גיא גודס מיצב את עצמו בשנה האחרונה, שוב, כאחד המאמנים המובילים בכדורסל הישראלי. אחרי שתי קדנציות במכבי תל אביב - אחת כמאמן ראשי ואחת כעוזר - שהסתיימו בפיטורים, הוא ינסה להוביל את השבוע את מכבי ראשון לציון לגביע היסטורי. "בשנה שעברה היינו קבוצה מדהימה בנוקאאוט, מקווה שנהיה גם השנה", הוא אומר בראיון לערוץ הספורט, לקראת חצי גמר הגביע מול הפועל ירושלים.
גביע עם מכבי ראשון לציון יהיה אחד משיאי הקריירה שלך?
"אין ספק. לקחתי גביע כמאמן עם מכבי, זכיתי גם בגביע אירופה כעוזר, והיו לי המון הישגים בתור שחקן. אבל לקחת תואר, בקבוצה שהיא לא מכבי תל אביב או הפועל ירושלים, זה הישג אדיר, ובעזרת השם זה יקרה".
כמה זה משמעותי שהקבוצה הזו היתה בכל הגמרים בעונה שעברה?
"זה חשוב, אנחנו יודעים איך להתנהל ואיך לנהל את הרגשות שלנו. במעמדי חצי גמר גביע או פיינל פור יש הרבה לחץ, צריך לדעת להתכונן מנטלית למשחקים מהסוג הזה ולהביא את רמת המוכנות ברמה הכי טובה".
איך היית מגדיר את המאצ' אפ מול עודד קטש?
"זה אתגר וזה מעניין, כל הזמן היינו במקביל, גם כשחקנים. עודד החליף אותי במכבי כשחקן, בנבחרות שיחקנו ביחד, היינו המון ביחד. זה יפה לראות שני שחקנים, אולי דמויות קצת שונות, שהפכו למאמנים וכל אחד מצליח במקום שלו. זה כיף לשחק מול מישהו שאתה מכיר ומאוד מכבד".
יותר נוח להגיע כאנדרדוג למשחק מהסוג הזה?
"המועדונים הגדולים יותר תמיד מגיעים עם הלחץ עליהם, אבל החוכמה היא לדעת להתנהל עם לחצים. אנחנו מבחינתנו באים די בטוחים בעצמנו, באים לתת את המיטב שלנו - ואם נעשה את זה ונפסיד - אז זה מה שיש, זה חלק מהחיים. אף אחד לא מבטיח שום דבר. ניצלנו את השבוע להכנה פיזית ומנטלית, היורוקאפ השנה עזר לנו להתמודד עם קבוצות איכותיות, עם סגל עבה ורחב".
"לא חושבים על עצמנו כמועדון קטן"
ראשון לציון של גודס פתחה את העונה מצוין - ולמרות שעל הנייר לא מחזיקה בסגל הכי נוצץ, העפילה לחצי גמר הגביע ומבוססת היטב במקום השלישי בליגה. מי זוכר היום באיזה מצב היתה הקבוצה הזו כאשר גודס לקח אותה לפני קצת משנה. "ברגע שנכנסתי לתפקיד הבנתי מה יש לי ביד, מה צריך לשנות ואיך להביא את הדברים שאני מאמין בהם", הוא אומר, "השחקנים קיבלו את הדרך, השיטה והרצון שלי לגבי מה שהם עושים על המגרש. זה היה תהליך ארוך, היו משחקים פחות טובים, אבל התייצבנו והגענו לשיא שלנו בזמן הכי נכון. השגנו הישגים שהם לא מובנים מאליהם".
אפשר לומר שהעונה מכבי ראשון לציון היא שלם שגדול יותר מסך חלקיו?
"אני חושב שכן, כי מלבד מכבי ת"א וירושלים, אנחנו הקבוצה היחידה שהשתתפה באירופה ונמצאת במקום שבו היא נמצאת לאורך זמן. היו חששות שהיורוקאפ יפגע בנו בליגה - בגלל הפסדים, פציעות או עומסים שחווינו במהלך התקופה - אבל עדיין היינו מספיק חזקים ומספיק ביחד כקבוצה. אנחנו די יציבים בסך הכל, יש לנו DNA מסוים ואנחנו כל הזמן משתפרים, זה הכי חשוב".
ממה זה נובע?
"זו הדרך של המועדון. בסך הכל, היו"ר יצחק פרי ואנשים פה במערכת אף פעם לא חושבים על ראשון לציון כמועדון קטן, למרות שבתקציב היא לא מתקרבת לגדולות - מכבי ת"א, ירושלים וחולון. אבל אנחנו חושבים בגדול, וכשאתה חושב בגדול אתה מצליח. הסטנדרטים פה גבוהים מאוד והרצון להצלחה גבוה מאוד, זה כיף לראות מועדון שצומח ושרוצה להתקדם, כי יש הרבה לאן להתקדם. אנחנו בדרך לשם".
