מכבי אשדוד היא ללא ספק סיפור ההצלחה הבולט עד כה של עונת 2010/2011 בליגת לוטו. בשבוע החולף הגיעה העולה החדשה לשיאה: בתחילתו הביסה את הפועל ירושלים בקרב הישיר על המקום השני בליגה, וכשלושה ימים לאחר מכן עשתה את אותו הדבר גם לבני השרון, הפעם במסגרת שמינית גמר הגביע.
הקבוצה של עופר ברקוביץ' בכלל לא הייתה אמורה לשחק העונה בליגה הבכירה, וזכתה לכך רק בשל כישלונן ואי רצונן של יקנעם/מגידו ומ.כ הבקעה בהתאמה להעמיד את תקציב המינימום הדרוש. כל זה כבר מזמן לא רלוונטי שכן האשדודים לקחו את הצ'אנס שניתן להם בשתי ידיים. למרות שהזמן שהוקצב להם כדי לבנות קבוצה היה קצר משמעותית משל שאר קבוצות הליגה, כשרוב הישראלים הבכירים כבר חתומים בקבוצות אחרות, הצליחו המנהל המקצועי של הקבוצה שי האוזמן והמאמן הוותיק עופר ברקוביץ' לבנות קבוצה מצוינת ומאוזנת להפליא.
"מה שבולט שם זה מה שבולט אצל עולות חדשות שהולך להן קלף", אמר השבוע ל-ONE אחד הוותיקים בענף, שניסה להסביר מה הוא הגורם העיקרי בהצלחה של אשדוד. "יש אנרגיות של מקומות חדשים, אמונה של תחילת הדרך ועתיד ורוד. הרי בכל הקבוצה הזו אין אפילו אשדודי אחד שמשחק ברוטציה. זה פשוט חיבור שנתפס ואווירת המקום שמזינה אותו באנרגיות".
מי שאחראים על האווירה המצוינת במשחקי הבית הם כמאה חברי מועדון האוהדים של הקבוצה, "הדולפינים", שסוחפים אחריהם את אלף הצופים שממלאים את האולם העירוני במשחקי הבית ב-4 השנים האחרונות, ומורגשים היטב גם בכל משחק חוץ.
בשנים האחרונות הצליחה בכל עונה עולה חדשה לליגה להפתיע את כולם. חולון, מכבי חיפה, ברק נתניה ועכשיו אשדוד. המאמן עופר ברקוביץ' משתדל להימנע מהשוואה לקבוצות אחרות ואמר ל-ONE: "אנחנו בסה"כ עובדים כל הזמן באותה הדרך. יש פה חיבור טוב בין כולם וכימיה טובה. הרבה רעב להצליח של השחקנים ושל כל המערכת וזה פשוט נדבק טוב. אני לא נמצא איתם אחרי האימון. ברמה המקצועית, הקבוצה עובדת אחד בשביל השני והשחקנים מבצעים כל הזמן את מה שנדרש מהם. ההצלחה של הקבוצה לא מפתיעה אותי. כשאתה בונה קבוצה אתה מאמין ורוצה להגיע לרמת חיבור שכזאת. זה שהגענו כל כך גבוה זה סיטואציות של משחקים, שיכלו להתפתח גם בצורה שונה".
דבר שעליו אין עוררין הוא בחירת הזרים של ברקוביץ', שביחד עם האוזמן פגע בול בבחירה של כל אחד ואחד מהם. ראמל בראדלי הוא בדיוק מסוג הגארדים שתפורים על סגנון הכדורסל של הליגה שלנו; ג'וש קרטר הוא קלעי ברמה גבוהה מאז גיל 19 ורק חיפש קבוצה שתיתן לו הזדמנות להראות את זה; ג'וש דאנקן הוא פאוור פורוורד נהדר שבדומה לשניים הנ"ל הגיע ממכללה גדולה בארה"ב והשתלב מצוין בשיטה של ברקוביץ', ו-וויין וואלאס, שהיה הזר האחרון שחתם בקבוצה, כבר מכיר היטב את השיטה של המאמן הוותיק ואת הליגה שלנו. תוסיפו לזה את הצעירים הרעבים שון דניאל, ניב ברקוביץ' ויאן מרטין - כל אחד מהם בן לאגדת עבר אחרת - ותקבלו את המרעננת הרשמית של הכדורסל הישראלי העונה.
