נבחרת הנוער של ישראל תשחק היום (חמישי) מול נבחרתה של אנגליה בפתיחתה של אליפות אירופה לנוער דרג ב', שתערך בישראל, ב"בית דני" שבתל אביב וזיסמן שברמת-גן. אירוח הטורניר אמור לעזור לחבר'ה הצעירים בכחול-לבן להחזיר את הנבחרת למקומה הטבעי בדרג א'.
לרגל המאורע המכובד, החלטנו לעשות לכם היכרות קצרה עם הנבחרת, הדרך שהיא עברה עד האליפות ואלו נבחרות הם צפויים לפגוש בהמשך הדרך. ואתם? אתם מוזמנים לבוא לראות אותם (כניסה חופשית לכל המשחקים) ולעודד אותם בדרכם למעלה.
איך הגענו לכאן? הקיץ שעבר היה מהקשים ביותר שעברו על מערך הנבחרות הצעירות של ישראל מאז ומעולם. נבחרות העתודה והנוער לא הצליחו להתחבר ונתקלו ביריבות קשות ולאחר שרשרת הפסדים ירדו לדרג השני, מעמד ממנו נמנעו במשך שנים רבות.
כעת השחקנים יצטרכו להוכיח שהם ראויים לרמה הגבוהה ביותר וינסו לעשות הכל כדי לסיים באחד משני המקומות הראשונים ולהבטיח את שובם לדרג א'.
לכולם ברור שהעפלה היא רק הצעד הראשון שצריך לעשות בכדי להזניק את הכדורסל הישראלי קדימה ומדובר בצעד חשוב במיוחד. במהלך השנה עבד איגוד הכדורסל מאוד קשה במטרה לארח את האליפות, דבר שמהווה הישג לוגיסטי (ואולי אף פוליטי).
לצד הסיוע הטבעי שהדבר מבטיח לשחקנים שבשנים עברו נדדו ברחבי אירופה, היטלטלו בדרכים ושיחקו באולמות בהם כף רגלה מעולם לא דרכה, וככל הנראה אף לא תדרוך בעתיד.
לקראת המשחקים ערכה הנבחרת קמפיין הכנה ארוך במיוחד, שהחל בהשתתפות בטורניר "שוויצר" בחודש אפריל, שכלל בין היתר מפגשים עם נבחרות יוון, צרפת וארגנטינה, כאשר על שתי האחרונות הצליחו שחקני העתיד של הכדורסל הישראלי לגבור.
המאמן, דני פרנקו, דאג ללוח זמנים צפוף שכלל כמה שיותר מפגשי אימון. בין היתר פגשו חניכיו את רוסיה, גרמניה, סלובניה ומונטנגרו. מלבד האחרונה, יתר הנבחרות משתייכות לדרג העליון והדבר מבטא את רצונו של צוות האימון להכין את השחקנים לתרחישים הקשים ביותר שהם עשויים לפגוש במהלך האליפות.
מי בנוכחים? כאשר מדברים על הנבחרות הצעירות של ישראל, ישנה נטייה לזלזל ברמתם של השחקנים וביכולתם להפוך למקצוענים. אז נכון שלא מדובר בנבחרת הכי נוצצת שהעמיד הענף, ואין שחקן שניתן לסמנו כ-"עמרי כספי" הבא, אך מדובר בחבורה מגובשת למדי, שחורטת על דגלה את הקבוצתיות.
תומר בר אבן (18, 1.96) - גארד/פורוורד מכבי תל אביב - "הדבק" של הנבחרת. אתלט מצויין שניחן בראיית משחק גבוהה ויכולת מסירה טובה, שמתאים בגובהו לרכז "המודרני". יודע להוליך כדור ולהכתיב את הקצב ואחד מהשחקנים שצפויים לעשות את הקפיצה לבוגרים בצורה חלקה יחסית.
ליאור שם טוב (18, 1.81) - פוינט גארד הפועל גבעתיים - קפטן הנבחרת, הרציני שבחבורה. אמנם לא המוכשר מכולם, אבל המנהיג הבלתי מעורער של הנבחרת והוא מוכיח זאת בהתנהגותו על הפרקט ומחוצה לו. ינסה להעביר מבגרותו לשחקנים האחרים ולסייע להם להתמודד עם המעמד ויתרום בקליעה מבחוץ.
גיא לביא (18, 1.88) - פוינט גארד בני השרון - כישרון גדול שאלדד אקוניס, יו"ר בני השרון, כבר החתים על חוזה ארוך טווח. סיים קריירת נוער מוצלחת במכבי רעננה והשלים את המעבר הטבעי לקבוצה הבוגרת המאוחדת. מוליך כדור מצויין ומוסר בחסד, שזכה לכינוי "הג'ייסון קיד של ליגת הנוער" וניחן בפיזיות של גארד אירופאי. צפוי להוות חלק חשוב בקמפיין הנוכחי.