תן דוגמאות להתקדמות
״אנחנו מערכת שגדלה. הצוות המקצועי שלנו התעבה עם עוזר מאמן שני, שזה משהו שלא היה פה. הוספנו לשחקנים אימונים אישיים עם העוזרים דרור כהן ודניאל סוקולובסקי, צירפנו את מאמן הכושר אלון הראל שעושה עבודה מצוינת, התחלנו לעבוד עם חברות סטטיסטיקה שונות. כל זה עולה כסף, זה לא דבר מובן מאליו״.
"במכבי או ירושלים החרב על הצוואר הרבה יותר חדה"
אפרופו פרי. מכבי ראשון והיו"ר שלה, באופן מסורתי, לציון לא ידועים בסבלנות היתר שלה למאמנים - כאשר גודס היה המאמן ה-9 של הקבוצה מאז עונת 2013. "לפרי יש רזומה, הוא הרוויח אותו", אומר גודס בחיוך, "יש לנו יחסים טובים ובסך הכל אנחנו באותו ראש. אבל אנחנו כמאמנים, בסופו של דבר, יכולים לשלוט רק על מה שאנחנו עושים. אני תמיד יודע שלא לעולם חוסן ואני משתדל לעשות את המיטב שלי".
אז אתה לא מרגיש את החרב על הצוואר?
"כשאתה עובד במקומות כמו מכבי או ירושלים, החרב הרבה יותר חדה וגדולה, אז זה משחק ילדים מבחינתי".
אתה כבר יודע מה המטרה הבאה שלך?
"עדיין לא. נסיים את השנה הזו ונראה מה האופציות שיהיו. במהלך עונה אף פעם לא דאגתי לגבי העונה הבאה. אם אתה דואג לנצח ולעשות את העובדה שלך טוב, אז יהיו מספיק אנשים שירצו אותך. כרגע טוב לי במכבי ראשון לציון והשאיפה שלי היא להישאר פה. במקומות שהייתי בהם בעבר, גם נשארתי הרבה שנים. אני מאוד מאמין בהמשכיות ובדרך מסוימת, לא אוהב לקפוץ ממקום למקום. לשמחתי אני בשלב בקריירה שיש לי את הזכות לבחור איפה אני רוצה לעבוד, וכרגע טוב לי בראשון לציון".
"מאמן כדורסל זה מקצוע אכזרי"
כרגע אמנם הקריירה של גודס נמצאת על המסלול הנכון, אבל עד שהוא קיבל את הקריאה מפרי בנובמבר שעבר - הוא לא היה מאמן ראשי באף קבוצת בוגרים למשך שלוש שנים. "מאמן כדורסל זה מקצוע אכזרי, יום אחד דברים לא הולכים ואתה יכול למצוא את עצמך בבית", הוא אומר, "אם אתה לא מוכן לזה, את זה אז עדיף שלא תתעסק במקצוע הזה".
למה בעצם חזרת למכבי כעוזר, שנה וחצי אחרי שפוטרת?
"יש תקופות פחות טובות, ואחרי שסיימתי כמאמן ראשי במכבי ת"א הייתי שנה וחצי בחוץ וחיפשתי דברים יותר טובים, גם בחו"ל, אבל זה לא צלח. למרות שהחלטתי ביני לבין עצמי שלא אהיה עוזר, חזרתי כעוזר מאמן של נבן ספאחיה בגלל הבקשה שלו. הוא חבר טוב שלי. אחרי שסיימתי שם בפעם השניה, החלטתי סופית שלא אהיה יותר עוזר ואני שמח שהתקדמתי לאתגר הבא והגעתי למועדון גדול כמו ראשון לציון. נכון שאין לו גב של אוהדים שהולך אחריו כמו מכבי והפועל ת"א, הפועל ירושלים או הפועל חולון, אבל השאיפה שלנו היא שזה יקרה בעתיד. הקהל מגיע כשהקבוצות אטרקטיביות".
מפריע לך שאין יותר קהל?
"לא ברור למה אין יותר אוהדים, כי צריך להיות יותר קהל. ראשון לציון היא עיר גדולה. אנחנו משחקים טוב ואני בטוח שמי שמגיע נהנה. יש פה בעיר הרבה אוהדי הפועל חולון, מכבי ת"א וקבוצות אחרות. אבל למרות זאת, האולם צריך להיות מלא במשפחות. זה עוד אתגר. התקווה שלי היא שיהיה יותר קהל ובבוא היום גם יהיה אולם. אולם גדול יעשה את קפיצת המדרגה. עד אז יש תקרת זכוכית".
