כשרבנים מתנגדים לשירת נשים כולם זועקים לשמיים ומדברים על הדרה, אז למה כשחברות כנסת מתנגדות לריקוד נשי בפני גברים, הפעם בשם אידיאל השיוויון והפמיניזם, זה הופך לצדק טהור? גם חברת הכנסת תמר זנדברג צפתה השבוע בחצאי גמר הגביע בכדורסל. סליחה, בחצאית הגמר. למחרת היא הפנתה במליאה שאילתא לשרה לימור לבנת בסוגיית המעודדות. זנדברג מבקשת לבטל את המוסד הזה כי הוא "משמר סטריאוטיפים ותפיסות סקסיסטיות אודות נשים ומביא להחפצה של גוף האישה". הרי כל המטרה היא בידור של קהל שהוא ברובו גברי. במילים אחרות, לטענתה, מאחורי כל סלטה באוויר עומד כוח משיכה. אולם כששואלים את המעודדות עצמן, הן מסבירות שממש לא. וכשהן אומרות "לא" הן לא מתכוונות ל"אולי".
מעודדות ליגת-העל הן רקדניות מקצועיות בלהקות מחול ורובן מופיעות גם בפלטפורמות אחרות. הן מבצעות את עבודתן אך ורק מתוך בחירה ומקבלות עבורה שכר וסדנאות עם מורים וכוריאוגרפים. ממש כמו ששחקן מחכה כל השבוע לרגע בו יעלה במשחק להפגין ביצועים אתלטיים על הפרקט – כך גם הן. ובכלל לא משנה להן בפני מי ההופעה. אלא אם יישב ביציע הסקאוט של הבולשוי. העיקר שיהיה הרבה קהל, מוסיקה מקפיצה ואווירה טובה. כל שפגט מתבצע אך ורק באישורם של ההורים, שבדרך כלל אפילו שמחים מאוד להגיע למגרשים כדי לראות את ההופעות, ועל הדרך גם אולי משחק כדורסל.
השרה לבנת "מצטמררת" כשהיא רואה את הצעירות רוקדות ואף ביקשה מהמנהלת לבטל את ההופעות. אם כבר, אז צריך לבטל גם את הריקוד במסיבת הסיום, בחוג הבלט, הסטפס ובהפקה השנתית של תנועת הנוער. שמישהו יודיע גם לרקדני הברייקדאנס ממין זכר שמעתה ואילך נאסר עליהם לדרוך על פרקט, כי אם יש יותר גרוע מ"איפה ואיפה" זה "איפה ואוֹפָה". אמנם יש פחות רקדנים כמו שיש פחות אוהדות כדורסל, אבל לא צריך לחפש למי לתת עונש לאור הסטטיסטיקה.
זנדברג ולבנת אמנם באות בטענות למנהלת הליגה, אך למעשה מפנות אצבע מאשימה אל אותן מעודדות, על ידי דה-לגיטימציה של שאיפותיהן כחיות במה בגיל 16 שנהנות ממחיאות כפיים וחולמות להגיע רחוק. לג'סטין ובריטני היה מותר ולהן לא? אלא אם הכוונה היא לשמור על בנות ישראל כאתרוג מכוסה בורקה, רצוי שמי שחפץ ביקרן לא יחטא בקידום ההחפצה בעצמו. באותה נשימה, הנשמות הטובות מהכנסת גם מפלילות קהל שלם שכל חטאו מחיאת כפיים לצלילי "ווי וויל רוק יו" ובכלל יותר מתעניין בגברים שמזיעים ומתעופפים על הפרקט. אז במקום לכלות זמן וכסף ציבורי על דיונים בנושא מרחק החצאית מהברך, שיתעסקו בחקיקה שתרתיע את אלה שלא מבינים שהם חצו את הגבול.
*הכותבת גמעה קילמטראז' פרקטים וחלקה חדר איפור משותף עם מעודדות במשך שמונה שנים
