"זה הזר החדש שלכם?", שאל מאמן מכבי יבנה נתי כהן את מאמן הפועל גליל עליון זיו ברתנא, כשהוא מצביע על בחור צנום, מנומש ודי נמוך, שהגיע לאולם בכפר בלום עם שוקו בשקית, קפוצ'ון שגדול עליו בכמה מידות ומראה כללי של נער מהקיבוץ. "כן", עונה ברתנא. "זה מייק ג'יימס".
קיץ 2012. מייק ג'יימס, רכז בן 22 בקושי שאף אחד לא באמת מכיר, מסיים ארבע שנות קולג' במכללה קטנטנה בשם למאר. הוא מעולם לא סומן כהבטחה גדולה, אבל בכל זאת צד את עינו של סוכן ישראלי צעיר, דניאל רביץ. "ראיתי קטעים שלו מהקולג' ואפשר היה להבחין שיש בו משהו", מספר רביץ. "נכנסתי לגוגל לראות מי הסוכן שלו, וניסיתי להתקדם איכשהו משם".
ניל רוזנשיין היה הסוכן האמריקאי, ורביץ יצר איתו קשר בסקייפ. על הפרק: לנסות למצוא לג'יימס הצעיר קבוצה בישראל לעונת רוקי אירופית. בליגה השניה כמובן. רוזנשיין הודה על התעניינות, אבל סיפר לרביץ שמייק חותם ב-KK זאגרב הקרואטית, ושכרגע - זה לא רלוונטי.
העונה מתחילה, ובפברואר 2013, הטלפון של רביץ מצלצל שוב. רוזנשיין על הקו. "מייק בסיטואציה לא טובה", אומר הסוכן האמריקאי לרביץ. "נגמר שם הכסף, לא משלמים לו כבר חודש".
"תמצא לו קבוצה".
שתי קבוצות בלאומית חיפשו רכז באותם ימים: הפועל כפר סבא, שבחרה להביא בסוף שחקן אחר, וגליל עליון, שבדיוק נפרדה מלורנס ווסטברוק (בן הדוד של ראסל) שעבר לגרמניה תמורת פיצוי שמן.
רז ועמית גל, שניהלו את גליל עליון באותם ימים, התחילו לעשות בדיקות על ג'יימס הצעיר שהוצע להם. בכל זאת, מדובר בהימור: שחקן ללא רקורד מיוחד ובלי נתונים פיזיים מרשימים, שפתח את הקריירה האירופית ברגל שמאל. "בדקנו לגביו מכמה כיוונים, אחד מהם היה דרך תיאו ציזמיץ', הקרואטי ששיחק בגליל בעבר", מספר רז גל. "נאמר לנו שזה שחקן שיכול לעזור לנו, וגם המאמן זיו ברתנא היה מעוניין בו, אז הלכנו על זה".
את המו"מ ניהלו אנשי גליל מול רביץ. לאחר שכבר סוכם על שכר חודשי של 2,700 דולר, בגליל נעתרו לבקשה של ג'יימס להעלות את הסכום ל-2,800 דולר, כשהחוזה כולל קיבל גם ארוחות בחדר האוכל בכפר בלום ורכב משותף עם הזר השני.
בערך חמש שנים אחר כך, אותו מייק ג'יימס ידחה הצעה של מכבי תל אביב, בשכר של 1.7 מיליון דולר לעונה.
התנאים נסגרו, אבל אז התעוררה בעיה אחרת. "מייק היה ממש 'תקוע' בקרואטיה, לא התאמן כמה שבועות ולא קיבל כסף", מספר רביץ. "אפילו לא היו לו מדפסת וסורק כדי להחזיר את החוזה חתום".
כן, זה סיפור אמיתי. מופרך ככל שיישמע: למי שעתיד להיות יום אחד מלך הסלים של היורוליג, לא היו מדפסת וסורק בהישג יד. הנה ההוכחה.
