כשזה נוגע למסלול הקריירה של ספורטאים, המודל האמריקאי והמודל האירופי שונים מהותית זה מזה, ולכל מודל יש את היתרונות שלו. שיטת המועדונים האירופית משמשת במידת מה כבסיס לתרבות השבטית וללהט שמעורב ביריבויות בין קבוצות, ומנגד המסלול האמריקאי המקובל של תיכון-קולג'-קריירה מקצוענית, סוללת דרך ברורה שמאפשרת מסגרת אקדמית לספורטאים מגיל צעיר.
ברמת המאקרו, ישראל כמובן קרובה יותר למודל האירופי, וההחלטה לשלב לימודים תוך כדי הקריירה תלויה בהעדפתו האישית של הספורטאי וספורטאית. למרות תמונת המצב בשטח, ראוי לשאול - האם עבור ענפים מסוימים ניתן להעתיק את הגישה האמריקאית, ולשלב אותה במציאות הספורט הישראלית? את זה מנסה לעשות אס''א ירושלים, קבוצת כדורסל הנשים של האוניברסיטה העברית, שבשנה הקרובה תתחרה בליגת העל, תוך כדי שהיא מנסה להתוות חזון שמשלב לימודים יחד ספורט.
ירושלים כלל לא הייתה אמורה לשחק בליגה הראשונה, אך לאחר שהפועל כפ''ס ויתרה על העלייה בשל בעיות תקציב, האפשרות לשחק במקומה נפתחה עבור שאר המועדונים בליגה הלאומית. הקבוצה מהבירה החליטה לקפוץ על ההזדמנות, ולאחר שקיבלה אישור סופי לתמיכה פיננסית מצד העירייה כדי לעמוד ברף התקציבי, נקבע כי אס''א ירושלים תשוב לליגת העל.לאחר 6 שנות היעדרות.
"ישראליות עוברות ללמוד ולשחק במכללות בארה''ב, והן יכולות גם כאן"
מנכ''ל הקבוצה, קותי מרידן, הסביר שהעונה הקרובה מהווה סימן דרך משמעותי במימוש האג'דה שרוצים לבסס במועדון: "זה לא שהתחלנו לאחרונה, אס''א ירושלים זה מועדון ותיק, עם קבוצות בגילאי קטסל, נערות, וקבוצת בוגרות נוספת לצד הקבוצה המקצוענית. אנחנו רוצים לעודד שחקניות לשלב לימודים לצד הכדורסל, בדומה לשיטת המכללות בארה''ב, כך שבעתיד הגרעין של הקבוצה יהיה סטודנטיות של העברית".
מרידן הסביר שהרעיון רלוונטי לא רק לכדורסלניות המקומיות, ומתוכנן להיות מיושם גם עם שחקניות זרות: "האוניברסיטה עברית מציעה תוכנית לימודים לתואר ראשון ושני באנגלית, ככה שכדורסלניות קולג'ים יוכלו להגיע לכאן לשנת לימודים, וישתלבו בקבוצה. זה מודל שלא קיים בארץ, הרעיון של מעבר ללימודים בחו''ל כחלק מתוכנית לחילופי סטודנטים, יחד עם הגשמת המסלול הספורטיבי. היו לנו כבר זרות ששיחקו באס''א ירושלים בזמן הלימודים שלהם, והחל משנה הבאה זה יהיה כחלק מתוכנית מסודרת. יש המון כדורסלניות ישראליות שבחרו לעבור לארה''ב ולשחק במכללות ולומדות לתואר בו זמנית, ואנחנו רוצים להביא את השילוב הזה לכאן".
קבוצה ששואפת להתקיים במודל של קבוצת קולג' היא לא דבר טריוויאלי בזירה המקצוענית בישראל, ולמעשה משקפת את האתגר שחוות מרבית הספורטאיות וספורטאים בארץ, וכדורסלניות בפרט. אם בליגת העל קיים אחוז לא מבוטל של שחקניות שמשלבות עבודה או לימודים לצד הספורט, בלאומית כמעט כלל הכדורסלניות מתזזות בין כדורסל, לעיסוק נוסף.
