בתוכניתו "הכל אנשים", לוקח מודי בר און את הצופים למסע מרתק בין דמויות שהשפיעו על ההיסטוריה של עם ישראל ועיצבו את המדינה. בדרכו הייחודית הוא חושף את החולשות של הגיבורים, את המניעים האנושיים שלהם ואת הפרטים הקטנים שמרכיבים את אופיים. הוא מתבל קצת בהומור, מוסיף שתי כפות שנינות, מפזר מעט דרמה, ומגיש לצופים את הסיפור שלהם, מתוך הבנה שהסיפור שלהם הוא למעשה הסיפור שלנו כאומה.
"תתקשר לגיא", אמר לי יוני פארן חמישה ימים לפני חצי גמר גביע המדינה. "תתאם איתו את כל הפרטים לגבי הצילום". "איזה צילום?", שאלתי, "איזה גיא?". "הצילום לסרט", הוא השיב בחוסר סבלנות. "סרט?", שאלתי שוב, "איזה סרט?". "אתה עוד כאן?", הוא חייך, "תכף נגמר המשחק".
ליוני יש נטייה כזו. פעם בכמה זמן הוא זורק עליי משימה לא ברורה ונותן לי לגשש באפלה. בקיצור, יומיים אחרי זה כבר הייתי עם צוות צילום בארנה, מנסה להבין מי נגד מי, מה גבולות הגזרה שלי, איפה ניתן למתוח את הקו, וממי רצוי לשמור מרחק.
כשקטש סגר לי את דלת חדר ההלבשה בפרצו בפעם הראשונה, הבנתי שהמשימה לא תהיה פשוטה. כשהוא טרק לי אותה בפעם השניה, הבנתי שאני חייב לשנות אסטרטגיה. כשזה קרה בפעם השלישית, הבנתי שעם כל הכבוד לגביע, הוא רק כיסוי, ואני צריך להציץ פנימה כי זה בעצם הסיפור. ואם אני רוצה לספר אותו כמו שצריך, אני למעשה צריך לספר את הסיפור של הגיבורים מאחורי הקלעים. אם זה עבד למודי, אז למה לא לי?
הסרט שתצפו בו היום בערב לא מתיימר לייצר דרמות מפוברקות, לבנות מתח מלאכותי, או להמציא משברים שאינם קיימים. אין בו אירוע מחולל, קונפליקט ואנטגוניסט, מובהקים. לא.
הוא סרט תיעודי שמכניס אתכם, במשך 72 דקות, אל בית משפחת הפועל. סרט שמלמד על אנשים גדולים דרך סצנות קטנות. סרט שמעביר מסרים מעל ובעיקר בין השורות. סרט שחושף את היחוד של הקבוצה, את השינוי שהיא עברה ואת האני מאמין שלה בדרך להצלחה. זה סרט שנכנס לחדר ההלבשה, מספר את הסיפור של אנשי הקבוצה ויוצא משם עם תובנה ברורה: יותר מאשר הם הפועל, הפועל היא הם. ובמילים אחרות: הכל אנשים.
ואם עדיין לא שכנעתי אתכם שהתואר הוא רק תירוץ והאנשים הם הסיפור, קבלו ספוילר שלא אמור להרוס לכם את החוויה: בסוף הפועל זוכה בגביע.
ועכשיו ברשותכם משהו אישי לכם הקוראים: כאוהד ספורט מבטן ומלידה, כמי שטיפס במשחקי בית"ר על גדרות התיל בימק"א, וכאחד שכבר 20 שנה מנסה לשלב בין כל האהבות שלו (אימון ילדים ונוער, כתיבה, עריכה והפקת סרטים), תמיד רציתי לייצר סרט ספורט. סרט שיאפשר לצופים להציץ אל מאחורי הקלעים, יחבר אותם אל הגיבורים שבדרך כלל לא רואים, וייקח אותם למסע מרגש, מצחיק ונוגע. אני מקווה שהצלחתי.
לסיום, סביר להניח שאוהדי הפועל ייהנו מהסרט הזה גם אם הוא לא טוב, כמו שאוהדי מכבי ירדו על האדומים (וכנראה גם עליי), גם אם הוא מעולה. לכן חשוב לי להבהיר שאומנם הפועל ירושלים נתנה לי את ההזדמנות, אבל הסרט הזה בקלות יכול היה להיות גם על קבוצות אחרות. מהסיבה הפשוטה: בסופו של דבר זה סרט על אהבה. אהבה לספורט בכלל ולקבוצות בפרט. ואם תצליחו לשרוד אותו עד הסוף, אני בטוח שתבינו על מה אני מדבר. צפיה נעימה!