רביץ ורוזנשיין, שני הסוכנים בעסקה, חתמו בשמו של ג'יימס על החוזה. "שלחתי מספר דרכון וסגרתי טיסה - הכל בלי החתימה של מייק", נזכר רביץ. "נתתי מילה לגליל שזה סגור, למרות שאין באמת חתימה. הבטחתי להם שהוא יחתום כשינחת".
נתב"ג היה ריק לגמרי בלילה של פברואר 2013, כשרביץ נסע לבד לאסוף את ג'יימס. "הוא יצא לאולם מקבלי הנוסעים עם קפוצ'ון שכיסה לו כמעט את כל הפנים", מספר רביץ. "אבל על הסווטשרט היה כתוב בגדול "למאר", אז הבנתי שזה מייק".
אחרי לילה במלון בתל אביב, ג'יימס ורביץ נסעו צפונה. בצהריים אנשי הקבוצה הראו לו את האולם והדירה בקרית שמונה, והודיעו לו שהוא צריך להגיע לאימון הערב, כמה שעות אחר כך. רביץ, שהיה איתו במהלך כל היום, הגיע לאסוף אותו.
"הוא היה אחרי חודש בלי כדורסל, בלי ספורט, בלי כלום ועשה את האימון הראשון בחצי הליכה", מספר רביץ. "אבל כשהתחילו לשחק חמישה על חמישה, זה היה מדהים. זה קל להגיד בדיעבד, אבל אני זוכר שבזמן האימון ישבתי ביציע ליד חבר ההנהלה ארז חזן, ואמרתי לו שלא ראיתי דבר כזה. הוא לא בכושר, מתנשף, אבל עושה דברים מטורפים - קליעות מרחוק, תנועות, יורוסטפ, בתקופה שזה היה פחות מקובל".
במועדון דווקא לא התלהבו באופן מיידי. "אחרי המשחק הראשון כבר חשבנו שנפלנו איתו", אומר רז גל. "הוא לא ממש מסר במשחק ולא נראה כל כך מחובר".
"זה הזר החדש שלכם?", שאל מאמן מכבי יבנה נתי כהן את מאמן הפועל גליל עליון זיו ברתנא, כשהוא מצביע על בחור צנום, מנומש ודי נמוך, שהגיע לאולם בכפר בלום עם שוקו בשקית, קפוצ'ון שגדול עליו בכמה מידות ומראה כללי של נער מהקיבוץ. "כן", עונה ברתנא. "זה מייק ג'יימס".
אם המפגש הזה היה קורה היום, כנראה שנתי כהן - או כל מאמן אחר - היה מזהה מיד את אחד השחקנים הטובים ביותר באירופה. אבל אי שם בעונת 2012/13, ג'יימס עוד היה אלמוני לחלוטין.
במשחק מול יבנה, שהיתה אחת הקבוצות הטובות בליגה, הרכז מלמאר רקד על המגרש עם 26 נקודות וגליל עליון ניצחה. את חצי העונה כולה הוא סיים עם ממוצעים של 22.8 נקודות למשחק, 5.2 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-3 חטיפות למשחק, כשהוא מוביל את גליל עליון לפלייאוף - שם היא נתקלה בנס ציונה, שגם עלתה ליגה באותה עונה.
באחד המשחקים בדרך, פגשה גליל עליון את עירוני רמת גן. ג'יימס נתן הצגה ותפס את העין של עמי נאווי, מאמן רמת גן בזמנו. "אם אני עולה ליגה איכשהו, אני דואג שהוא יהיה בליגה הראשונה, הוא חתיכת שחקן", אמר לרביץ.
נאווי לא עלה ליגה, גם מייק ג'יימס.
ההיסטוריה מלאה בשחקנים ש"התפספסו", מלאה בכוכבים עתידיים שקבוצות אמרו להם "לא" ואחר כך תפסו את הראש. גם מייק ג'יימס, לפחות בישראל, הוא קצת כזה.
בקיץ שאחרי חצי העונה בגליל עליון, רביץ הציע את ג'יימס לכל הקבוצות בליגה שהן לא מכבי תל אביב או הפועל ירושלים. "לא ידעתי שהוא יהיה כוכב יורוליג, אבל היה לי ברור שהוא יהיה שחקן ליגת על טוב, במחיר טוב".
