הכנה למשחק של קבוצת כדורסל בדרך כלל מתחלקת לשלושה חלקים: המנטלי, הפיזי והטקטי. החלק האחרון מבין השלושה הוא הגמיש ביותר, זה שמותאם ליריבה שעומדת מנגד. דו"חות הסקאוטינג בדרך כלל מדברים על הנתונים היבשים, ועל החוזקות וחולשות של השחקנים שממול, כאשר הכוכבים הם אלו שבדרך כלל מעסיקים יותר מכל את הצוות המקצועי/שחקנים/אנליסטים.
כתוצאה מההתמקדות הטבעית בשחקנים המובילים של היריבה, שחקנים "שקטים" יותר ינסו לקחת את ההזדמנות בשביל להפוך למה שכולנו מכירים כ"אקס פקטורים", השחקנים שמביאים את הערך המוסף בניגוד לציפייה המוקדמת. בנבחרת העתודה של ישראל, שתעלה בקרוב לשחק בחצי גמר אליפות אירופה מול ספרד, יש כמה כאלה, כאשר השניים הבולטים ביותר עד כה בטורניר הם הראל רינסקי ואיתן בורג.
נתחיל ברינסקי. הסמול פורוורד שמתנשא לגובה 1.98 מטר הגיע לטורניר עם סימני שאלה לגבי היכולת לאחר עונה פושרת בהפועל ר"ג/גבעתיים, שבה הממוצעים שלו ירדו במעט מאלו של השנה שלפני. לגבי העובדה שהוא יהיה שחקן חמישייה בעמדה מספר 3 לא היו הרבה ספקות, אך בהחלט היו תהיות אם יצליח להוות חלק משמעותי בהתקפת הנבחרת לאחר עונה התקפית לא מספיק יציבה, שבה קלע 6 נקודות למשחק. עם זאת, בכל הקשור לזריקת הכדור מחוץ לקשת היה ברור שיש על מי לסמוך לאחר שבעונה האחרונה קלע שלשה וחצי בממוצע למשחק ב-37%.
כבר במשחק הראשון של הנבחרת סימני השאלה החלו להפוך לסימני קריאה. זה התחיל עם 11 נקודות ושלוש שלשות מול יוון, יחד עם מדד פלוס מינוס של +11 נקודות, שני הכי גבוה בנבחרת. מכאן והלאה רינסקי הפך לאחד הברגים החשובים בנבחרת - הוא שיחק בכל משחק לפחות 33 דקות, העמיד את מדד הפלוס מינוס הגבוה ביותר בנבחרת עם +8 בממוצע למשחק, והפך לנשק קטלני מעבר לקשת.
רינסקי קלע עד כה בטורניר 18 שלשות (3.6 בממוצע למשחק), שאלו שלוש שלשות יותר מהמקום השני. מעבר לכך, הוא קולע באחוזים פשוט מדהימים (56.3%), וגם כאן הוא נמצא בטופ של הטופ כשרק שחקן אחד נמצא מעליו עם 58.3% ו-20 זריקות פחות. מי שצופה במשחקי הנבחרת גם לא יכול לפספס את הטיימינג החשוב של לא מעט שלשות של השחקן.
כושר הקליעה הנהדר אליו הוא נכנס הינו קריטי בשלב הזה והוא מאפשר לנועם דוברת, גלעד לוי ועמית אהרוני לעשות את שלהם כשהם יודעים שעזרה הכי קטנה מצד השומר של רינסקי, והשלשה בדרך. בשביל להבין עד כמה הוא קריטי בכל הקשור לריווח המשחק בהתקפה שימו לב לנתון הבא: מתוך 12 ניסיונות זריקה לשלוש מהפינות בטורניר, רינסקי קלע 11. בנוסף, לא פחות מ-61% מהמהלכים של רינסקי שמסתיימים בפואנטה בטורניר הנוכחי הם מהלכי תפיסה וזריקה, כלומר אין דבר שנוח לו כמו לקבל את הכדור ולשחרר זריקה.
