פאנל תקשורת וספורט בכדורסל הנשי נערך במעגן מיכאל כדי להביע תמיכה בקבוצת הנשים שהעפילה לליגת העל ונלחמת על הזכות לממש את העלייה.
לפני כחודשיים העפילו שחקניות הפועל מעגן מיכאל לליגת העל לנשים. במהלך החודשיים האלו, קיימה העמותה המנהלת את הקבוצה אין ספור ישיבות כדי לדון האם הקבוצה תוכל לממש את העפלתה לליגת העל והאם תזכה לתקציב כלכלי שרובו יגיע מקיבוץ מעגן מיכאל.
במקביל גם החלו בקבוצה במסע לגיוס ספונסרים. בקיבוץ עדיין לא קיבלו החלטה רשמית כיצד לתמוך בקבוצה והאם לגייס משאבים כלכליים כדי לגרום לכך שהקבוצה תשחק בליגת העל.
ראוי לציין שבמידה ומעגן מיכאל אכן תממש את העלייה, כבר התקבלה החלטה מקצועית ומנהלתית על ידי מאמנת הקבוצה, שרית ארבל שהסגל יורכב ברובו מ-8 הבנות שהעלו את הקבוצה לליגת העל בתוספת 3 שחקניות חיזוק. ארבל רואה בשחקניות את המודל לחיקוי של שחקניות ישראליות כחול לבן שישתלבו בליגת העל ויובילו את הכדורסל הישראלי להיות מוביל ולא מובל על ידי שחקניות חיזוק שמגיעות מהליגה הטובה בעולם.
לשם כך החליטו ארבל, קפטנית הקבוצה עדי רבאון ומנהלת הקבוצה צפרא אשל לגרום להעלאת המודעות לספורט הנשי ולכדורסל הנשי בפרט ובעיקר באזור מעגן מיכאל. הבנות החליטו לערוך פאנל בהשתתפותן של מאמנת רמת השרון וחברת ועדת הנשים באיגוד הכדורסל, אורנה אוסטפלד וקפטנית נבחרת ישראל, ליעד סואץ-קרני.
למרות הרצון של המועדון למצוא את עצמו בליגת העל בשנה הבאה יש גם חברי קיבוץ שמתנגדים. חבר הקיבוץ, יפתח אמיר, אמר: "אני חושב שכדי ליצור קיום קבוצה בליגת העל צריך תקציב גדול מאד שמקשה על התקציב הכללי של מעגן מיכאל. הסיבה השנייה היא ספורטיבית – מהמאגר המצומצם של בנות מעגן מיכאל, לא יהיה ניתן לשרוד וגם לא להרגיש שייכות. אמיר אף הדגיש כי מעגן מיכאל לא צריכה את הכדורסל כדי שיזדהו איתה".
אורנה אוסטפלד מצידה אמרה: "אני שמחה לחזור לכאן אחרי 40 שנה. מעגן מיכאל הייתה קבוצה בצמרת הליגה, קבוצה חזקה ומאיימת. לדעתי, תמיד אפשר לנסות ולטעום מהדבר הזה שנקרא ליגת העל. אני מסכימה שיש סדרי עדיפויות לדברים אחרים. מבחינתי האישית כדורסל נשים זה כל חיי. כדורסל זה הרבה מעבר לפעילות ספורטיבית. הקמתי ברמת השרון מחלקת כדורסל לילדות ונערות כדי לקצור פירות.
"עשור נלחמנו בממסד הציבורי על שוויון וזכויות עד בג"צ. זכינו והיום אנחנו מייצגות נאמנה את העיר שלנו. הקבוצה שלי היא חלון הראווה של הספורט הנשי. הילדות בארץ רוצות לראות משהו שהן ירגישו אליו שייכות. אני חושבת שלאור העבר המדהים של הקיבוץ הזה, המקום הזה יהיה פורץ דרך בכדורסל הנשי ויכול להוביל ולהגיע להשפעה גדולה בספורט ובכדורסל, לכל הילדות והבנות באזור שיש לאן להגיע".
ליעד סואץ-קרני, הוסיפה: "שיחקתי רבות מול מעגן מיכאל בגילאי ילדות ונערות. זו תמיד הייתה חוויה ותענוג לשחק פה מול אולם מלא. מתישהו גם שברתי את המחסום של לנצח פה. אני לקחתי את זה שאני משחקת בארץ כסוג של נתינה לענף שנתן לי כל כך הרבה. פעלתי בבתי ספר לכדורסל לבנות חדשים שנפתחים כעת, ואני רואה את התוצאות באופן מיידי".
עדי רבאון, קפטן הקבוצה: "מה שיפה בקבוצה זה החיבור הרגשי של השחקניות לקבוצה וזה מה שגרם לנו לעלות לליגת העל. הבנות הצעירות מרגישות שייכות והזדהות לבוגרות, וזה מאד עזר לקדם את המחלקה הצעירה, כאשר גם כמות הקהל במשחקי הילדות והקט-סל גדלה, וגם כמות השחקניות גדלה (70) וכולן בנות הקיבוץ. זה המסר הכי חשוב שלי לקהילה שגדלתי בה וכיום אני חיה בה".
שרית ארבל: "הקבוצה הזו רצה 3 שנים, והעונה זו תהיה הרביעית. לא חלמנו שנעלה ליגה. לקחנו צעד ועוד צעד כדי להגיע לאן שהגענו. הייתי רוצה לראות את כל שחקניות הבית בקבוצה כדי שיהיה לדור ההמשך לאן לשאוף. אני רואה בקבוצת הילדות את דור העתיד בכדורסל ובנבחרות הצעירות. השחקניות הבוגרות מבינות את המשמעות של ליגת העל וההופעה בה. אני מאמינה שכל אחת תמצא את מקומה בסגל. השינוי הוא רק בראש. כל אחת יודעת שתצטרך להשקיע ולתת יותר כי זה שם המשחק".
