מדובר במחלה תורשתית נדירה שבה הגוף מתקשה לפרק חומר שומני-סוכרי בשם גלובוטריאוזילצרמיד, וזה נאגר ומצטבר בתאים שונים בגוף. בהיעדר טיפול מתאים, מחלת פברי מחמירה עם הזמן. התסמינים הראשונים מופיעים כבר בילדות ומאופיינים בכאבים עזים בגפיים, אי סבילות לחום וקור, חוסר הזעה. עם השנים, המחלה עלולה להוביל לנזקים בכליות, בלב ובמוח ואף מגדילה את הסיכויים לשבץ לב ושבץ מוחי.
למרות המחלה, דניאל לא מתכוונת לוותר על הכדורסל. בקיץ האחרון חתמה דיאמנט במדי האלופה מכבי אשדוד, כאשר בנוסף בשנתיים האחרונות היא חברה מכובדת בסגל של נבחרת ישראל בהדרכת אלי רבי ולאחר מכן אצל עדן ענבר. אשתקד הסנטרית (1.96 מטר) בת ה-23 שיחקה בקבוצת גיורי ההונגרית, שלקחה חלק בשלב הראשון במקבילה הנשית של היורוליג. דיאמנט תרמה 5.4 נקודות ו-3.6 ריבאונדים ב-23.3 דקות בממוצע למשחק. כעת היא תנסה לעזור לשחקניות של אלי רבי לזכות באליפות שניה ברציפות.
"אלי רבי מבין את המצב שלי"
"אני עדיין לומדת להכיר את אלי, למרות שהוא גם אימן אותי חודש אחד בנבחרת כשהתחלתי לשחק בקיץ 2013", סיפרה דניאל דיאמנט, "הגעתי לארץ לפני כמה שבועות, כך שאנחנו רק לומדים להכיר אחד את השניה. אני מחבבת אותו, הוא מקצוען, שגם מבין את המצב שלי".
ובכן, באיזה מצב מדובר? דניאל דיאמנט מקבלת טיפול תרופתי למחלת הפברי מחברת התרופות "ג'נזיים", כאשר היא מקבלת אנזים שנקרא פברזיים באופן מלאכותי ישירות לווריד. התרופה מסופקת לדניאל על ידי צוות אחיות, שמגיעות אליה הביתה בזמן שמתאים לה, על מנת שהטיפול יהיה נוח עד כמה שאפשר. אמנם מדובר במחלה כרונית קשה, אך הטיפול מאפשר לחיות חיים מלאים.
"אובחנתי כחולה במחלה בקיץ 2012 לאחר שהתברר כי לדוד שלי יש פברי", משתפת דיאמנט, "הוא היה מחובר לדיאליזה והכליות שלו לא תפקדו. בגלל שמדובר במחלה גנטית החליטו לבדוק את כל המשפחה. לאמא שלי, לאחותי ולי יש את הגנים של המחלה ולכן אנחנו צריכות לעבור את הטיפול אחת לשבועיים". דניאל גם התייחסה לחוויית הטיפול עצמה: "הטיפול הוא מאוד פשוט, כאשר המטלה העיקרית היא לתאם את הטיפולים, במיוחד עם לוח זמנים עמוס כמו שלי. כשאני בבית בארצות הברית, ההורים (רופא ואחות) מנהלים את הטיפולים בעצמם במרפאה שלהם. כששיחקתי בהונגריה, הלכתי לבית החולים בעיר כדי לקבל את הטיפול. בישראל יש לי נוהל מסודר שהאחיות מגיעות אליי הביתה ומחברות את העירוי. חברת ג'נזיים עוזרת לי ליצור את הקשר עם האחיות, מסייעים לי לקבל את התרופה כמו שצריך, כך שיש לי כאן הרבה מזל".
"מאז התיכון הרגשתי תשושה"
דניאל גם מספרת בגילוי לב על האופן שבו היא חיה עם המחלה: "מאז התיכון הרגשתי תשושה, גם אחרי שינה ארוכה וטובה. בינתיים, זה הסימפטום היחיד שבא אצלי לידי ביטוי. לאמי ואחותי יש עקצוצים באצבעות. בגלל שלא ידעתי שהעייפות היא חלק מהמחלה, היא הפכה לחלק ממני אחרי כל כך הרבה שנים. יש ימים שבהם אני מרגישה עייפה יותר מהאנשים לצידי, אבל זה לא ממוטט אותי. המחלה לא מונעת ממני להתקדם. עד כה לא היו לי בעיות עם הטיפולים, אם אשחק במדינה שבה אין גישה לתרופה, אז כנראה שיהיו לי בעיות".
דיאמנט, שלמדה ושיחקה כדורסל באוניברסיטת נורת'ווסטרן בארצות הברית, חתמה על חוזה באשדוד עד לתום העונה, כאשר בקיץ היא מתכננת לשחק בנבחרת הלאומית. "רציתי לשחק במקום בו אוכל להתפתח ולהביא את היכולות שלי לידי ביטוי", אמרה דיאמנט לגבי היעדים המקצועיים שלה העונה, "יש לנו גם שחקניות מה-WNBA, כך שאני מקווה שזה גם יעזור לי לפתח את המשחק שלי". בכלל, נראה שדניאל מסתגלת לחיים בישראל די בקלות. "יש לי חברות מדהימות בקבוצה. אני גרה עם שתיים מהן", היא משתפת, "אני הצעירה ביותר במועדון וזה נחמד כי יש הרבה אנשים טובים שמנסים ללמד אותי דברים. אנחנו גם מתגבשות כקבוצה. יצאנו לפני כמה ימים לפסטיבל בירה ויין והלכנו להופעה של אייל גולן".
