שתי נבחרות יפתחו הערב (21.30) את הקמפיין שלהן במוקדמות אליפות אירופה, ישראל ואיטליה, כשרצון משותף מחבר ביניהן - ניצחון - אך נובע ממניעים שונים בתכלית.
מודרכים בידי סימונה פיאניג'אני, מאמן סיינה, ינסו האיטלקים להימנע ממעידה מוקדמת שתגזול מהם את הביתיות, בעוד ישראל, אף היא עם מאמן חדש על הקווים, תחפש ניצחון חוץ מפתיע יחסית, שיגדיל משמעותית את סיכוייה להימנות על הנבחרות שישחקו בשנה הבאה באליפות בליטא.
לפניכם המצ'-אפים הצפויים, צפויים אך לא בהכרח שגרתיים, היות וישראל מעמידה הרכב לא ממש קלאסי על-פי המובנים המקובלים.
אנטוניו מסטראנצי – יותם הלפרין
בהיעדרו של הרכז ג'אקופו ג'אקטי, צפויה איטליה לפתוח עם מסטראנצי, 1.78. האמריקאי שהתאזרח הוא בוגר אוניברסיטת נורת'רן אילינוי 2006, שם שיחק ארבע עונות, כשבאחרונה שבהן רשם ממוצעים של 7.7 נקודות, 2.3 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים ו-40% לשלוש.
אחרי הקולג' הגיע לאיטליה ושיחק ברג'ו קלבריה מהליגה השנייה, משם המשיך לשנתיים מוצלחות בג'סי מצמרת אותה הליגה, שבמדיה שיתף פעולה עם רוג'ר פרינגטון, שעבר במספר קבוצות בישראל. בעונתו השנייה רשם 14.8 נקודות למשחק וקיבל חוזה לשנתיים במונטגרנארו.
לפני שנה שיחק לראשונה בליגה העליונה באיטליה, במדי מונטנגרנארו, בה שיתף פעולה עם גרג ברונר, אקס-נהריה. במיוחד הרשים עם מספר תצוגות שלשות נהדרות (5 מ-5 מול בולוניה, 6 מ-7 מול בנטון טרוויזו) וסיים את העונה עם 47% מעבר לקשת. בשלוש עונותיו האחרונות באיטליה לא ירד מ-91% מקו העונשין. בקיצור, מומלץ לא לבצע עליו עבירות מיותרות. מסטראנצי נבחר לחמישיית הרוקים של העונה בליגה האיטלקית וזומן לראשונה לנבחרת.
באשר להלפרין, לא צריך להכביר במלים לגבי חשיבות הקמפיין הזה עבורו. ובכל זאת שלושה-ארבעה משפטים, ברשותכם. אריק שיבק בונה עליו כאיש המרכזי בהובלת הכדור וזאת חרף העובדה שבשנתיים האחרונות באולימפיאקוס הוא תפקד בעיקר כשוטינג גארד. שיבק זוכר להלפרין חסד מימיו באליפות אירופה לעתודה ב-2004, אז היה הלפרין הבטחה גדולה מאוד בגיל 20. גם היום הוא בטופ האירופי, אבל כבר בן 26, עם חוזה עתק מאחוריו בקבוצה היוונית אך בלי קבוצה לעונה הבאה.
במהלך החודש הקרוב חייב הלפרין להימנע מעליות וירידות בכושרו, להפגין יציבות ולשוב ולהוכיח, כי הוא מוביל כדור מיומן, שיכול לשלוט בקבוצה ולהניע אותה ובו זמנית גם לתפקד כסקורר. לא פשוט, אבל הכרחי. יוגב אוחיון יהיה מאחוריו כדי לתת גב, לקום מהספסל ולשנות כיוונים.