לירז אריאלי (17, 1.85) - סקנד גארד מכבי חיפה - אח של טמיר, קפטן נבחרת העתודה שחתם זה מכבר אצל אפי בירנבוים בראשון לציון ושחקן מצויין בזכות עצמו. לוקח על עצמו הרבה, מתבסס על קליעה טובה מהטווחים השונים וצפוי למצוא לעצמו מועדון בליגה הלאומית בעונה הקרובה.
עוז בלייזר (17, 1.99) - פאוור פורוורד הפועל גלבוע/עפולה - הצטרף זה מכבר לסגל האלופה, הפועל גלבוע/גליל, וצפוי להתאמן עם הבוגרים במקביל לאימוניו בנוער. נבחר בעונה החולפת לחמישיית העונה במחוז הצפוני. ריבאונדר מצויין לגובהו ושחקן פיזי ביותר שצריך להישמר מעבירות. ברמות הללו, מחפים לעתים על נחיתות בגובה באמצעות פיזיות וזה דבר שיש לו הרבה ממנו.
נועם לייש (16, 1.83) - סקנד גארד הפועל עמק יזרעאל - קלע מאוד מוכשר, אוהב לקחת על עצמו את המשחק כשצריך, אך לפעמים נסחף קצת עם הזריקות מבחוץ. סובל מנחיתות פיזית מסויימת, אבל מחפה עליה באגרסיביות ונחשב לאחד השחקנים הכשרוניים ביותר בסגל.
שון לבנובסקי (17, 2.03) - פאוור פורוורד מכבי תל אביב - בן לאב כדורסלן (קני, הפועל תל אביב של שנות השמונים) ושחקן מוכשר שמזכיר גבוהים אירופאיים באופן משחקו. מרבה לצאת החוצה ולזרוק ממרחק ופחות אוהב לשחק בקרבת הסל, דבר אשר מביא לריווח המשחק והופך אותו לכלי נשק יעיל במיוחד במשחקים מול נבחרות אירופאיות. הבריא לאחרונה ממחלת הנשיקה והצטרף מאוחר לאימוני הנבחרת, אך הוא עדיין אחד המפתחות העיקריים להצלחת הנבחרת באליפות.
בר מאור (17, 1.88) - גארד הפועל גליל עליון - גארד כשרוני במיוחד שהוביל את קבוצתו בעונה החולפת לזכיה מרשימה באליפות. מצטיין בראיית משחק ובחדירות וכמו כן בעל קליעה טובה מטווחים בינוניים. שחקן קר רוח עם אופי של "ווינר".
ניב סולומון (17, 2.05) - סנטר הפועל גבעתיים - שחקן פנים שצפוי לעלות מהספסל ולייצר נקודות בתוך הצבע, שחקן עם טאץ' מצויין בקרבת הסל. מחזיק בכמה תנועות יפות ולא מרבה לצאת החוצה ומסוגל לתת גם אגרסיביות אם הדבר נדרש ממנו. התאושש בעונה האחרונה מפציעה לא קלה בכתף.
אוראל לב (17, 1.92) - סמול פורוורד מכבי תל אביב - אתלט מצויין ושחקן הגנה מוצלח, שמסוגל לקחת שחקן יריב ולמרר לו את החיים. לוקה במקצת בקבלת החלטות, אך כשחקן משלים יכול לתת הרבה מאוד לנבחרת במשימות ספציפיות כמחליף שעולה מהספסל.
רם אליאספור (16, 2.06) – סנטר הפועל ירושלים - אחד הגבוהים המוכשרים ביותר שצמחו בארץ לאחרונה. התאמן עם קבוצת הבוגרים כבר בעונה החולפת והפגין יכולת פיזית מצויינת והיה ממש קשה להאמין שמדובר בתלמיד כיתה י"א. ריבאונדר טוב, שחייב לשפר את האגרסיביות שלו בצבע ועדיין אמור להוות אופציה טובה לנקודות בקרבת הטבעת.
בר טימור (18, 1.88) - קומבו גארד הפועל חיפה - הדבר הכי קרוב שיש בנבחרת הזו לכוכב. אוהב לקחת על עצמו את המשחק ומחזיק בפיזיות טובה יחסית לגובהו. שחקן אתלטי וחכם שיודע למצוא את חבריו לקבוצה פנויים וגם אוהב לחדור ולסחוט עבירות. נחשב לאחד הפוטנציאליים הגדולים בנבחרת והוא גם אחד היחידים שהתנסה בעונה החולפת בקבוצה בוגרת, כאשר רשם ממוצעים של 6.5 נקודות ו-2 אסיסטים בחלקה השני של העונה.