ניב ברקוביץ' ציין את הסיבות להצלחה המיידית של הקבוצה: "הצוות המקצועי עם עופר (ברקוביץ', ש.ל) ועוזר המאמן ליאור רוזן, רפי גרודצקי מאמן הכושר והצוות הרפואי עושים עבודה מדהימה ולכולם יש חלק באיך שאנחנו נראים. אני חושב שכאשר בנו את הקבוצה חשבו על החיבור של כמה דברים חשובים - ישראלים צעירים ורעבים, מאיר טפירו, שהכל עובר דרכו וסביבו ועם כל הניסיון שלו לוקח את המנהיגות ומשמש כעוד מאמן על המגרש, וכמובן הזרים הצעירים, האתלטיים והמוכשרים שעדיין לא הוכיחו את עצמם באירופה ופה מקבלים את כל האשראי להצליח. אני יודע שבקבוצות שהם היו בהם לא היו שחקני חמישייה ושחקנים מובילים כמו אצלנו באשדוד".
על ההתחברות המהירה של כל חלקי הפאזל אמר הגארד הצעיר: "התחברנו כל כך מהר כי אני חושב שיש לנו פה באשדוד אווירה מאוד ביתית. כל ההנהלה נותנת הרגשה של חום ודואגת לכל הדברים הקטנים שהשחקנים צריכים".
אלא שהחיבור המצוין בין השחקנים הוא לא רק על על המגרש אלא גם מחוצה לו. "אני נותן להם בראש ב-NBA2K11 באקס בוקס" התלוצץ ברקוביץ' וסיפר על ההוויי החברתי בקבוצה:" יש לנו קשר טוב מאוד עם כל השחקנים. אנחנו חברים טובים גם מחוץ למגרש ,דבר שלא קורה בכל קבוצה בליגה. אנחנו מתראים יחד, יוצאים ומבלים".
עם כל הכבוד לכל הסיבות שצוינו עד עתה, מעל כולם נמצא שחקן העשור של הכדורסל הישראלי והקפטן של הקבוצה, מאיר טפירו הבלתי נגמר. ניב ברקוביץ', המשמש השנה כמחליפו של טפירו וזוכה גם לשחק לצידו בקו האחורי, סיפר על היחסים עם המנהיג ועמוד התווך של הקבוצה: "קודם כל, כולם מדברים עליו כשחקן העשור וכמנהיג שלנו, אבל אני חושב שהדבר הכי חשוב אצלו זה מי הוא כבנאדם", מדגיש ברקוביץ'.
הבן של מיקי הדגיש את הקשר המיוחד בקבוצה: "התחברנו באופן שלא האמנתי ואנחנו חברים הכי טובים, נוסעים ביחד לכל אימון עם אור איתן ויש צחוקים ואווירה ואפילו צירפתי אותו לליגה שאני עושה עם חברים שלי באינטרנט של ה-NBA. לא צריך לספר מה ההשפעה שלו על הקבוצה וברור שאני לומד ממנו המון וזה תענוג לשחק ליד מישהו כזה. הוא מוריד מהלחץ ונותן ביטחון כשצריך - נכס לכל קבוצה, ובמיוחד לי ולכל הצעירים אצלנו" סיכם הגארד בן ה-24.
למרות שכרגע הכל נראה ורוד באשדוד, אסור לשכוח שהעונה עוד רחוקה מלהסתיים. גם בהנהלה פוחדים שההצלחה של הקבוצה והדיבורים על שחזורי הישגי חולון, חיפה ונתניה תעלה לשחקנים לראש ותגרום להם לאופוריה. אז אם ברקוביץ' רוצה למנוע מחניכיו להיכנס לשאננות אולי כדאי שיספר להם מה קרה לגבעת שמואל בעונת 2008/2009. הציפיות מאשדוד הן אמנם לא למקום שני וזכייה בגביע, אבל התברגות בצמרת וסימנים של המשכיות ורצון להשתדרג בעונה הבאה בהחלט יספקו. ובכל זאת, גם מחולון אף אחד לא ציפה.