מרקו בלינלי – טל בורשטיין
לגארד האיטלקי בן ה-26 יש רישיון ירי חופשי בנבחרת הזו. בלינלי הוא כישרון שכבר בגיל 18-17 היה רשום לו על המצח "NBA-פרוספקט" והיה זה אמנם רק עניין של זמן עד שימצא עצמו שם. מאחוריו כבר 141 משחקים בליגה הטובה בעולם ו-6.6 נקודות בממוצע בגולדן סטייט ובטורונטו, בהן שיחק בשלוש השנים האחרונות. אחרי העונה שעברה דובר על אפשרות שישוב לאירופה, אבל בלינלי קיבל הבטחה שהרפטורס בונים עליו ומעוניינים לראותו אצלם גם בעונה הבאה.
הנבחרת האיטלקית עובדת עבורו ומאפשרת לו מצבי קליעה נוחים. אם זה לא יסתדר, הוא ייצור אותם לעצמו. טווח הזריקה שלו ארוך וקשה מאוד לשמור עליו. מבחינת עבודת רגליים והיצמדות למטרה נראה שעומרי כספי, שיכול לשמור למעשה על כל שחקן בעמדות 2 עד 4, יכול לקחת אותו כמטרה טוב יותר מכל אחד אחר. בינתיים, לפחות מבחינת מצ'-אפ עקרוני, בורשטיין עשוי להיות זה שיתייצב מולו פנים אל פנים.
טל הוא שחקן חשוב מאוד במערך של הנבחרת. תמיד היה. הוא לא רק המנהיג המנוסה והאיש המחבר בין כל החלקים, כפי שנוטים לחשוב, אלא גם קלעי שלשות מצוין. אם בורשטיין מאופס הוא יכול להחזיר לבלינלי על כל שלשה ולגרום לו לעבוד בהגנה קשה יותר ממה שהאיטלקים מעריכים. זו אחת הדרכים להפוך את הכוכב הזה לטרוד ולא מרוכז. הלוואי שהכיוון הזה אכן יתממש.
סטפאנו מנצ'ינלי / לואיג'י דאטומה – עומרי כספי
בעמדה הזו האיטלקים יכולים להציע את מנצ'ינלי הוותיק או דאטומה הצעיר, שניהם שחקנים מגוונים בגובה דומה (בסביבות 2.02-2.03 מ'), שלא הרשימו במיוחד במשחקי ההכנה.
דאטומה בן ה-23 נבחר לא מכבר לשחקן הטוב ביותר בליגה האיטלקית בגילאי 22 ומטה, והשם שלו מסתובב בצמרת הפרוספקטים באיטליה עוד מימי הקדטים. בעונות האחרונות הוא שיחק ברומא בין 16 ל-18 דקות בממוצע, אבל קשה לומר שעמד בציפיות שהדביקו לו בגיל צעיר יותר, כשהיה בן 16 ושיחק בסיינה.
מנצ'ינלי בן ה-27 הוא שחקן מצוין לטעמי, עם שנות ניסיון רבות בפורטיטודו בולוניה על גלגוליה השונים. שחקן הגנה משובח, ריבאונדר טוב, יעיל וחכם וגם פיזי למדי.
הוא, כמו דאטומה, אמורים לשמש שחקני מפתח לצד בלינלי וברניאני, כי די ברור שהנבחרת האיטלקית תתקשה לנצח כשרק שני שחקנים, טובים ככל שיהיו, יתרמו לה התקפית.
בשנתיים האחרונות שיחק במילאנו, אבל גם הוא לא יכול היה לעשות דבר מול הדומיננטיות של סיינה באיטליה. את העונה האחרונה סיים עם 7.5 נקודות ו-3.2 ריבאונדים ב-21 דקות בממוצע.
מולם ניצב כספי, בקמפיין הראשון המשמעותי שלו בנבחרת ישראל, אליו הוא מגיע כשחקן NBA, הפעם הראשונה בתולדות הנבחרת הישראלית שיש לה אחד כזה.
