אחרי 38 זכיות מתוך 43 הופעות בגמר גביע המדינה לא מופרך להגיד שגם ההיסטוריה הולכת עם מכבי ת"א בעימות מול ראשל"צ. ובכל זאת דווקא כאנדרדוג מוחלט, הקבוצה של אפי כבר הראתה שהיא יכולה להתמודד עם מכבי, כפי שהוכח בקרב הצמוד בין שתי הקבוצות בדצמבר האחרון שהוכרע על חודו של סל. כדי שלא נסבול ממשחק חד צדדי ראשל"צ חייבת לתקוף את נקודות החולשה של הצהובים.
1. מכבי הפסידה העונה חמישה משחקים ביורוליג, שניים בליגת לוטו ואחד באדריאטית. אם נתעלם לרגע משלושה משחקים חריגים - צמד משחקי הסיבוב הראשון ביורוליג מול מילאנו וריאל שהחזיקו שחקני NBA בקליבר של דנילו גלינארי ורודי פרננדס ובעזרתם הצליחו לקלוע 88 ו-89 בהתאמה מול מכבי, ואם נדחק מהדיון את קרב החפירות של ברצלונה בהיכל שבזכותו ניצחו הקטאלונים למרות שקלעו רק 71 נקודות, נראה שמכבי מפסידה השנה לקבוצות שמצליחות להגיע לאיזור ה-80 הנקודות - אשדוד וירושלים קלעו מולה 78, קאנטו קלעה 82, ק.ק. זאגרב קלעה 81 ופרטיזן הצליחה לקלוע "רק" 74 ולנצח.
מכבי אוחזת בהגנת ברזל, אבל קיימות בה מגרעות שראשל"צ חייבת לנצל. בראש ובראשונה בולט במכבי השנה הבדלי האיכויות בשמירה אישית, בייחוד כאשר בלאט חייב לאזן בין שחקנים בעלי יכולת התקפית להגנתית. בעמדה 4 באומן צפוי לעשות צרות לבלו ובעיקר לאליהו שמהווה את החוליה החלשה בהגנה. באופן מסורתי מכבי סובלת משחקנים גבוהים עם יכולת קליעה לשלוש, ובאומן קולע ב-42.2% לשלוש, מה שמחייב אותו לזרוק יותר, בעיקר אם הוא מקבל בהגנה את הנדריקס ושחורציאניטיס שסוגרים את איזור הצבע.
בגזרת הגארדים הקבוצה של בירנבוים צריכה ללכת על ג'ו קרופורד ודרווין קיצ'ן נגד כל מי שלא עונה לשם סמית'. קרופורד הוא שחקן של 20 נק' למשחק בליגה, קיצ'ן קולע 15 למשחק באחוזים נהדרים ושניהם חייבים לנצל את העובדה שלנגפורד אמנם אתלט על, אבל במשחקים בהם הוא לוקח על עצמו הרבה דקות והרבה תנועה בהתקפה (רוב המשחקים) הוא מעדיף לשמור על עצמו בצד השני של המגרש. מול בורשטיין ושאייר בעלי הרגליים האיטיות בהגנה הם חייבים לקחת כל כדור לסל. העימות האחרון בין הקבוצות הוכיח שגם מול יוגב אוחיון יש לקיצ'ן וקרופורד יכולת לעשות נקודות, 17 נק' קלע כל אחד מהם בהפסד הליגה הצמוד. אפי ישמח לאותה תפוקה אבל עם תוצאת סיום שונה.
2. נוח להתמקד בסופו אבל שחקן קריטי לא פחות במערך של מכבי הוא הנדריקס. אם מסתכלים יותר לעומק רואים שהפורוורד היציב קולע רק 1.7 נק' פחות מהסנטר היווני בכל המסגרות, אבל היכולת שלו בהגנה גבוהה לאין שיעור משחורציאנטיס. בלי שון ג'יימס וכשסופו כשיר באופן חלקי וגם ככה לא דומיננטי בסוג המשחק שמתפתח בזירה המקומית, תפקידו של הנדריקס, שכבר פתח בחצי הגמר מול חולון, נעשה חשוב יותר מתמיד על גבול הקריטי. חייבת לצאת הנחייה מהספסל של ראשל"צ לדחוף כבר בפתיחה כדורים פנימה ליוטר, כדי לנצל את יכולות הפוסט והבשר שלו ולסחוט עבירות מהנדריקס גם במחיר של חסימה אחת או שתיים. למכבי אין עבורו תחליף אמיתי וכל דקה שהוא לא על המגרש היא יתרון לראשל"צ.
4. מכבי היא קבוצת התקפה מוגבלת, בייחוד כאשר בלאט בוחר להשאיר את מאלט ויכולת קליעת השלשות שלו מחוץ לסגל. ההגנה של ראשל"צ חייבת לשחק חכם, לגרום למכבי לשים את הכדור בידיים של לנגפורד כמנהל משחק ולסגור לו את אופציית החדירה גם במחיר של זריקות נוחות יותר מבחוץ. כהמשך ישיר לכך, כשמכבי עוברת להרכב ה"בולדוגים" שלה בירנבוים חייב להגיב באזורית עם פוקוס על בלו כחריג. לראשל"צ אין ברירה אלא לתת למכבי להוכיח שסמית', אוחיון ולנגפורד יכולים לפגוע בה מחוץ לקשת. בדקות שסופו ישחק מתבקשת עזרה מאוחרת בייחוד כשיוטר לא נמצא על המגרש. ראשל"צ חייבת להיות ממושמעת ובניגוד לחולון, שנתנה את הרושם שבאה לקרב יריות מול מכבי, הכתומים חייבים לנצל את העבירות שלהם בחוכמה, לא לתת נקודות קלות למכבי שגם ככה משוועת להן, ולא לתת לשחקנים כמו ליאור אליהו להיכנס לקצב התקפי.
5. אפי בירנבוים מגיע לגמר עם גיבנת של שלושה הפסדים בשלושה גמרים מול מכבי כשאימן את ר"ג, חולון וירושלים. מצד שני הוא הדיח את מכבי בחצי הגמר עם בני הרצליה (זכה) ובני השרון (הפסיד בגמר לירושלים), כשמולו ניצב דיוויד בלאט שהעלה את רמת ניהול המשחק שלו מהקדנציה הקודמת במכבי ושפשוט לא מסוגל להפסיד תארים בישראל. אפי עומד בפני אתגר לא פשוט בדו קרב המאמנים. המאמן הוותיק חייב להגיב מהר, להפתיע ובעיקר לדעת לאלתר את דרכו החוצה ממצבים בהם מכבי תצליח לייצר רצף של התקפות ותפתח יתרון ממנו רוב הקבוצות לא חוזרות. וסיטואציה שכזאת אכן תגיע.
אז הרבה תלוי בניהול המשחק של אפי ששואף לתואר שני במסגרת הגביע, וכמובן שהרבה תלוי בשחקני ראשל"צ שיבצעו את תוכנית המשחק, אך חשובה מכל ההכרה שמכבי של השנה היא אמנם קבוצה חזקה אבל גם פגיעה ובמשחק נתון גם קבוצה קטנה מהשפלה יכולה לעשות היסטוריה.