ניקול מיכאליץ' (22) ומורן שחם (28) הן שתיים משלושת הכדורסלניות באס''א שרשומות גם כסטודנטיות של העברית, ובשיחה איתן הן הציפו את האתגר החדש שניצב בפניהן: "שנה שעברה שיחקתי בהפועל רעננה בלאומית, והייתי מוכוונת לכך שגם העונה אהיה בלאומית", סיפרה מיכאליץ', "אני גם רציתי להתחיל ללמוד, ואז אוהד גל, המאמן שלנו, יצר איתי קשר ושאל אותי מה אני אומרת על ליגת העל. היו לי הרבה התלבטויות, כי הליגה הלאומית הייתה נוחה לי, וידעתי שתשתלב לי טוב יותר. אני בכלל תכננתי להתחיל ללמוד באריאל ולשחק בקבוצת כדורסל באזור, אבל כשהבנתי שאני יכולה לעשות את זה כאן בירושלים, וגם להתמודד בליגה העל, החלטתי ללכת על זה".
"היה לי יותר קל בלימודים בתקופות שהיה כדורסל"
מיכאליץ' המשיכה והוסיפה: "יש שחקניות בליגת העל שחיות רק כדורסל וזאת המסגרת היחידה בחיים שלהם. אני מכבדת את זה, אבל הרוב הגדול רוצות לשלב עיסוק נוסף, עבודה או לימודים. זה גם למה לא מעט שחקניות גם מעדיפות לשחק בליגה הלאומית, כי היא פחות תובענית. כבר שיחקתי בעבר בליגת העל, אבל אני מתחילה עכשיו שנה א' בקרימינולוגיה ויחסים בינלאומיים, ואני אצטרך ללמוד איך אני יכולה להתמודד עם שתי המסגרות האלו".
עבור שחם, שתתחיל בקרוב שנה רביעית במדעי המחשב, האופציה לשחק ברמה מקצוענית כבר לא נראתה רלוונטי: "כשהייתי בצבא חשבתי שאני מוותרת על כדורסל, ולא העלתי בדעתי שאשחק יום אחד בליגת העל. כן יש לי תהיות על איך אני אצליח לבוא לידי ביטוי ברמה הזאת, אבל זה אתגר, וכשזה מגיע לכדורסל אני מוכנה להתאבד על זה. אני כבר כמה שנים משחקת באס''א, ואני יכולה להגיד שמבחינה אישית, דווקא בתקופות עמוסות של לימודים היה לי יותר קל, כי הכדורסל יצר לי מסגרת זמנים ברורה יותר שאיתה התנהלתי. בבוקר אני צריכה להיות בשיעורים, ובערב באימון".
כדורסל תחת מוסד אקדמי מעלה תהיות ביחס לרמת התחרותיות של הקבוצה, וליכולת של השחקניות להצליח לג'נגל בין שני העיסוקים. יחד עם זאת, המסגרת הזו חובא בתוכה פוטנציאל אדיר ובלתי ממומש בישראל - קהל. זה לא סוד שקבוצות כדורסל הנשים בישראל צריכות להיאבק בכדי לייצר נוכחות ביציעים, ובמדינה בה יש מספר הולך וגובר של חובבי ספורט שמעדיפים לעלות על מטוס ולקנות כרטיסים בסכומים אדירים, ייתכן והאקדמיה יכולה להיות הפתרון לקרחות ביציעים, במיוחד כשמדובר באוניברסיטה עם קרוב ל-25 אלף סטודנטיות וסטודנטים.
"האנשים כבר נמצאים כאן, הם לומדים בפקולטות שליד האולם, אז הם גם יכולים להגיע פשוט בסוף יום לימודים", הסביר מאמן הקבוצה, אוהד גל, "צריך לחשוב מחוץ הקופסא כשזה מגיע להבאת אוהדים למשחקי כדורסל נשים. היו לנו משחקים שהגשנו בירה לאוהדים, כמו בקולג'ים בארה''ב, צריך לחשוב איך אתה מייצר לצופה חוויה, כי בסופו של דבר הכדורסל הוא רק תירוץ לבילוי, ספורט צריך להיות אירוע גדול יותר מעבר למה שקורה על המגרש".
אס''א ירושלים כבר נמצאת עמוק בהכנות לעונה הקרובה, ולצד האתגר המקצועי, שהוא בראש ובראשונה להישאר בליגה, יש גם את הרצון להוכיח שאפשר לעשות זאת אחרת. כדורסל הנשים הישראלי נאלץ להתמודד בלי הפסקה עם שאלות גדולות סביב עניין, איכות, ושיפור תנאים, ולא על כל הקריטריונים הללו אס''א ירושלים תוכל לענות. כפי שזה נראה, בירושלים לא מנסים להוכיח שניתן לשנות לחלוטין את כללי המשחק, אלא להראות איך אפשר להטיב עם מה שכבר קיים.