"הזדמנויות תמיד יש, השאלה היא מה עושים איתן"
גודס, כזכור, החל את דרכו כמאמן לפני 16 שנים, והיה חלק בלתי נפרד מכניסת דור צעיר ורענן של מאמנים לכדורסל הישראלי. דווקא בעשור האחרון, מעטים המאמנים הישראלים שמצליחים לתקוע יתד בליגה הבכירה. "זה עניין של הזדמנויות", מסביר גודס, "כשאני פרשתי ממשחק במכבי ראשון, קיבלתי את הג'וב ישר אחרי חנוך מינץ שפוטר. לא ידעתי איך להתנהל, הייתי קצת בשוק. אתה בחור צעיר שפתאום מקבל קבוצה, זה לא קל, אבל סיימנו את העונה בסדר".
אתה קיבלת את ההזדמנות להמשיך, היום המאמנים לא תמיד מקבלים
"נכון, נתנו לי לבנות את הקבוצה ולשמחתי הצלחתי. היינו קבוצה אטרקטיבית. זה המסר שאני מעביר לחבר'ה הצעירים: הזדמנויות תמיד יש, השאלה היא מה אתה עושה איתן. אם אתה מקבל צ'אנס ומצליח, המועדון ייתן לך עוד צ'אנס. אם לא תצליח, מישהו אחר יקבל. הבעיה היא שיש מאמנים טובים, אבל למען האמת גם אין הרבה מקומות עבודה שזו בעיה".
ולאחרונה יש גם הרבה מאמנים זרים
"שמעתי הרבה דעות על זה. כשחיפשתי עבודה בחו"ל אחרי מכבי, גיליתי שיש הרבה קריטריונים כדי להיכנס לאמן באירופה. ואני, עם כל הרזומה היפה שהיה לי, לא עמדתי בקריטריונים האלה. בצרפת, לדוגמה, אתה צריך לזכות בגביע אירופי או לאמן נבחרת בוגרת. גם בספרד ובטורקיה. אנחנו צריכים לעשות את אותה רגולציה. אני לא נגד מאמנים זרים, אבל אני כן בעד רגולציה כדי שיבואו לפה מאמנים איכותיים כמו סימונה פיאניג'אני, מאמנים שגם המאמן הישראלי יוכל ללמוד מהם. מי שיעמוד בקריטריונים יאמן פה, אבל אי אפשר שהכל פרוץ, וכל אחד שאימן יומיים בחו"ל מגיע לארץ. אולי זה יותר זול למועדונים, אבל אני נגד זה. צריך תנאים בסיסיים כלשהם, כי לי כמאמן ישראלי, אין אפשרות לצאת למקומות אחרים".
עד כמה אתה מאמין בשחקן הישראלי?
"אחת המטרות שלי בראשון לציון היא לבנות ארגון שנמצא בטופ. ארגון ששחקנים רוצים להגיע אליו ושנותן לצעירים כמו נועם דוברת, טל פלד וניב בלול שהיו במחלקת הנוער להתקדם. רואים שיש פה דרך ושיש פה המשכיות".
נועם דוברת עלה כמוך לבוגרים, בגיל 16. אתה רואה את עצמך בו?
"כמו שאמרתי, אני מאוד מאמין בלתת צ'אנסים, אבל צריך לקחת אותם, כי לי כשחקן לא נתנו כלום בחינם. הכל הרווחתי ביושר. לכן אני יודע מה עובר עליהם, מה הרצון שלהם. כשעליתי מהנוער לבוגרים, קיבלתי פצצות, הייתי בוכה כמו ילד בצד לפעמים. אני זוכר שאחד המאמנים אמר לי להיכנס לחדר כושר, כי אם אני לא אגדל ואתחזק - אני פשוט לא אשחק. לגבי נועם, בדיוק בגלל זה התעקשתי שהוא יעלה לבוגרים ויתאמן עם הקבוצה בעונה שעברה. רציתי שהוא ירגיש מה זה ויבין מה היא מסה של בוגרים, כי אני עברתי את זה בדיוק. היום כשרואים אותו, רואים שחקן בוגר שמשחק, ולא ילד מהנוער, וזה היתרון הגדול".
כמה אתה רוצה להיות המאמן שלו, ושל שחקנים נוספים, בנבחרת ישראל יום אחד?
יש מישהו שלא רוצה? כל אחד רוצה לאמן נבחרת, גם מאמן הילדים פה של מכבי ראשון לציון. זה הטופ, זו הבמה הגבוהה, בתור אחד שהיה שחקן, אז ברור שכן".