רביץ שמע פעם אחר פעם את הטיעונים, שבזמנו נשמעו הגיוניים. "הוא קטן, הוא לא ממש רכז, הוא לא מוסר, הוא פרוע". כשנס ציונה עלתה ליגה, הוא "התחנן" אליהם שיחתימו את ג'יימס ב-50 אלף דולר לעונה. זה לא קרה.
כמה שנים לאחר מכן, אגב, רביץ עשה הסבה מקצועית: היום הוא המנהל הספורטיבי של הפועל באר שבע, כשתפקידו הראשון היה בנס ציונה ב-2017/18. "כשהייתי שם הזכרתי להם את זה כל הזמן", הוא מספר. "אנחנו צוחקים על זה עד היום, איך נס ציונה פספסה את מייק ג'יימס".
איש הכדורסל היחיד בישראל שגילה עניין בג'יימס בקיץ ההוא היה הוד בן הרצל, שהיה עוזרו של רוני בוסאני במכבי ראשון ב-2013/14. בן הרצל שיכנע את בוסאני שיש להם מציאה ביד, והקבוצה רצתה להתחיל במו"מ. רביץ הרים טלפון לרוזנשיין כשבפיו החדשות הגדולות מישראל. "מייק חתם באומניה מהליגה השלישית (!!) באיטליה ב-50 אלף דולר לעונה", בישר הסוכן האמריקאי.
רביץ וראשון לציון ניסו לשכנע את ג'יימס לצאת מהחוזה, אפילו היה ניסיון להציע לאיטלקים ביי אאוט, ניסו להסביר שפה זה ליגה ראשונה ושם שלישית. זה לא עזר. ג'יימס נתן עונה מפלצתית נוספת והתחיל לבנות לעצמו שם באירופה.
לקראת עונת 2014/15 שוב ראשון לציון מתעניינת. הפעם זה זה שרון דרוקר ששם עין, אבל ג'יימס כבר היה סגור ביוון, בקולוסוס הקטנה.
הרכז האמריקאי פותח מדהים את העונה, ושוב - ישראל קוראת למייק. שמונה מחזורים אחרי פתיחת העונה, מכבי אשדוד של ליאור ליובין ומודי מאור רוצה לפתוח את כיס. זה כולל ביי אאוט גבוה יחסית של 15 אלף דולר לקולוסוס פלוס שכר של כ-15 אלף דולר בחודש עד לסיום עונה פלוס בונוס על הישארות בליגה או "זכיה" במלך הסלים.
התכנית של ליובין היתה לשים את הקבוצה בידיים של ג'יימס, שכבר נתן הסכמה עקרונית למעבר. הנה הוא חוזר לכדורסל הישראלי בדלת הקדמית. רביץ סוגר את הקצוות עם המנכ"ל שלומי בן מאיור והבטיח שבלילה - יגיע חוזה חתום.
באותו לילה, הטלפון של רביץ אכן מצלצל. "דניאל, אני מצטער", אומר מייק. "חשבתי על זה, לא נכון לי לעשות את המעבר הזה".
רביץ, חצי מתוסכל-חצי נבוך, מבשר לאשדוד למחרת שהעסקה נפלה. שבועיים לאחר מכן מגיעה לג'יימס הצעה מקבוצה קצת יותר גדולה, באסקוניה, שהחליטה שממוצע של 21 נקודות בליגה היוונית זה מספיק טוב. לפני החתימה הרשמית, ביקש ה-GM של באסקוניה, פליקס פרננדס, לראות קלטות של ג'יימס מ... גליל עליון.
משם הסיפור ידוע. ג'יימס שידרג את עצמו מעונה לעונה - על הפרקט ובכל מה שנוגע לחשבון העובר ושב. פנאתינייקוס, פיניקס סאנס, ניו אורלינס פליקאנס, מילאנו, צסק"א מוסקבה. אפשר להניח שהיום, הוא יכול להרשות לעצמו סורק ומדפסת.