המצ'-אפים שמעמידים האיטלקים בעמדה הזו מעניינים מאוד ותואמים את מה שיש לכספי להציע, ולכן המשימה שלו אפילו גדולה מהרגיל: להתגבר על שילוב של שחקנים שיכולים להתמודד עם האנרגיות שהוא מביא. צופים ששחקנים כמו גיא פניני ודייויד בלות'נטל עשויים ליהנות מתשומת הלב המוגברת שיתנו נבחרות זרות לכספי. הנה בדיוק המשחק להתחיל ממנו.
אנג'לו ג'ילי – ליאור אליהו
בגובה 2.09 אמור ג'ילי ליהנות מיתרון גובה מול שחקני ישראל, אבל באופיו הוא לא שחקן פנים דורסני ונוטה לזרוק גם מבחוץ. ג'ילי הוא עוד שחקן שסומן כמי שיכול להוביל את הכדורסל האיטלקי, אבל שורה של פציעות מנעו ממנו להתקדם ולהגיע לרמה שצפו לו.
ג'ילי, ששיחק אצל דייויד בלאט בבנטון טרוויזו, העביר את העונות האחרונות ברומא. בעונה שעברה קלע 6.6 נקודות והוריד 4.9 ריבאונדים, ממוצעים המעידים כי הוא רחוק מלהיות אופציה התקפית ראשונה בקבוצתו, והוא הדין גם בנבחרת. עדיין, בערב מוצלח עלול ג'ילי, הקולע באחוזים גבוהים בדרך-כלל, להוות בעיה רצינית עבור הנבחרת.
תפקודו העקרוני של ליאור אליהו אמור להיות כמצ'-אפ לג'ילי, לפחות בעיניי. אם כך, הרי שהוא פיתרון מספיק טוב כדי להתמודד היטב עם הגבוה האיטלקי, מספיק גבוה ובטח נייד דיו כדי לנסות להוציאו משיווי משקל. ואולם, סביר להניח שבחלקים של המשחק יתמודד ליאור מול ברניאני בעמדת הסנטר, והשילוב שלו עם כל מי שייצמד אליו בקו הקדמי, בין אם זה פניני, כדיר או בלות'נטל, מהווה לצורך העניין מיקשה אחת. על פניו, כל עוד גרין לא בשיא יכולתו, יש לנבחרת בעיה הגנתית מול הקו הקדמי של האיטלקים.
אנדראה ברניאני – אלישי כדיר (וכל אחד אחר)
כמי שהעביר את רוב שנותיו בכדורסל הבוגרים כסנטר הפותח של נבחרת ישראל, אמור היה להופיע בעמדה זו שמו של יניב גרין. ואולם, לפחות על סמך משחקי ההכנה, לא נראה שגרין בכושר מלא כרגע, מה שיצריך את אריק שיבק ועוזריו להשתמש בפתרונות שונים – מאלישי כדיר דרך ליאור אליהו, גרין עצמו כמובן ואולי אפילו דייויד בלות'נטל לדקות ספורות.
תהיה הבחירה אשר תהיה, לכוכבה של טורונטו ראפטורס יש יתרון גדול מול כל אחד בנבחרת הישראלית. אף שבמקור הוא פאוור פורוורד, בשנים האחרונות משחק ברניאני, המתנשא לגובה 2.13 מ', כסנטר. משחק הפנים-חוץ שלו נהדר ואין ספק שמדובר בכדורסלן שיכולותיו ברמות הגבוהות ביותר, כולל ב-NBA. כמו ג'ילי, אף הוא שיחק בבנטון טרוויזו תחת בלאט, ונמנה על הקבוצה שזכתה בתארים לפני שסיינה השתלטה על הכדורסל האיטלקי.
ברניאני בלט ברוב משחקי ההכנה, אבל מול נבחרות חזקות כמו קרואטיה, למשל, התברר שגם ערבים שבהם הוא ובלינלי קולעים 50 נקודות ביחד אינם מבטיחים ניצחון איטלקי. קרואטיה הולכת לאליפות העולם החודש, ישראל משחקת במוקדמות אליפות אירופה. ועדיין, אפשר לקוות שחמישים נקודות של ברניאני ובלינלי ביחד לא יבטיחו ניצחון איטלקי גם מולנו.