תום סלוצקי (18, 1.91) - סקנד גארד מכבי חיפה - נתן עונה מצויינת במדי הירוקים ושמר על אחוזי קליעה טובים מבחוץ. נחשב לשחקן משקיען עם אופי טוב שעוד יכול לעשות קפיצה משמעותית ביכולת שלו ולהפוך לשחקן מוביל. בעיקר משמש נגד הגנות איזוריות כדי לעזור לפתוח את המשחק.
אקסל ואן אוורקרק (18, 2.05) - פורוורד מכבי תל אביב - אחד השחקנים המסקרנים ביותר בסגל. נולד בהולנד וכיאה להולנדי, צמח וצמח וצמח לגובה. עדיין דרוש ליטוש מסויים בקרבת הסל גם בכל הקשור לנקודות וגם מבחינת כדורים חוזרים. מנגד, מעצם גובהו הוא הופך למטרד עבור שחקני היריב בבואם לחדור לצבע.
ללא ספק מדובר בשחקן שיסחוף אחריו התעניינות גדולה מאוד ועוד עשוי להתפתח למשהו שלא ממש היה לנו בכדורסל הישראלי. ניסו להפוך אותו לסנטר בגלל גובהו, אבל מימדי גופו מתאימים יותר לעמדות הפורוורד.
מאמן - דני פרנקו - המאמן הססגוני של הנבחרת נחשב לאיש של עבודה קשה ולטיפוס שהשחקנים מתחברים אליו. אימן בהצלחה בליגת העל לבתי ספר תיכוניים ובקבוצות הנוער השונות, וטיפס את כל הדרך עד לליגת העל. במסגרת הבוגרים ההישג הגדול ביותר שלו הזכיה בגביע המדינה עם הפועל חולון לפני שתי עונות, ובעונה הקרובה הוא ינסה לשחזר ימים כקדם, הפעם כעוזרו של מיקי דורסמן.
ומי עומד בדרך? אז אחרי שראינו מי הם השחקנים שמרכיבים את הסגל לאליפות ומי מוליך אותם הגיע הזמן לתת מבט קצר על היריבות הצפויות. בבית המוקדם יפגשו את אנגליה, דנמרק, רומניה ובלארוס. באנגליה בולטת העובדה כי מדובר בנבחרת גבוהה למדי, שמחזיקה ברשותה 5 שחקנים מעל 2.08 (לשם השוואה, בסגל של ישראל יש רק אחד כזה), ומתבססת על משחק פיזי בתוך הצבע.
למרות שלא מדובר במדינת כדורסל, הענף עשה התקדמות גדולה בשנים האחרונות ואין מקום לזלזל ביריבה מולה תפתח ישראל את משחקיה. דנמרק מציגה כמה שחקנים מוכשרים, ביניהם אנדרס האס, שמשחק בעמדות הגארד ונחשב לשחקן מגוון במיוחד.
הדנים לא נחלו הצלחות גדולות באליפויות הקודמות וגם הפעם הם לא צפויים להגיע רחוק במיוחד. רומניה מזכירה קצת את ישראל. הרבה שחקנים מוכשרים, קצת נחיתות בגובה שמנסים לחפות עליה באמצעות קבוצתיות. מי שבכל זאת ינסה להקנות יתרון לרומנים בצבע הוא הנפיל, ארוליאן טות', שמתנשא לגובה 2.10 מטר ומסוגל להשיג נקודות בקלות בקרבת הסל.
אחרונה חביבה היא בלארוס אותה תפגוש ישראל במפגש המסכם. למרות ההתקדמות שמבצע הכדורסל במדינה בשנים האחרונות, מדובר עדיין בנבחרת חלשה על הנייר כאשר מיקיטה סטורקאו ינסה להפתיע מעמדת הפורוורד ולהפתיע ולצלוח את הבית המוקדם. בהמשך הדרך ישראל עשויה לפגוש נבחרות חזקות כצ'כיה, הולנד, מונטנגרו וגיאורגיה שנמצאת בדרך הבטוחה למעלה.
חרף נחיתות מסויימת בגובה ובזכות הקבוצתיות והמרקם שיצר פרנקו, החבר'ה הצעירים שלנו בהחלט יכולים לעשות את זה ולהחזיר עטרה ליושנה באמצעות העפלה לדרג א'. תהיו איתם ותתמכו בהם, הם צריכים את זה.
