מאמנה החדש של מכבי חיפה, עמי נאווי, היה רכז נשמה במלוא מובן המילה. למרות שגדל והתחנך במחלקת הנוער של מכבי רמת גן, את רוב הקריירה שלו עשה במדים של הפועל תל אביב ובאולם אוסישקין. כעת הוא מנסה להביא את כל הנשמה שהוא נתן על המגרש, גם כשהוא עומד על הקווים.
מאז שפרש ממשחק פעיל עבר נאווי לקריירת אימון. הוא שימש כעוזרם של שרון דרוקר ברעננה, יעקב ג'ינו בבני השרון ושל אפי בירנבוים, שהיה מאמנו הראשון בבוגרים, בהפועל ת"א, וכיהן כמאמן ראשי בקבוצות ליגה שניה כגון: לב השרון, הוד השרון ויבנה.
בנוסף, נאווי שימש גם כיו"ר הוועדה המקצועית של הפועל אוסישקין, הקבוצה אותה הוא יפגוש למשחק הגורלי ביותר מאז נכנס לתפקידו. בתחילת העונה הנוכחית הגיע נאווי לחיפה בעקבותיו של המאמן הראשי, אלעד חסין, שרצה אותו כעוזרו.
לאחר פתיחת עונה מזוויעה פוטר חסין מתפקידו ונאווי נקרא לדגל על ידי הנהלת הקבוצה והבעלים, ג'ף רוזן. כמו בימיו כשחקן בהפועל, בשני משחקיו הראשונים על הקווים כמאמן, הצליח נאווי לשנות את האווירה, הכניס הרבה אנרגיה חיובית למערכת הכבויה והקבוצה ניצחה שני משחקים ברציפות.
ביום חמישי נעצר הרצף הקצרצר עם ההפסד הראשון לאשקלון, אבל נאווי כהרגלו נשאר אופטימי ומקווה ששחקניו יידעו לתקן את הטעויות לקראת המשחק החשוב הערב. בראיון ל-ONE, מספר נאווי על מה שעבר עליו ועל מכבי חיפה מאז תחילת העונה ועל דרך חייו כשחקן וכמאמן.
אז מה גרם בעצם לקבוצה להיראות כמו שהיא נראתה בתחילת העונה?
"אני טוען שאין קבוצה בליגה הישראלית שהיא מושלמת. תמיד יכולים להגיד שהקבוצה לא נבנתה נכון, אבל לדעתי כל הליגה ככה. צריך המון חיבור והמון מזל כדי להצליח. כדי להכתיב דרך ושיטה אתה חייב שהאימונים יהיו ברמה גבוהה ובגלל פציעות של שחקנים בכירים, לא הגענו למצב שהיתה לנו סידרה של אימונים עקביים בשביל להתוות דרך ושיטה, שזה מה שבעצם בונה יציבות לקבוצה. האימונים הם בהילוך איטי ויש יותר מלל, זה מפריע אבל מן הסתם מכבי חיפה הוא מועדון שהורגל בשנתיים האחרונות לצמרת הגבוהה, אז הלחץ מן הסתם יותר גבוה".
השחקנים אולי עשו דווקא לאלעד והפסידו בכוונה?
"אני לא חושב שהשחקנים עשו דווקא, אלא איבדו את הביטחון ומן הסתם כשזה קורה, סף השבירה שלך נהיה הרבה יותר נמוך. הרבה באו בטענות למה לא עשיתי את זה בתור עוזר ובן אדם עם רגשות, אבל זה לא עם מפסק של און ואוף. ברגע שלקחתי את ההחלטה הזאת עטפתי את עצמי בכל האהבה הזאת למשחק ועם החוויות והריגושים".
"דיברתי איתם על מחוייבות למשחק הכדורסל, שהביאה אותנו לאיפה שאנחנו היום. לא אמרתי להם לשחק בשבילי, אלא בשביל הכדורסל ששיחקתם ברחוב מגיל קטן והיום הוא העתיד הכלכלי שלהם. עם זה באתי וזה התחבר, הם שינו גישה. להגיד לך שאלעד לא ניסה לעשות זה? הוא ניסה וביחד ניסינו הכל ונגענו בכל הנקודות. אני פשוט נתתי את עצמי ויש לי המון לתת".
מה יש לך להגיד על האנשים שחושבים שהיית צריך ללכת יחד עם אלעד, כי הוא זה שהביא אותך לחיפה?
