מאי 2007 - קבוצת הכדורסל של הפועל ב"ש מגיעה למשחק החמישי בסדרת גמר הפלייאוף של הליגה הלאומית מול הפועל חולון, כשהיא יודעת שניצחון יפגיש אותה בעונה הבאה עם מכבי ת"א, הפועל י"ם ובני השרון.
הקבוצה הדרומית, שהגיעה לגמר הפלייאוף אחרי שאת העונה הסדירה סיימה במקום השביעי בלבד, כבר התחילה להאמין בניסים, אבל אז באו מיקי דורסמן, טוני וושהאם וחבריהם ולאחר משחק צמוד שסיים סידרה מותחת וצמודה מאין כמוה, עלו לליגת העל, כדי לחגוג אליפות היסטורית בעונה שלאחר מכן.
העונה ההיא, תאמינו או לא, היתה הראשונה של האדומים בליגת המשנה והיא היתה צריכה להיות רק הסיפתח לקראת עתיד ורוד בעיר שהיתה מזוהה לפני כן עם קבוצת כדורגל מדשדשת בליגה השניה, שמתרפקת על עברה המפואר וללא עתיד הנראה לעין. קצת יותר משניים עשר חודשים לאחר אותו משחק היסטורי נעלמה ב"ש ממפת הכדורסל בישראל והתפרקה בשל קשיים כלכליים.
הפועל אוסישקין, מאחורייך!
העונה, כשקבוצת הכדורגל של העיר חוזרת למקומה הטבעי וממלאת מדי שבוע את אצטדיון וסרמיל באוהדים אדומים נלהבים, החליטו בעיר לעשות מעשה ולהקים מחדש את עמותת הפועל ב"ש בכדורסל. המודלים לחיקוי הם קבוצת הכדורסל של הפועל אוסישקין וקבוצת הכדורגל של הפועל קטמון, שהגדירו מחדש את הפתגם הידוע: "קבוצה אהודה לא מחליפים".
מי שעומד מאחורי הרעיון להחזיר את בירת הנגב למפת הכדורסל הוא אוהד הקבוצה אייל חטב, שבעבר שימש גם כדובר קבוצת הכדורגל של המועדון. חטב משחזר את החזון: "הפועל ב"ש זה מועדון שלא יכול להסתפק בבינוניות ואנחנו, האוהדים, חייבים לשים לעצמנו למטרה לחבר את הקהילה בעיר ולהביא למהפכה. הרעיון המרכזי שלנו היה להקים לתחייה את הפועל ב"ש בכדורסל, שהתפרקה פתאום והשאירה להרבה אנשים טעם של עוד".
"ב"ש מזוהה כעיר של הכדורגל", ממשיך חטב, "אבל בכדורסל, בשנים שישראל ברוך היה המאמן שלה והקבוצה הגיעה עד לגמר הפלייאוף, היא גיוונה את חיי הספורט בעיר ואנחנו רוצים להחיות את זה. הרעיון הוא גיוס של כמה שיותר אוהדים שיהיו נאמנים, קבועים ושותפים בקבלת ההחלטות. כרגע יש לנו כמה עשרות נאמנים שתורמים מזמנם ומכספם לטובת הצלחת המועדון וקידום הספורט בעיר", סיכם חטב.
מאמן סטודנט ושחקנים שמגיעים בהתנדבות
הקבוצה שהוקמה מחדש תחת השם "עמותת הפועל ב"ש" החלה את העונה בליגה ב' שהיא הליגה החמישית בישראל, בתקווה להתקדם בדהירה אל הליגות הגבוהות לפחות כמו שעשתה זאת הפועל "אוסישקין" והמטרה המוצהרת של הקבוצה היא לעלות כבר השנה לליגה א'.
לשם כך, גובש סגל שחקנים מקומי המורכב משחקני עבר, סטודנטים, חיילים וצעירים ששואפים יום אחד לפגוש את האימפריות המקומיות. כל השחקנים משחקים ומתאמנים בהתנדבות וימשיכו כך עד תום העונה שמורכבת מ-24 מחזורים בליגה של 13 קבוצות כשכל אחת תתמודד מול יריבותיה בבית ובחוץ.
מאמן הקבוצה הוא מתן גל, סטודנט בן 24 שאף הוא עובד בהתנדבות והוא מספר כיצד נחשף לפרויקט לראשונה: "אני הגעתי לב"ש בשנה שעברה דרך היכרות עם ישראל ברוך. אימנתי פה במועדון שתי קבוצות ילדים בשנה שעברה וקבוצת האוהדים ראתה לנכון שאני מתאים להיות המאמן של הקבוצה הבוגרת. ישבנו בקיץ וראינו שאנחנו רואים את הדברים באותה צורה והחלטנו ללכת על זה ביחד".
בהתייחס לשאלה כיצד מגייסים שחקנים לבוא ולשחק בהתנדבות אמר גל: "השחקנים באו לפה עוד לפני שניסינו לגייס אותם. רוח ההתנדבות באה מהם. שחקנים כמו בני רווה (קפטן הקבוצה) ונועם פלוינסקי הביאו אחריהם הרבה שחקנים. אנשים באים אחרי השם "הפועל ב"ש" שזה שם שהולך לפניו ואנחנו צריכים להצדיק את זה".
