עושה רושם שמעל לכל המטרה הראשונית של מכבי ת"א בהגיעה לטורניר ההכנה בצרפת היא ליצור שינוי מהעונה שעברה. אם אז נקלע אפי בירנבוים והקבוצה החדשה שלו לטורניר הכנה אירופי שבו הפסיד והפסיד והפסיד לקבוצות יורוליג, הפעם מגיעים מכבי ופיני גרשון מצויידים בגישה אחרת.
הצהובים הולכים לטורניר ברמה פחות גבוהה ואחרי שני משחקי אימון בארץ נגד גלבוע/גליל ואליצור מכבי נתניה, שבכל אחד מהם מכבי קלעה יותר מ-100 נקודות וניצחה ב-20 הפרש ויותר. בקיצור, עבודה הדרגתית היא שם המשחק.
נוטים לומר שהתוצאות במשחקים מהסוג הזה אינן חשובות במיוחד, אבל ספק אם אמירה כזו היא מדוייקת.
מספיק לראות מה עבר על מכבי ת"א בשלב הזה לפני שנה: ההפסדים הרצופים לצסק"א, פנאתינאייקוס ואחרות, גרמו לאיבוד ביטחון, לשינוי ברוטציה, לדחיקת שחקנים מסויימים לקצה הספסל ואפילו אל מחוץ לקבוצה, לתחושה רעה ולאווירה לחוצה הרבה לפני פתיחת העונה הרשמית.
השגת ניצחונות כבר בשלב ההכנה היא אף פעם לא מטרה מוצהרת ואין שום צורך הכרחי להפוך לאלופי טרום עונה, אבל למען הגיבוש, התחושה הטובה ויצירת התלכיד שירוץ כאן במשך עונה אחת לפחות - חשוב למכבי ת"א לנצח במשחק הערב (חמישי) נגד נאנסי ואת זה שאחריו וגם את ההוא שאחרי שניהם.
מעשית, משחקי אימון כאלה מסייעים למאמנים לדעת טוב יותר כיצד לפעול בשטח. כשבנו את הקבוצה ורשמו את השמות והמערכים על הנייר לפני שיצאו לצוד אותם תמורת הרבה כסף בשטח, בנו תיאוריות כאלה ואחרות. עכשיו, כשכלי השחמט כבר נמצאים על הלוח, הגיע הזמן לבדוק את הדברים מקרוב.
פישר על הספסל וה"פלאזמה" בחמישייה?
מי מהיר תגובה בהגנה ומי פחות? מי מתקשה להזיז את הרגליים במהירות ולצאת לזריקה חופשית של יריב גבוה? האם שחקן כזה או אחר באמת מתאים לסוג התקפה או סוג הגנה מסויימים כפי שהעריכו בתחילה? האם לאמפה ופישר מתאימים לשחק יחד?
האם כדאי לפתוח עם לאזמה ולאמפה, להלן "פלאזמה", בחמישייה אחת ולהרים את פישר מהספסל כדי להיות אחד המחליפים היעילים ביותר ביורוליג? ואולי בכלל מי שצריך לעלות מהספסל הוא לאמפה, כפי שנהג איתו מולי קצורין בחלק ממשחקי אליפות אירופה, נוהג שלא כל כך הצליח?
עד כמה יוכל גל מקל להתמודד שווה בשווה עם אנדרו וישנייבסקי ודורון פרקינס, והאם הוא הולך לאכול קש וחצץ, או שיפתיע את כולם? ולמה באמת הוחתם פרקינס בשלב מאוחר, האם בגלל שהתעורר חשש שהעומס על וישנייבסקי עלול להיות גדול מדי או מכיוון שלא סומכים על מקל כרכז שני?
צ'אק איידסון הוא כנראה השחקן הכי מגוון בסגל, אבל האם הוא חור בהגנה? האם תתברר כנכונה התחושה, שאלן אנדרסון יהיה הסווינגמן היציב ביותר מאז עזב אנתוני פארקר את הארץ?
הישראלים מתרחקים מהיורוליג
האם אחרי תקופה שבה עלו סייחים מקומיים, כמו ליאור אליהו ועומרי כספי, בחמישייה הראשונה של מכבי ת"א ביורוליג, יגיעו גרשון ועוזריו למסקנה שאין מנוס מחמישייה של זרים?
מישהו מהישראלים יהיה חייב להיפגע מבחינת דקות משחק ביורוליג, באילו עמדות השמיכה תתברר כארוכה מספיק ומי ימצא את עצמו לא מכוסה - לימונד, פניני או גרין?
האם הריבאונד באמת התחזק עם צירופם של "פלאזמה", או שקבוצות מהדרג הבכיר ימשיכו להציק למכבי ת"א מתחת לסלים גם עכשיו?
האם הקבוצה של 2009/10 תחזיר את הימים היפים לנוקיה?
ועוד ועוד שאלות, כמובן, שחלקן יקבלו תשובות ראשונות במשחקים הקרובים בצרפת וחלקן האחר בהמשך ההכנה. אם כי, בסופו של דבר, שאלת השאלות של קהל האוהדים היא זו: האם הניסיון המחודש להרכיב קבוצה כמעט מהתחלה, כפי שעשה פיני גרשון ב-2003, יוכל להעמיד כאן שוב הרכב שושלת שישחזר את ההישגים הגדולים, יגיע שלוש פעמים רצופות לגמר היורוליג, ומתוכן לזכות פעמיים, כפי שנעשה בין 2003 ל-2006?
ישנם כמה וכמה קווים מקבילים בין ניסיון הבנייה הנוכחי לבין הקבוצה ההיא, אבל עוד לפני שמעמידים תזות ותיאוריות רצוי לתת לקבוצה הזו לרוץ מספר משחקים ביחד, לראות את החיבור, לחזות בליקוי, לבדוק היכן טרם נרקמו התפרים הנכונים ואיפה כבר קשורים הקצוות מצוין. על הקבוצה הגדולה ההיא והדמיון שלה לסגל הנוכחי עוד יהיה לנו מספיק זמן לדבר.