במשחק רבע הגמר הפורוורד הישראלי התפוצץ עם 19 נקודות ו-5/6 לשלוש עם מדד פלוס מינוס של +21, שהיה הכי גבוה בפער. במשחק הנוקאאוט הראשון מול סלובניה הוא אמנם סיים עם שש נקודות בלבד (המשחק היחיד בטורניר שלא בספרות כפולות), אך הוסיף תשעה ריבאונדים ולא פחות משש חטיפות. מעבר ליכולת בפן ההתקפי, רינסקי מבלה על המגרש את מרבית הדקות גם בגלל שהוא הוכיח בטורניר שהוא מתאים לשמירה האיזורית של אהרוני ומצליח להגיע לפינות במהירות וגם יכול להתמודד עם פורוורדים גדולים ממנו פיזית.
השחקן השני שהוכיח בטורניר הנוכחי שפשוט אי אפשר להתעלם ממנו הוא איתן בורג. בניגוד לרינסקי, הגארד שמתנשא לגובה 1.87 מטר הגיע לנבחרת אחרי עונה אדירה בנתניה, שבה הוא העמיד ממוצעים של 13.5 נקודות, 3 ריבאונדים, 2.5 אסיסטים ו-2.5 שלשות בממוצע למשחק, שנתנו לו את תואר השחקן השישי של העונה בליגה הלאומית.
גם פה בניגוד לרינסקי, היה ברור שבורג לא יהיה שחקן חמישייה, שכן בשתי עמדות הגארד משחקים עמית אהרוני ונועם דוברת, כשגם רועי פריצקי סומן כמי שצפוי להיות לפניו ברוטציית הקו האחורי. ההתחלה באמת לא הייתה מבטיחה עבור בורג, שקלע שתי נקודות ב-13 דקות מול יוון במשחק הפתיחה ולאחר מכן קלע עוד שלוש נקודות בלבד מול פורטוגל.
עם זאת, גם כשלא הצליח לקלוע, בורג הראה שיש סיבה לדקות שהוא מקבל עם תרומה הגנתית גדולה מול הגארדים היריבים (1.6 חטיפות למשחק, ראשון בנבחרת) והרבה חוצפה חיובית בהתקפה. בסופו של דבר הדברים גם התחברו - בקרב על המקום הראשון בבית מול איטליה, בורג סיים עם 12 נקודות ושלוש חטיפות, כולל הופעת מאני טיים גדולה שכללה שתי שלשות בהארכה וחטיפה מכרעת בפוזשן האחרון של המשחק.
מאז, בשני משחקי הנוקאאוט, בורג המשיך להיות השחקן המשמעותי ביותר שעולה מהספסל של הנבחרת עם 11 נקודות ו+16 מול סלובניה ו-11 נקודות ו+7 מול טורקיה. השילוב של הפיזיות והאינטנסיביות שלו מאפשרת לו להתמודד בצורה טובה בשני צידי המגרש, והוא יודע לקחת על עצמו אם זה בזריקה מבחוץ (37.5% לשלוש בטורניר בכמעט שתי שלשות למשחק) או בחדירה אגרסיבית לטבעת כשההתקפה נתקעת.
לנבחרת של אורן אהרוני מחכה היום המשימה הקשה ביותר שהייתה לה עד כה בטורניר בדמות נבחרת ספרד בלתי מנוצחת, שצמד המנהיגים שלה הם שחקני ריאל מדריד וברצלונה, שכבר קיבלו דקות יורוליג בשנה האחרונה. הלה רוחה היא גם הנבחרת שקולעת הכי הרבה (86 בממוצע למשחק) בפער בטורניר ובמקום הראשון בשלשות למשחק (11).
מיד אחרי הספרדים עומדת הנבחרת הישראלית בכל הקשור לכמות השלשות (10.6) והאחוזים מחוץ לקשת (35.3%) ולרינסקי ובורג חלק חשוב בכך. במה שנראה כמו מה שהולך להיות קרב התקפי מפואר בין שתי הנבחרות, צמד האקס פקטורים יצטרכו להמשיך לספק את הסחורה בשני צידי המגרש, בתקווה שיחד עם שאר חבריהם יצליחו להוביל את העתודה להישג מדהים - גמר אליפות אירופה רביעי רצוף.