"אני הייתי בתוך סיטואציה שלא הייתי מוכן אליה. אני לא רציתי וחבל לי שזה בכלל הגיע למצב הזה, אבל לפעמים במבחן התוצאה אנשים נמדדים ואין מה לעשות, זה ספורט מקצועני. השאלה העקרונית לדעתי במצב הזה, זה האם עוזר מאמן שהגיע בעקבות מאמן צריך ללכת יחד איתו כשהוא מפוטר או לא צריך ללכת? אני חושב שעוזר כן צריך ללכת, אבל בסיטואציה שהיתה לי פשוט לא יכולתי לעמוד בזה. ממניעים גם אישיים וגם כלכליים".
אז מה עשית ומה שינית מאז שהגעת למועדון?
"אני לקחתי את התפקיד הזה כדי להוריד את כל הלחץ מהשחקנים. אני מביא את הלחץ אליי. אני בחור שמתפקד רק בלחצים, אני אוהב את זה ולחץ זה משהו שמחדד אותי. אני נותן להם יותר ספייס על המגרש מבחינה התקפית ומנסה להוכיח להם שהבעיה היא לא התקפית, אלא עניין של ריכוז. אני נותן להם קרדיט על ההבנה שלהם והאינטיליגנציה. אני לוקח את מה שיש ומנסה להפיק את המקסימום ולמרות שהפסדנו לאשקלון, היה כיף לראות את הקבוצה".
"מבחן התוצאה הוא המבחן הכי חשוב בספורט תחרותי ומעדנו בעניין הפעוט הזה של להיות בצד המנצח. אני מקווה מאוד שנדע להביא את היכולות שלנו, כי מעמד חצי גמר זה מעמד עם אווירה הכי נפלאה בכדורסל הישראלי. זו חוויה להיות במקום הזה ולשמחתי הייתי שם כמה פעמים. כמאמן, אתה תמיד מנסה להעביר לשחקנים את הריגושים שאתה חווית".
לא יהיה לך קשה לנצח את הקבוצה והאוהדים שאיתם אתה כל כך מזוהה?
"אני לא אשכח את התקופה בהפועל, אבל כרגע אני בכיוון אחר. אני בכיוון של אימון קבוצה יריבה, של קבוצה ירוקה שלא עוצרת באדום וזה המסר וזה הרצון ועם אלה האנרגיות צריך לבוא".
אתה בן אדם מאמין?
"אני משתדל לא לעבוד בשבת, אבל האמת שמאז שהגעתי לחיפה זה מאוד קשה לי לשמור על זה. אני משתדל שלא לפספס תפילות, כי אני אוהב את הקטע הזה של אתה ועצמך מול בורא עולם וללא הפרעה מסביב. תמיד הייתי ככה. אני בהחלט בחור מאמין".
האמנת שאתה ואלעד יכולים לעבוד ולהצליח כצוות?
"האמנתי מאוד בי ובאלעד כצוות. אני עם נסיון של 36 שנה בכדורסל, כש-12 שנים מהם בתור עוזר מאמן או מאמן ראשי בליגה השניה. באתי במטרה לדחוף את אלעד קדימה, כי אני נהנה מעצם נוכחותי בכדורסל. אגו זה רחוק ממני ולא משחק אצלי תפקיד בכלל. מבחינתי זה שליחות. כבוד הדדי אחד לשני ועם זה אני בא. אין לי ערעור בידע שלי בכדורסל, אבל להפוך למועדון מחוייך ושמח זה קשה ועל זה אני משקיע את רוב מאמציי. קושי של מאמן היום, מעבר לתרגיל, זה לבנות מחוייבות. תמיד שמרתי על האני מאמין שלי".
אז איך תסביר את זה שלא קיבלת הזדמנויות עד עכשיו כמאמן בליגה הבכירה?
יכול להיות שבאמת באישיות שלי אף פעם לא דחפתי ונתתי מרפקים או חברתי לאנשים בעלי הון וכוח. אבל זה חלק מהאישיות שלי לא הייתי מתוסכל בגלל זה. הקטע של מחליף זמני, כי זה בגדול מה שנאמר לי. חיפה רצה בצמרת בשנים האחרונות. המאמן הזה עוד לא היה במקומות האלה ואנחנו רוצים להיות למעלה, אז למה שנקבע שהוא מאמן ראשי לכל העונה? קיבלתי את זה, אני לא רוצה צ'אנס או מתנות" .
אז מה השאיפה שלך לעתיד?
"השאיפה עכשיו היא לנצח את הפועל בגביע. אני רוצה להיות ריאלי, העתיד שייך למי שמאמין ביופיין של חלומות, אז אני חולם ואם הוא יתגשם אז זה ברכה הכי גדולה".
