שלוש שנים לא קלות עברו על מכבי ת"א. מאז עזב פיני גרשון את הצהובים בתום עונת 2005/6 הם לא זכו בגביע המדינה ובמשך אותן שנים תדמית המועדון נפגעה בצורה כזו שלא ברור אם ניתן להשיב את המצב לקדמותו.
אם היום נראה כי בתקופתו של נבן ספאחיה הכל היה עוד על מי מנוחות, בסך הכל מכבי היתה קרובה סל אחד של ג'יימי ארנולד מהפסד אליפות היסטורי, הרי שמאז השמיים החלו ליפול על הראשים של ראשי המועדון.
שחקנים שלה הואשמו בדריסה והובלו באזיקים אל בית המשפט (וויל ביינום) וגם נחתכו בפניהם אחרי עימותים במועדוני לילה (ד'אור פישר), חדר המנהלים קצף וזעף כשרענן כץ, אחד הבעלים, הבין שהוא משקיע כסף במועדון, אבל לא כל כך נספר על ידי שאר שותפיו.
עודד קטש, אחד מגדולי השחקנים הישראלים אי פעם, הובא לעמדת המאמן והוחלף אחרי חודשים ספורים, המנהל האגדי של הקבוצה, מוני פנאן ז"ל, עזב וכעבור קצת יותר משנה נמצא תלוי בדירתו, מה שפתח תיבת פנדורה ענקית על חייו וחייה של הקבוצה וגם על המגרש הקבוצה החלה לקרטע ואת עונת 2007/8 אף סיימה ללא אף תואר, משהו בלתי נתפס מבחינת זולל התארים הצהוב.
ב-3 עונות עבר על מכבי מה שעובר על קבוצות בכל תקופת קיומן, ואפילו עשינו איתה חסד ולא הזכרנו את רכבת הזרים בעונה שעברה ואת הקיצוצים בשכר העונה ועוד ועוד...
אבל עוף החול הנצחי של הכדורסל הישראלי המשיך בשלו. אותו פיני גרשון, האחרון שלקח גביע עם מכבי, חזר, בנה את הקבוצה מחדש עם שחקנים שהשילוב שלהם ביחד שווה יותר מסך החלקים, למרות שאחד מאותם חלקים שוחרר מהקבוצה, אחרי שלא תיפקד כפי שקיוו.
העונה, אחרי 3 שנים, מכבי ת"א יכולה להחזיר לעצמו את גביע המדינה ואולי, רק אולי, להפוך הכל לנורמלי שוב. הנוף של הכדורסל הישראלי שוב מוכר, לפחות לצהובים שבינינו, והסדר שב על כנו.
אולי הגביע הזה, אם כמובן פיני גרשון וחבורתו יזכו בו, ישאיר את כל אותם דברים שליליים מאחור. הדרך חזרה לסטטוס קוו מבחינת מכבי היא ארוכה וקשה, אך הגביע הזה הוא חלק ממנה. מבחינתם, הם מקווים שתקופה כזו לא תחזור שוב, מבחינתנו, פעם ב-40 שנים זה מספיק טוב.