"יש בעיר פוטנציאל לכדורסל והחבר'ה תורמים מהלב ומהכיס"
מי שחוזר לקדנציה נוספת בקבוצה ומונה לקפטן קבוצת האוהדים של הפועל ב"ש הוא כאמור, בני רווה בן ה-39 שלא יכול להסתיר את התרגשותו ללבוש את המדים האדומים: "אני הייתי מנהל את הפועל ב"ש בסבב הקודם שלה לפני שש שנים. העלינו אותה לליגה השניה ולאחר מכן הקבוצה התפרקה כי לא היה מספיק כסף".
"העונה באו חבר'ה חדשים שהחליטו לקחת את הכדורסל לידיים והבינו שיש פוטנציאל של כדורסל בעיר הזאת. בליגה הלאומית לפני כמה שנים האולם היה מלא באוהדים ולכן אנשים ראו שיש פה פוטנציאל והחליטו לעשות את זה מחדש בצורה של אוהדים לפי הדגם של ברצלונה, הפועל קטמון והפועל אוסישקין. יש פה חבר'ה ממש טובים שתורמים מעצמם מהלב ומהכיס. אני באתי כדי לתת להם קצת מהניסיון הלא טוב שהיה לנו בסבב הקודם וגם לשמר את הדברים הטובים שהיו לנו אז ובגיל 39 החלטתי לעשות קמבק בתור שחקן אחרי 6 שנים", המשיך רווה.
גם בגיל שבו רוב הספורטאים כבר נמצאים בקריירה שלאחר משחק פעיל, חדוות המשחק לא עוזבת את רווה ולו לשניה אחת: "כל משחק אני עדיין מתרגש כמו ילד בן 17 וזה סימן שיש לי את חדוות המשחק וכיף לי. יש פה חבר'ה מעולים והקבוצה ממש טובה. זו ליגה ב' אבל אני מאמין שעם החבר'ה שיש פה נגיע רחוק".
האוהדים של הכדורגל כבר ידאגו לאווירה
בדומה להפועל אוסישקין והפועל קטמון, בב"ש יש קבוצת אוהדים מהכדורגל שמתכוונת להגיע למשחקי הקבוצה ולתת אווירה ביתית בליגה. הקבוצה כבר פתחה את העונה עם שני ניצחונות חוץ על הפועל עזתה בגביע האיגוד ובליגה על הפועל עומר בהפרש של 57 נקודות. למשחק הבית הראשון של הקבוצה השבוע שוב מול הפועל עזתה הגיעו לאולם הספורט במקיף ד' בעיר כ-150 צופים שהצטיידו בדגלים, תופים והרבו לעודד כשהם שרים את שירי האוהדים המוכרים מאצטדיון וסרמיל.
"הקהל הוא מדהים", אומר גל, "לשני משחקי החוץ הראשונים של הקבוצה הגיעו 70-80 אוהדים. זו אווירה של ליגה לאומית ואפילו בליגת העל לפעמים אין כזו אווירה".
הקפטן רווה התייחס אף הוא לקהל שהגיע לצפות במשחק מול עזתה: "אין דבר כזה כמו הקהל פה. עוד לא ראיתי בליגה ב' כמות כזאת של קהל. שיחקתי גם בבית"ר ב"ש בליגה הארצית והיו באים 5-6 איש וזה היה נגמר. לראות פה קהל גדול, מוסיקה ואווירה כזאת בליגה ב' זה תענוג וזה רק מראה את הפוטנציאל שיש בעיר הזאת לכדורסל ואני מאמין שהם יגיעו לרמות הגבוהות. יבוא איזה מישהו שיעזור להרים אותם למעלה והם יגיעו לליגה הראשונה. מגיע להם".
את משחק הבית הראשון מול הפועל עזתה סיימה הפועל ב"ש בניצחון 73:98 כשהתוצאה היתה יכולה להיות הרבה יותר גבוהה. בקבוצה מכוונים גבוה ורוצים לעלות בתום העונה לליגה א' וגם לזכות בגביע האיגוד לליגות הנמוכות.
המאמן מציב מטרות לעונה הקרובה וגם להמשך הדרך של הקבוצה: "המטרה היא לבסס את הפועל ב"ש בכדורסל שתהיה קבוצת בוגרים שיהיו מאחוריה אנשים שייתמכו בקבוצה ושהאוהדים יבואו ויהיו מאחורינו ובטווח הקצר אנחנו לא מפחדים להגיד שאנחנו רוצים להילחם עד הסוף גם על העליה וגם על הגביע".
בני רווה מוסיף: "המטרה היא חד משמעית - לעלות ליגה וגם לקחת את הגביע לליגות ב'. עליתי הרבה פעמים ליגות גם בתור שחקן וגם בתור מנהל אבל גביע עדיין לא לקחתי ואני אשמח לעשות זאת השנה".
