אחרי הפגרה הארוכה ולקראת המשחק הערב (20:55) בין מכבי ת"א להפועל ירושלים במחזור ה-10, התחושה היא של ניסיון לתפור את הקצוות, להסיר מעט חלודה ולנסות להיזכר מי נגד מי ולמה.
במסגרת הניסיונות האלה, אגב, אם שאלתם את עצמכם מיהו מלך הסלים של מכבי ת"א בליגת העל, והצלחתם להתנתק מההקשר האסוציאטיבי, כמעט אוטומטי, בין משחקיה של מכבי ביורוליג לבין אלה בליגה הישראלית, יכול להיות שהצלחתם לנחש. לא אנדרסון, לא איידסון, לא ויזנייבסקי, אלא גיא פניני.
אם שאלתם את עצמכם מיהו מלך הסלים של הפועל ירושלים במסגרת הליגה, והצלחתם להתנתק מכל מה שעבר על האיש בעונה שעברה, כנראה שפתרתם נכון: טריי סימונס.
השניים האלה ייפגשו הערב בהיכל נוקיה, כשאין להם הרבה מן המשותף באופן אישי למעט צבעי הגופיות והמועדונים: סימונס השתייך בעונה שעברה למכבי ת"א, אם כי שיחק בה רק מעט, והערב הוא חוזר לאולם שהיה שלו עם היריבה המרכזית.
פניני הופיע במשך שנתיים בהפועל ירושלים ועם הזמן הפך לאחד השחקנים הבולטים בה. הערב הוא מארח אותה כשחקן מכבי ת"א במשחק ליגה בפעם הראשונה מאז עזב, ו"הוגלה" לקפריסין וסרביה לעונה אחת.
המפגש בין מכבי ת"א להפועל ירושלים הערב הוא במידה רבה כזה שבו שתיהן עומדות במרכז העניינים אם כי, כידוע, כשמדובר בשתי קבוצות שהגיעו לטופ 16, כל אחת במפעל האירופי שלה, יש לכל אחת מהן מספיק שחקנים אחרים שיכולים להכריע משחק.
במכבי עוד זוכרים היטב את התצוגה שלו בגביע ווינר: טריי סימונס
טרי סימונס כבר הראה בדיוק מה הוא חושב על היחס שקיבל בעונה שעברה במכבי ת"א, כשהתפרק עליה בגביע ווינר עם משחק מצויין (24 נקודות ו-8 ריבאונדים ב-27 דקות) ולקח את התואר הראשון של העונה. מאז הוא התייצב בליגה כשחקן שכמעט כל דבר עובר דרכו. הוא מרגיש הרבה יותר נוח לזרוק לסל, מבלי לחשוב יותר מדי אם ירד לספסל או לא כפי שקרה לו בעונה שעברה, אז יובש לחלוטין מרגע שהוחתם מרכוס בראון.
נכון להיום הוא הקלע הבולט בקבוצה (15.4 נקודות), משחק יותר מכל אחד אחר (30.3 דקות), קולע משלוש (52%) ומהעונשין (88.6%) טוב מכולם, סוחט הכי הרבה עבירות (4.3), מוסר הכי הרבה אסיסטים (3.1) וגם מאבד הכי הרבה כדורים (3.7) וסוגר את הרשימה בכך שהוא מוביל את המדד הסטטיסטי המשוקלל בקבוצה (16.8). ידו בכל ויד כל בו.
שחקן שמעורב בכל כך הרבה אלמנטים חייב להיות מסומן על ידי היריבה, ויש להניח שזה בדיוק מה שיקרה הערב. סימונס של ירושלים, גם אם פה ושם הוא חורק, גם אם הוא בסימן ירידה מסוים, הוא אחר לגמרי ממה שראינו ממנו בעונה המיותרת מבחינתו במכבי ת"א. מזכיר יותר את סימונס מהתקופה הקודמת של חולון וגליל.
טווח הקליעה שלו עצום, ושחקן ששומר עליו אף פעם לא יכול להיות רגוע כשהכדור בידיו. סימונס מסוגל לעלות לסל גם במקרים הכי לא צפויים, וגם כשנראה שהטווח בלתי אפשרי. אפשר להניח, שאחרי שכבר היה במיטבו פעם אחת נגד מכבי ת"א, הדריכות מצד שומריו לקראת מפגש איתו תהיה גבוהה בהרבה מאשר בגמר גביע ווינר. סביר שגם ההערכה של פיני גרשון כלפיו.
האם גיא פניני ישתיק את הקהל האדום?
מהצד השני עומד פניני, שאמנם לא מוביל בכל כך הרבה קטגוריות כמו סימונס, אבל גם לו יש כמה כאלה מתחת לחגורה לפחות בשלב זה: במפתיע, ודאי כאשר רואים מה קורה איתו במשחקי היורוליג, פניני הוא הקלע המוביל של מכבי עד עכשיו עם 12.9 נקודות.
הוא משחק יותר מכל אחד אחר (25.3 דקות בממוצע) והמדד המשוקלל שלו הוא הגבוה ביותר (16.2). פניני נהנה מכך שבמשחקי הליגה הדקות מחולקות בנדיבות רבה יותר בין כולם מאשר ביורוליג, והרוטציה ארוכה. הוא עולה למגרש תמיד עם המון אנרגיות ורצון להוכיח את עצמו, והעובדה שהוא עושה עונה ראשונה במכבי ת"א רק מלהיטה אצלו את מה שלוהט בלאו הכי דרך קבע.
ההבדל העיקרי הוא, שסביר מאוד להניח שכאשר הפועל ירושלים מתכוננת למשחק הזה וגיא גודס ומתן חרוש מתדרכים את השחקנים, הם לא מסמנים את פניני כגורם הראשון או השני שיש לעצור, כדי להביא את המשחק לצד שלהם. הדומיננטיות של פניני בליגה עדיין בלתי נחשבת, או בלתי נתפסת כקריטית, בעיני רבים, ודאי כאשר בין ראשון לחמישי הוא עובר ממעמד של שחקן מוביל לשחקן שולי, בעוד סימונס הוא שחקן מרכזי בראשון, שלישי ובכל יום אחר.
ככה שבסופו של עניין, פניני הוא שחקן מרכזי במכבי ת"א שעדיין צריך להוכיח את עצמו בכל ערב מחדש. סימונס הוא שחקן חשוב בירושלים, שגם כאשר הוא נמצא בתקופה פחות טובה, כמו עכשיו, הוא אחד הראשונים, אם לא ראש וראשון, שהקבוצה היריבה מתכוננת אליהם בשבע עיניים.
וכאמור, סימונס ופניני מגיעים אל המשחק הזה קצת כמו חתני השמחה, אבל לגמרי ברור שהפגזים הכבדים עשויים לצאת דווקא מהידיים של דיז'ון תומפסון, ברנדון האנטר ויובל נעימי למשל, או מאלה של צ'אק איידסון, דורון פרקינס (שלא שותף בגמר גביע ווינר), ד'אור פישר ואלן אנדרסון. אפשר לצאת לדרך. אנחנו מוכנים.