מתוך 12 משחקים בטופ 16, עד עכשיו, אחרי מחזור וחצי, הושגו שמונה ניצחונות חוץ, בהם הפתעות גדולות כמו הניצחון של ריטאס וילנה בספרד על קאחה לבוראל ויטוריה או הניצחון של פנרבחצ'ה/אולקר על אולימפיאקוס ב-14 הפרש ביוון. היו גם התפתחויות מעניינות אחרות כמו הגניבה לאור זרקורים של לובליאנה ברומא בשניות האחרונות, או המהפך המדהים של ריאל מדריד בסיינה לאחר שפיגרה ב-18 הפרש. ללמדנו: בשלבים מתקדמים התסריטים הלא צפויים הם לעיתים קרובות אלה שמתרחשים.
כשהנתונים האלה יושבים טוב-טוב בראש, יוצאת מכבי ת"א למשחק הביתי הראשון שלה בשלב הזה (הערב ב-21:00), מקום וזמן בהם אסור לה ליפול. מכבי ת"א משחקת פחות טוב באחרונה מאשר בחודשים קודמים, וגם דייויד בלאט מודה בזה. מולה תעמוד הערב לוטומטיקה רומא, שהכריזה מראש על בעיית פציעות (לוקה ויטאלי, ג'אקופו ג'אקטי, אנג'לו ג'ילי שלא שיחקו במשחקים האחרונים, וגם צ'ארלס סמית' ועלי טראור שדווקא כן).
רומא של השבועיים האחרונים, מאז מינויו של סאשו פיליפובסקי לתפקיד המאמן, נראית טוב יותר. היא הפסידה משחק ביתי נגד סיינה ב-6 נקודות בלבד, הפסידה ללובליאנה משחק שהיה לה ביד וניצחה במחזור הליגה האחרון את הקבוצה במקום האחרון, ברינדיזי, עם עמידה תחת לחץ בסיום, לשם שינוי. יש שם משהו שהולך ומתגבש ובעוד חודש זו תהיה כנראה קבוצה טובה יותר.
כך או אחרת, רומא פחות טובה ממכבי ת"א באופן ברור, ודאי כאשר מדובר במשחק חוץ. יש לה מספר שחקנים צעירים שנחשבים לכישרונות מצוינים דוגמת ניהאד ג'דוביץ', נמאניה גורדיץ', ולדימיר דאשיץ' או לואיג'י דאטומה, כולם בני 23-20 ושחקנים משמעותיים כבר עכשיו, ובכל מקרה זו קבוצה שראויה ליותר מאשר מאזן של שבעה ניצחונות ותשעה הפסדים שבו היא מחזיקה כעת בליגה האיטלקית.
רומא: עסוקה בעמידה על הרגליים
הסיכויים של רומא להגיע לרבע גמר היורוליג קלושים למדי והקבוצה הזו עסוקה בעיקר בעמידה על הרגליים, לאחר מחצית עונה מאכזבת בליגה האיטלקית והשתחלות לטופ 16 – לא משימה קשה מדי בהתחשב בכך ש-16 מתוך 24 קבוצות מגיעות לשלב הזה. 
כאן, בדרגים האלה, רומא לא תוכל לעשות גדולות ונצורות בהרכב חלקי, ולכן המשימה העיקרית הערב ובשבועות הקרובים של פיליפובסקי והשחקנים שלו היא להציג הליך שיפור עקבי. אפשר להפסיד, אבל יחד, כמו קבוצה, ובתוצאה סבירה והגיונית ומבלי להתפרק.
השאיפות של מכבי ת"א, כידוע, שונות בתכלית. בקבוצה הזו מגדירים ניצחונות ליגה ב-15 הפרש כסוג של ירידה ודעיכה. רומא, למשל, היתה שמחה לשני ניצחונות רצופים, נניח, בפער כזה במסגרת הליגה האיטלקית.
הזדמנות להריץ את מצ'באן
משחק ביתי נוח יחסית על הנייר כמו זה מול רומא, אמור להיות הזדמנות טובה לדייויד בלאט להריץ את מצ'באן ליותר דקות מאשר ראינו ממנו עד עכשיו. זה עובד יופי אצל אטורה מסינה, שהפך והפך ומצא את אחת מנקודות השינוי בעונה הזו דרך שילובו המוגבר של ניקולה מירוטיץ', צעיר מוכשר שהגיע ממונטנגרו.
מכבי תחפש את הדרכים להתרומם בחזרה, והדרך הזו עוברת אצל שחקנים שהלכו קצת לאיבוד לאחרונה, כמו צ'אק אידסון ודייויד בלו, ולדעתי גם אצל שחקנים שטרם פרעו שטר ראשון ובעברית פשוטה: מילאן מצ'באן.
אפשר לומר שמצ'באן הוא פרויקט ארוך טווח שייתן תוצרת רק החל מהעונה הבאה, ואפשר להחליט ולקבוע שמריצים אותו קדימה עכשיו. הערב זו הזדמנות נהדרת לזרוק אותו פנימה לסדרי גודל של 20-15 דקות ולאפשר לו להתחרות ולהרוויח מעמד.
על פניו, רומא עלולה לסבול במהלך המשחק מכיסוי דל בעמדת הרכז, מאחר שדאריוס וושינגטון יצטרך לשחק כמעט בלי חיפוי. לעומת זאת, בקו הקדמי יש לה שחקנים בעלי מאסה סבירה כדי לנסות ולאתגר את שחורציאניטיס, דוגמת אנדראה קרוסאריול ועלי טראור.
לאיטלקים יש אמנם פוטנציאל להפוך לקבוצת התקפה טובה מאוד בזכות שחקנים שמסוגלים להשיג הרבה נקודות בזמן קצר (ג'דוביץ', וושינגטון, צ'ארלס סמית' במיטבו), אבל בגלל חוסר הניסיון של חלק משחקניה והעיתוי הלא נוח, קשה לראות אותם עושים את זה דווקא כאן ועכשיו.
בטח כאשר מדובר במכבי ת"א, שהמוטו שלה הערב הוא אחד: לסמן את המשחק הזה כנקודת פתיחה חדשה, שממנה והלאה מעלים הילוך בהדרגה וחוזרים להסתער על היריבות. תבנית משחק שקצת שכחנו לאחרונה איך היא נראית הלכה למעשה.
