בסופו של דבר, התוצאה בשני הערוצים הייתה זהה. מכבי תל אביב הפסידה במשחק הבכורה בויטוריה, בדיוק כפי שהפסידה את משחק הפתיחה בויטוריה לפני שלוש שנים – אז היא הובסה על ידי קבוצה הרבה יותר חזקה עם פתיחת 6:26 קטלנית - וזה נגמר בעונת קסם שנעצרה רק בגמר גביע אירופה.
אבל באסקוניה של אז לא מזכירה את זאת של היום. גם מכבי. זה לא רק הכדורסל שהפך לשבלוני יותר, זה לא רק הספסל שהפך לעמוק וארוך יותר – אבל גם בינוני יותר, וזה לא רק סופו שהפך לשמן יותר. ההרגשה היא שמכבי איבדה את הסמל המסחרי שלה: הקילינג אינסטינקט, הדורסנות הידועה לשמצה (או להערצה, תלוי את מי שואלים). ברבע השלישי, כשהצהובים כבר הצליחו להשיג יתרון של 4 נקודות והבאסקים נראו חסרי אונים, לא היה אף אחד במכבי שייקח מנהיגות ויריץ את הקבוצה לניצחון. מחפשים גו-טו-גאי? בקושי תמצאו גו-טו-גיא.
למי אכפת שהשועל לא אוהב את בלאט?
אפרופו אלי סהר, יכול להיות שנחשפתם השבוע לכתבה מאוד חשובה של הפרשן המכובד במדור הספורט של "ישראל היום" תחת הכותרת (לא נגענו): "השועל נגד בלאט". לקוראינו חובבי הטבע נבהיר שלא מדובר באירוע שקשור לביקור של המדליסט האולימפי בגן החיות, אלא באוהד כדורסל "מפורסם" ו"מנהיג קבוצת אוהדים" (כך במקור) שזועם על מאמן מכבי תל אביב. סקופ, רבותיי, עצרו את הדפוס – מתוך עשרות אלפי האוהדים שפקדו במרוצת השנים את יציעי היכל הספורט ביד אליהו – נמצא אוהד שלא אוהב את האיש על הקווים.
לפי הכתבה, שקיבלה הבלטה ממש לא ברורה מאליו במדור המכובד של סהר, ניתן להבין שאותו "שועל" מנהיג מחאה נגד דיוויד בלאט מכיוון שהאחרון "אחראי לחיסול השיטתי של הישראלים במכבי". שזה מוזר מכמה סיבות – קודם כל, האם מישהו שמע על מחאה נגד דיוויד בלאט לפני הכתבה הזאת? איך ייתכן שלא מעדכנים מאות אלפי אוהדים של מכבי תל אביב בכך שמתחילה מחאה? איפה האוהלים? איפה הסטיקרים? אם יש מחאה ולא רואים אף אחד מוחה – האם עדיין מתקיימת מחאה?
ובכלל, מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? איפה היה אותו איש שקרוי על שם חיה ערמומית לפני שלוש שנים כשמכבי ניצחה בהצלבה בויטוריה בדרך לפיינל פור בברצלונה? ובכן, גם אז הוא היה בכותרות, אבל בדרך אחרת לגמרי. אז הוא השתלט על המיקרופון של שרון קביליו, כתבת אתר one וראיין את דיוויד בלאט בעצמו. משום מה, באותה עונה שלמכבי תל אביב היו בחמישייה ארבעה שחקנים זרים (פרקינס, פארגו, אידסון וסופו), "השועל" אמר לבלאט מול המצלמות את הציטוט הבא: "תראה משהו 'שמפריע' לי. זה שאתה מאוד קרוב לאוהדים. במרכאות אני מתכוון. אני לא באמת מתכוון שאתה מפריע. אתה מאוד קרוב לאוהדים, לא עם חליפות ושום דבר, אתה בגובה העיניים. אנחנו רגילים ליחס קצת שונה". אחרי כמה שאלות משעשעות ומלאות חיבה, הראיון נחתם באיחולי הצלחה של שני הצדדים. "כמו שאני מכיר אותך גם אתה שועל ואתה מכין הפתעות", אומר השועל למאמן, וזה האחרון עונה בחיוך: "הלוואי שהייתי שועל כמוך".
בנימה אישית אציין שאין לי מילים רעות להגיד על אילן השועל. למרות הפרסונה הקריקטוריסטית שלו, הוא אכן אוהד ותיק ונלהב של הצהובים. הוא אחראי על ארגון של ערב הוקרה סופר-מרגש, וסופר-חשוב לרלף קליין - שבדיעבד היה גם טקס פרידה. בשיחות אישיות עם האדם, מגלים שמאחורי משקפי השמש והבנדנה עומד אדם רגיש ואוהב ספורט אמיתי. זה עדיין לא אומר שאם יש לו סכסוך אישי עם המאמן מגיעה לו כותרת בעיתון. אבל אולי זה רק אני, קטנוני שכמותי.
עוד קטנוניות אחת
אפשר בבקשה להפסיק להתרגש מדגלי פלסטין בכל ביקור של מכבי בויטוריה? מדובר בפרובוקציה זולה ולא מזיקה. קצת כמו קריאות "פ-אוק" שהיו צועקים האוהדים ביד אליהו לשחקני אריס סלוניקי. הבאסקים רוצים לתלות דגלי פלסטין? שיהיה להם בכיף. מכל הסיקור המוגזם של העניין אפשר היה לחשוב בטעות שהם נופפו דגלים של הפועל.
וחידה קטנונית לסיום
כמה אוהדים של אלופת המדינה בכדורסל יגיעו ביום שני לשחזור של משחק האליפות מהעונה החולפת שייערך בשעה 18:45 בדרום תל אביב? בין הפותרים נכונה תוגרל נסיעה חינם ברכבת ישראל ופוסטר חתום של יו"ר מנהלת ליגת העל בכדורסל.